ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
היא התרכזה כל העת בתפילה לה' ובאותיות הספר הקדוש, וחשה שאור גדול בא מתוך הספר וסוכך ומגן עליה. ואכן מחבלים חדרו לביתה, כדורים שרקו סביב הארון שבו היא הסתתרה, ובתי שכניה נפרצו ונהרסו, אך היא עצמה ניצלה, כשהיא חשה מוגנת ושמורה ביד ה'.
סיפור זה מתחבר לסיפור המסופר על רבי ברוך מקאמינקא, ששלח שוורים לדרך, וחשש שהשוורים יפלו בידי שודדים, כפי שקרה לכמה סוחרים. שלח את גיסו רבי יוסף מקאמינקא אל הבעל שם טוב הקדוש, ואמר לו הבעש"ט: "למה לא אמרו לי בעת ששלחו את השוורים, והייתי משגיח עליהם?"
אחר כך, פתח הבעש"ט את ספר הזוהר הקדוש, עיין בו ואמר: "אני רואה את השוורים, שלא גזלו אותם".
התפלא רבי יוסף ושאל את הבעש"ט: "האם העניין הזה כתוב בזוהר הקדוש?"
השיב לו הבעש"ט: 'הרי מצאנו (חגיגה יב), שאור שברא בו הקב"ה את העולם, האור של היום הראשון לבריאה, היה מאיר מסוף העולם ועד סופו, והאדם היה יכול לראות בו. וכיוון שראה הקב"ה שאין העולם כדאי להשתמש באור זה, גנזו בתורה.
ומה שאמרו בגמרא, שגנזו לצדיקים לעתיד לבוא, הכוונה לצדיקים שעתידים לבוא בעולם. וכל מי שזוכה למצוא בתורה את האור הגנוז, מסתכל בו מסוף העולם ועד סופו...' (בעש"ט פרשת בראשית אות כג).
אנשים רבים מבינים מסיפור זה, שהאור הגנוז נמצא רק בתורה, אך אם נתבונן כאן לעומק נגלה שהאור מצוי בכל העולם, אולם רק מי שלומד תורה ומתחבר לאור הפנימי שבה, זוכה לגלות דרכה שכל העולם מלא באור וטוב.
ואכן, יהודי עם מבט של תורה, יודע שכל דבר בעולם מגלה את אור ה' בעולם, וגם אם מאורעות מסויימים נראים בחוץ כרעים וקשים, הרי כיוון שמי שמנהל את העולם הוא ה' הטוב והמיטיב, הרי הכל בא לגלות אור גדול. ואמנם אור זה הוא לעיתים גנוז ומוחבא, אך באמת הוא קיים, וכשאנו מתחברים לפנימיותה של תורה אנו חיים גם את האור הפנימי שבמאורעות העולם.
ומצאנו בספרים הקדושים, שחנוכה הוא הזמן בשנה שבו אנו מגלים שכל העולם גונז בחובו אור. וכך אמר הרוקח (מובא בבני יששכר לחנוכה ועוד): בחנוכה אנו מדליקים בכל שמונת הימים ביחד, ל"ו - 36 נרות של מצווה (בלי השמש), כנגד ל"ו שעות שהאיר האור הגנוז לאדם הראשון, כי כתוב במדרש (בראשית רבה יא, ב) ובירושלמי שאמנם כשנבראו המאורות נגנז האור, אך ביום שישי לרגל בריאת האדם האיר האור בעולם, ובליל שבת וביומו המשיך להאיר האור, ורק במוצאי שבת נגנז.
חנוכה הם הימים החשוכים בשנה, והנה יוצא אדם לפתח ביתו הרגיל, המצוי לעיתים בקצווי תבל, ומאיר לעוברים ושבים בשוק, השקועים בעסקי החולין הרגילים, את אור החנוכה. בכך הוא מביא לרגע קט את האור של בית המקדש אל המקומות החשוכים ביותר.
ובזה אנו מכריזים ואומרים, דעו לכם אין מקום חשוך, האור הזה מלמד את כולנו שבכל מקום גנוז אור ה', ורק צריך לגלות אותו החוצה. הנה, אני היהודי הפשוט עומד בפתח ביתי הרגיל ואש רגילה בידי, ולרגע קט דומה אני לכהן העומד בבית המקדש ומעלה את אור המנורה. הקדושה הגדולה הזו, המופיעה באופן גלוי במקדש, מצוייה היא באופן סמוי בכל מקום.
משל למה הדבר דומה? להר געש!
נדמיין לעצמנו קבוצת אנשים הצופה מרחוק בהתפרצות הר געש. הבורים שביניהם אומרים לעצמם, הנה הר שבו יש אש ולבה רותחת, אך זה מייחד רק את ההר הזה, בשאר העולם אין אש ולבה. אולם, המלומדים שביניהם יודעים, שבמעמקי העולם, מתחת לקליפה הקשה של כדור הארץ, יש את 'המגמה', לבה רותחת, המבעבעת כל הזמן, ומחפש נקודת מוצא להתפרץ החוצה. כאש מצטבר כוח אדיר של גזים ואש, היא מתפרצת בעוצמה דרך הסדקים שקליפת העולם, המצויים בהרי הגעש.
נמצא, שבאופן גלוי האש מתגלית בהר הגעש, אך הדבר מלמד שבאופן שמוי היא מצוייה בכל העולם. וכך גילוי השכינה של אור ה' בעולם, מתגלה באופן גלוי במקדש, אך בחנוכה אנו מפיצים אותו בעולם כולו, ומגלים שכל העולם מלא באור וטוב!
חנוכה שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
