ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
היא התרכזה כל העת בתפילה לה' ובאותיות הספר הקדוש, וחשה שאור גדול בא מתוך הספר וסוכך ומגן עליה. ואכן מחבלים חדרו לביתה, כדורים שרקו סביב הארון שבו היא הסתתרה, ובתי שכניה נפרצו ונהרסו, אך היא עצמה ניצלה, כשהיא חשה מוגנת ושמורה ביד ה'.
סיפור זה מתחבר לסיפור המסופר על רבי ברוך מקאמינקא, ששלח שוורים לדרך, וחשש שהשוורים יפלו בידי שודדים, כפי שקרה לכמה סוחרים. שלח את גיסו רבי יוסף מקאמינקא אל הבעל שם טוב הקדוש, ואמר לו הבעש"ט: "למה לא אמרו לי בעת ששלחו את השוורים, והייתי משגיח עליהם?"
אחר כך, פתח הבעש"ט את ספר הזוהר הקדוש, עיין בו ואמר: "אני רואה את השוורים, שלא גזלו אותם".
התפלא רבי יוסף ושאל את הבעש"ט: "האם העניין הזה כתוב בזוהר הקדוש?"
השיב לו הבעש"ט: 'הרי מצאנו (חגיגה יב), שאור שברא בו הקב"ה את העולם, האור של היום הראשון לבריאה, היה מאיר מסוף העולם ועד סופו, והאדם היה יכול לראות בו. וכיוון שראה הקב"ה שאין העולם כדאי להשתמש באור זה, גנזו בתורה.
ומה שאמרו בגמרא, שגנזו לצדיקים לעתיד לבוא, הכוונה לצדיקים שעתידים לבוא בעולם. וכל מי שזוכה למצוא בתורה את האור הגנוז, מסתכל בו מסוף העולם ועד סופו...' (בעש"ט פרשת בראשית אות כג).
אנשים רבים מבינים מסיפור זה, שהאור הגנוז נמצא רק בתורה, אך אם נתבונן כאן לעומק נגלה שהאור מצוי בכל העולם, אולם רק מי שלומד תורה ומתחבר לאור הפנימי שבה, זוכה לגלות דרכה שכל העולם מלא באור וטוב.
ואכן, יהודי עם מבט של תורה, יודע שכל דבר בעולם מגלה את אור ה' בעולם, וגם אם מאורעות מסויימים נראים בחוץ כרעים וקשים, הרי כיוון שמי שמנהל את העולם הוא ה' הטוב והמיטיב, הרי הכל בא לגלות אור גדול. ואמנם אור זה הוא לעיתים גנוז ומוחבא, אך באמת הוא קיים, וכשאנו מתחברים לפנימיותה של תורה אנו חיים גם את האור הפנימי שבמאורעות העולם.
ומצאנו בספרים הקדושים, שחנוכה הוא הזמן בשנה שבו אנו מגלים שכל העולם גונז בחובו אור. וכך אמר הרוקח (מובא בבני יששכר לחנוכה ועוד): בחנוכה אנו מדליקים בכל שמונת הימים ביחד, ל"ו - 36 נרות של מצווה (בלי השמש), כנגד ל"ו שעות שהאיר האור הגנוז לאדם הראשון, כי כתוב במדרש (בראשית רבה יא, ב) ובירושלמי שאמנם כשנבראו המאורות נגנז האור, אך ביום שישי לרגל בריאת האדם האיר האור בעולם, ובליל שבת וביומו המשיך להאיר האור, ורק במוצאי שבת נגנז.
חנוכה הם הימים החשוכים בשנה, והנה יוצא אדם לפתח ביתו הרגיל, המצוי לעיתים בקצווי תבל, ומאיר לעוברים ושבים בשוק, השקועים בעסקי החולין הרגילים, את אור החנוכה. בכך הוא מביא לרגע קט את האור של בית המקדש אל המקומות החשוכים ביותר.
ובזה אנו מכריזים ואומרים, דעו לכם אין מקום חשוך, האור הזה מלמד את כולנו שבכל מקום גנוז אור ה', ורק צריך לגלות אותו החוצה. הנה, אני היהודי הפשוט עומד בפתח ביתי הרגיל ואש רגילה בידי, ולרגע קט דומה אני לכהן העומד בבית המקדש ומעלה את אור המנורה. הקדושה הגדולה הזו, המופיעה באופן גלוי במקדש, מצוייה היא באופן סמוי בכל מקום.
משל למה הדבר דומה? להר געש!
נדמיין לעצמנו קבוצת אנשים הצופה מרחוק בהתפרצות הר געש. הבורים שביניהם אומרים לעצמם, הנה הר שבו יש אש ולבה רותחת, אך זה מייחד רק את ההר הזה, בשאר העולם אין אש ולבה. אולם, המלומדים שביניהם יודעים, שבמעמקי העולם, מתחת לקליפה הקשה של כדור הארץ, יש את 'המגמה', לבה רותחת, המבעבעת כל הזמן, ומחפש נקודת מוצא להתפרץ החוצה. כאש מצטבר כוח אדיר של גזים ואש, היא מתפרצת בעוצמה דרך הסדקים שקליפת העולם, המצויים בהרי הגעש.
נמצא, שבאופן גלוי האש מתגלית בהר הגעש, אך הדבר מלמד שבאופן שמוי היא מצוייה בכל העולם. וכך גילוי השכינה של אור ה' בעולם, מתגלה באופן גלוי במקדש, אך בחנוכה אנו מפיצים אותו בעולם כולו, ומגלים שכל העולם מלא באור וטוב!
חנוכה שמח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












