ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו.
והמהדרין - נר לכל אחד ואחד.
והמהדרין מן המהדרין - בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך (שבת כ"א, ע"ב).
שלוש צורות קיום הן למצוות החנוכה, וכל אחת מהן מנוסחת בדרך שונה: "מצוות חנוכה - נר איש וביתו" - הנר מיוחס 'איש וביתו'. "והמהדרין - נר לכל אחד ואחד" – הנר מיוחס בליוויה של האות למ"ד. "והמהדרין מן המהדרין" – בניגוד לשני הקודמים, הציון כעת נוגע לפעולת ההדלקה.
מה משוקע בשינויים אלה?
נפתח במילים - "מצות חנוכה". בניגוד לניסוח כמו "מצווה בחנוכה להדליק נר", צירוף המילים 'מצוות חנוכה' מצביע על עיקרה של מצוות החנוכה. מצוות חנוכה היא "נר איש וביתו". בניגוד לציון שאולי היה מתבקש, 'נר לאיש', שהוא פונקציונאלי - נר שאיש מצווה להדליקו - הצירוף 'נר איש' הוא מהותי. מעין ההבדל שבין 'נר לזיכרון', לבין 'נר זיכרון'. נר לזיכרון הוא נר שיועד באופן אקראי לזיכרון. בשונה ממנו 'נר זיכרון' - ייעודו הוא הזיכרון, לכך הוא נוצר ואת סיפורו הוא מספר.
'נר איש', אם כן, הוא נר שלו שייכות מהותית, נר שבו משתקף אורו של האיש. הצלע הנוספת "וביתו", מתרחבת אל עבר בני המשפחה, וכאילו היה כתוב "נר איש ונר משפחתו". הברייתא מציינת את המשפחה במילה 'בית', ובכך משייכת אליה את המרחב בו היא מצויה - הבית המיוחד לאיש ולמשפחתו. נסכם: מצוות חנוכה הבסיסית, מהותה הוא אורו של איש ושל משפחתו, במרחב בו הם נתונים - בבית.
כעת מתארת הברייתא את המעגל השני: "והמהדרין - נר לכל אחד ואחד". באופן ראשוני נראה שמילים אלו משייכות את המצווה כחובה על היחיד - נר אישי לכל אחד ואחד. כך ניתן היה לומר אילו ניסוחן היה דומה: 'נר לאיש ולביתו', ולצידו - 'נר ל כל אחד ואחד'. בחירת התנא לנסח את עיקר המצווה בשיוך עצמי ("נר איש וביתו"), ואת ההידור בניסוח פונקציונאלי ("נר לכל אחד ואחד") מצביע על המהות - "נר איש וביתו" - שאינה מתבטלת במצב של הידור. המצווה היא מצוות האיש וביתו, אלא שבמצב של הידור קיומה מתרחב אל הממד האישי, בשיוכו של נר לכל אחד ואחד מבני הבית. המעגל השלישי, מהדרין מן המהדרין, ממשיך את המעגל הבסיסי ואת ההידור, ומוסיף על גביהם את גורם ההשתנות, המבטא את התהליך שבו נתון אורו של האיש ושל משפחתו.
ובהלכה: ביטויים רבים הם לאורו של האיש ושל הבית. איש או אישה מדליקים נר בביתם, וכלל המשפחה יוצאת ידי חובה בין אם נוכחים בשעת ההדלקה ובין אם לאו; גם במעגל ההידור, עמדת הרמב"ם והתוספות הוא שבעל הבית הוא המדליק את הנרות, כנגד בני הבית. צורה זו משמרת את עמדת המקור שהנושא בה הוא המשפחה; לדעת הרמ"א כל אחד ואחד מדליק לעצמו, אך גם לדעתו מקום ההדלקה לנר האישי הוא - הבית והמשפחה.
ברייתא זו מובאת בגמרא במסכת שבת, והיא מעמידה טעם והיגיון להדלקת הנרות בחג החנוכה. טעם זה חולק רשות לעצמו, ואינו תלוי בסיפור נס פך השמן, המובא בשלב מאוחר יותר בגמרא. אם כדברנו השאלה המתבקשת היא – מהו הבסיס לקיומה של מצוות הדלקת נרות בחנוכה? מה הביאם אל תקנה זו? דומה שכך היה התהליך: בתום מלחמת תרבות קשה, ניצחון, חנוכת המקדש וחידוש הממלכה, ישבו החכמים ושאלו את עצמם - מהי הדרך הטובה לשמר את אלו לדורות? לא כזיכרון או נוסטלגיה, אלא בבניית כלים להתמודד עם מלחמת התרבות העומדת לפתחו של העם היהודי לדורותיו. תשובתם הייתה בהצבעה על התא המשפחתי. הבסיס לבחירה - אולי בהקשר למודל משפחת בית חשמונאי ["ויען מתתיהו ויאמר קול רם - אם אמנם יסורו כל עבדי המלך גוי גוי מאלוהיו וישמעו לקולו (של המלך) להמיר את חוקות אבותיהם. אבל, לא כן אני ומשפחתי, כי לא נסור ימין ושמאל מאחרי חוקות אבותינו" (חשמונאים ב', טו-כב)]. ובאופן מהותי, בהקשר לעובדה שהמשפחה מהווה מעגל חיים שלם המשפיע על כלל תחומי החיים. המשפחה היא מדינה בזעיר אנפין, בהתמודדה עם מירב השאלות שמדינה נתבעת להן - בתחום הזהות, התרבות, חינוך, יחסי פנים וחוץ, כלכלה וביטחון. בחירת החכמים לכונן את מצוות החנוכה כ'נר איש וביתו' - היא בראש ובראשונה אבחנה בעולם הרוח, על מקומה של המשפחה בעיצוב תודעה של עם - בזהות וצביון. למעשה נבחר אור הנר שבהדלקתו מספרת המשפחה, לעצמה ולסובבים אותה, דבר על האור השרוי בתוכה.
ומן התלמוד אל החיים
מהו האור שאני מאחל לי ולמשפחתי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














