ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בחינה היסטורית של מלחמת מתתיהו החשמונאי ובניו מלמדת כי לכתחילה השתמשו החשמונאים באש הקודש כדי לכלות ולבער את טומאת השלטון היווני ואת התרבות האלילית.רק בשלב השני, לאחר ביעור כוחות הטומאה והרשע - "באו בניך לדביר ביתך וטיהרו את מקדשך" -רק אז הדליקו החשמונאים את אור התורה וסילקו את הטומאה.
מהי המסקנה העקרונית לימינו ממלחמת החשמונאים בשעתם? האם נכון לאמץ את דגם פעולתם ולהשתמש באש כדי לבער את הרע, או שמא מדובר בפעולה חד פעמית שאין להסיק ממנה לדורות. לשאלה זו מתייחס הרב ש"י זוין בספרו ("לתורה ולמועדים", עמ' 327-325): "בית שמאי סבורים כי אי אפשר לאדם להתרומם לאור העליון אלא אם כן ישרוף את כוחות הרע שבקרבו... בית הלל סבורים כי על ידי אור התורה נגרש את החושך של הרע. מעט אור דוחה הרבה חושך... כל מה שמשתמשים יותר ב"נר מצוה ותורה אור" מוסיפים יותר אור והלכה כבית הלל". שתי גישות עקרוניות להתמודדות עם יצר הרע תוארו לעיל. הגישה האחת דוגלת ב"מלחמה חזיתית" עם יצר הרע, הגישה השניה מצדדת בהגברת החיוב והאור.
מהו המקור ממנו ניתן לשאוב כוחות נפש ואור להתמודדות עם הרע והשלילה? מרן הרב זצ"ל מתאר בכתביו השונים שלוש אפשרויות ל"מקורות אור":
מקור האור הראשון, נמצא בהבדל שבין גבורת שעה לגבורת נצח,בדרך שמבטא זאת הרב בפתגם חודש כסלו (תרע"ב) "גבורת אמת תמצא רק במקום שאור אלוקים שמה". גבורת החשמונאים שואבת את כוחה מ"גבורת אמת" שמקורה באלוקי ישראל הנצחי. גבורה זו קיימת לעד בניגוד לגבורת היוונים החולפת והזמנית. עם ישראל מפיץ את אור אמונתו מכח דביקותו בבורא עולם.
מקור האור השני, נמצא בפך השמן הקטן המונח בחותמו של כהן גדול. פך שמן זה לא יכולים היו היוונים לטמא. במאמרו "פך השמן" (מאמרי הראי"ה, עמ' 153-152) מזהה הרב זצ"ל מקור אור זה בעומק הנשמה היהודית "בעת ההיא בעת המהומה והמבוכה, כאשר סדרי החיים היווניים נתפשטו בארץ ישראל למכביר, ונשאר רק ברק האמונה הפנימית השוכנת בלב הישראלי, היה האות בדוגמת פך שמן קטן". בד בבד נשאלת השאלה כיצד יוכל האור הזמני להתמיד לאורך ימים? תשובת הרב: "הספיק זה הפך הקטן להדליק ממנו שמונה ימים, הרומזים על הארכת הזמן עד עבור כל תקופת ההווה ובאה תקופת העתיד הנאדרה בקודש, שהארץ תמלא דעה את ה' כמים לים מכסים".
בביאורו של הרב לנוסח ברכות הדלקת נר חנוכה ניתן לראות מקור שלישי ליכולת הראיה החיובית שלו. הקושי העיקרי עמו מתמודד הרב הוא נוסח הברכה בלשון יחיד למרות העובדה שהאדם מדליק נרות רבים. בתשובתו, הרב מסביר את חשיבות המחלוקת והבירור הפנימי כמצב ראשוני רצוי המעצים את ערכה של כל דעה ומונע את טשטוש האמת הנמצאת בכל דעה: "בטרם הוכרה התכלית העליונה של החיים נראים לנו כל אלה האורות הרבים בפרטיותם כאילו הם דברים נפרדים, וצריכים הם להיות עומדים בפירודם כדי שלא תימחה צורת כל אחד מהם".
המטרה הסופית היא התאחדות כל הנרות לנר אחד. כדי להגיע ליעד זה יש לפעמים צורך בפירודים ובירורים שיעמיקו את יסודותיה של כל דעה, מתוך המגמה לחבר את כולם בסופו של התהליך, ובדרך זו להראות את ההרמוניה השוררת בין האידיאות השונות. יכולת האדם להכיר בערך הפירודים, כשלב ביניים בלבד, יונקת מהשלום המאחד המתבטא בנר חנוכה האחד ובברכה האחת: "אבל הפירודים לא יהיו קיימים לעד שהרי כל זמן שיש פירודי דעות אין הקדושה מתבססת בעולם... כי כל המאורות כולם בכל פרטיותם הכל הם נר אחד על כן לא נרות נאמרו בברכה של חנוכה".
המבט החיובי וההתמודדות עם המציאות השלילית בדרך של "מוסיף והולך" ולא רק בדרך של מלחמה: "פוחת והולך", מהווים עיקרון חינוכי ואסטרטגי חשוב במערכת היחסים בין עם ישראל ואומות העולם. במאמרו "נר חנוכה" (מאמרי הראי"ה, עמ' 151-150) מתייחס הרב למערכת יחסים זו וכותב: "בעיתים נורמאליים הננו מרגישים בקרבנו אומץ של הכרזה פומבית, ידעו כל באי עולם המתהלכים בארצות החיים כי אור עולם לנו ומאתנו קרניים להנהיר בהם ועל ידם ארץ וחוצות".
לצערנו, יש מצבים בהיסטוריה של עם ישראל בהם אנו הופכים להיות "עם לבדד ישכון" ש"שנאה פראית על ישראל ועל גזעו המקודש" עוטפת אותנו מכל צד. במצבים אלו ההארה הרוחנית המסומלת בנר חנוכה איננה פונה כלפי חוץ אלא מאירה את עולמו הפנימי של עם ישראל "אז יפנה ישראל אל ביתו ואל שולחנו, אל קנייני תרבותו הפנימיים, אל טהרת רוחו... והנר הזה, סמל נצחונו, מניחו על שולחנו... ועבור תעבור סערת הסכנה במהרה בימינו, ונשוב אל מצוות נר חנוכה להשיבה על מכונה".
פתחנו את מאמרינו בשאלה האם הדרך להילחם ברשעה היא באמצעות האור או באמצעות האוּר. ראינו כי הכיוון הבסיסי הוא השמדת הרשעה באמצעות נר מצווה והעצמת האור. היכולת להרבות את האוֹר יונקת מתוך אמונה באלוקי ישראל ונצחיותו, שואבת את כוחה מעולם אמונה פנימי, ונשענת על עולם עתידי של שלום ושלימות המקרין על עולמנו העכשווי.
מתוך מגד ירחים כסלו תש"ע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
