ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים" (תרע"ד).
אווירת הסתו ורוח הקדרות המתלווה אליה, יוצרים תחושת מועקה ביחס למקומו ותפקידו של האדם בעולם ועלולים לגרום הסתכלות פסימית על עצם קיומנו (הרחבה לנושא ראה אצל הרב עוזי קלכהיים זצ"ל בספרו באר מגד ירחים). כדי להתמודד עם תחושה זו בפרט ומצבו הרוחני של האדם בכלל מציע הרב, במקומות רבים במשנתו, לסגל לעצמנו "נשמה מאירה" המאפשרת הסתכלות אופטימית על המציאות, ואחדות פנימית של כוחות הנפש.
בספר "אורות התשובה" מציע הרב לפתח את ההכרה "והלוא באמת הכל טוב וישר כל כך, והיושר והטוב שבנו הלוא הוא מהתאמתנו אל הכל. ואיך אפשר להיות קרוע מן הכל, פרור משונה, מופרד כאבק דק שלא נחשב. ומתוך הכרה זו שהיא הכרה אלוקית באמת, באה תשובה מאהבה בחיי הפרט ובחיי הכלל" (פרק ב’). שאלה מפורסמת היא האם המציאות קובעת את נקודת המבט שלנו או נקודת המבט שלנו היא שיוצרת ומעצבת את אופייה של המציאות. הרב מציע לנו להתבונן על העולם מתוך ראיה אחדותית המזהה במציאות את היושר והטוב, למרות חלקים שליליים הקיימים במציאות, ולראות את יסודות הטוב והיושר הטבועים בנו מחוברים באופן עמוק אל המציאות הסובבת. מבט אופטימי זה מאפשר לנו הסתכלות חיובית גם על "שמים עוטי ערפל".
הסתכלות חיובית זו איננה אמורה רק ביחס למציאות הפיזית אלא בעיקר ביחס למציאות הרוחנית. "כל הניגודים הנמצאים בהדעות וכל אותה אפסות שלפעמים נראה מחוג אחד על חברו, והניגודים הללו מתגדלים ביותר כל מה שהדעות תופסות מקום יותר גדול ברוח האדם. למסתכל פנימי מתראים הם בתור ריחוקים מקומיים של שתילים שהם משמשים לטובת רעננותם... כדי שכל אחד יתפתח במילואו... והאחדות המתואמה באה רק מתוך זה הריחוק. שרי בפירודא וסיים בחיבורא" (אורות הקודש, א’, ט"ו). המחלוקות, הבדלי ההשקפות והתופעות השליליות בעולמנו יוצרים "שמיים עוטי ערפל" ומעיבים על תחושת החדווה והשמחה. הרב מכוון אותנו להעמיק את מבטנו ולהבין כי המרחק בין הדעות השונות הוא אמצעי המאפשר לכל דעה להתפתח באופן עצמאי, במרחב אישי, ודווקא הגדילה העצמאית היא שתורמת בסופו של תהליך לאחדות. "המסתכל הפנימי" מצליח לראות, כתוצאה "מנשמתו המאירה", את יסוד האחדות בכוחות השונים ואת "האור הנעים" הבוקע ועולה דווקא מתוך הניגודים. החושך והאור, במובנם האידיאולוגי, אינם מנוגדים במהותם אלא כוחות שונים הזקוקים למרחבי זמן ומקום עצמאיים כדי לבטא את כוחם ומהותם. בסופו של תהליך יתפזר הערפל ואור חדש יאיר על העולם.
"הגשם בעיתו יחייה את הרוח, אשר ידע עת לכל חפץ" (תרע"ב)
בפתגם זה מעניק הרב לגשם היורד בחודש מרחשוון משמעות רוחנית רחבה החורגת ממשמעותו הראשונית. אחד ההיבטים הממחישים את הגשמיות המחייה את הרוחניות ומחברת אותה לחיי המעשה היא, לעניות דעתי, הופעת הציונות. "ואם הימצא בזמן מן הזמנים התעוררות רוח כזאת שיאמרו כל אלה בשם רוח האומה לבדה, וישתדלו לשלול את רוח אלוקים מעל כל הקניינים הללו וממקורם הגלוי שהוא רוח האומה - מה צריכים אז צדיקי הדור לעשות? למרוד ברוח האומה, אפילו בדיבור, ולמאס את קנייניה זה דבר שאי אפשר... אלא שהם צריכים לעבוד עבודה גדולה לגלות את האור והקודש שברוח האומה, את אור אלוקים שבתוך כל אלה" (אורות, ס"ד). הופעת הציונות, כתופעה גשמית לכאורה, מביאה להתעוררות הפוטנציאל הרוחני הקדוש הגנוז בחיי האומה. רוח זו יודעת "עת לכל חפץ" ומשכילה להבין את השאלות העכשוויות ולהעניק להן משמעות רוחנית. הציונות הדתית מילאה שליחות זו. כאשר בניגוד לגישה שסברה כי "הציונות דבר אין לה עם הדת", וראתה את עיקר עשייתה ומהותה של הציונות במישור הגשמי, הציונות הדתית הביאה להחייאת ערכי היהדות ויישומם בחייה המעשיים של התחיה המחודשת. לא עוד ניתוק בין הרוח לחומר ובין האידאל למעשה, אלא הרמוניה אחדותית המבוססת מחד גיסא על "הגשם בעיתו יחייה את הרוח", ומאידך גיסא על "ידע עת לכל חפץ". ר’ יהודה הלוי בספרו "הכוזרי" מציג את האדם השלם ומדמה אותו לחסיד המושל בכל כוחותיו ומעניק לכל אחד מהם את מקומו והמרחב להתפתחותו (מאמר ג’, סעיף ה’). בדרך זו ניתן גם לראות את מקומם של הכוחות השונים המרכיבים את דמותה הרוחנית של מדינת ישראל. אין לזלזל באף אחד מהכוחות, אולם בד בבד עלינו לזכור כי "אין המדינה האושר היותר עליון של האדם... מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהווייתה התוכן האידיאלי היותר עליון, שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר. ומדינה זו היא מדינתנו מדינת ישראל, יסוד כסא ה’ בעולם, שכל חפצה שיהיה ה’ אחד ושמו אחד" (אורות הקודש, חלק ג’). הקמת מדינת ישראל מהווה הזדמנות להחיל את ערכי התורה וליישמם במציאות העכשווית של מדינתנו. "הגשם בעתו יחייה את הרוח אשר ידע עת לכל חפץ" - הקמת מדינה גשמית, בדמות מדינת ישראל ,תקוות כל הדורות, מהווה הזדמנות להחיות את הרוח הפוטנציאלית של עולם המצוות והיהדות וליישם אותן בהוויית חייה של המדינה, מתוך מתן מקום לכוחות החיים השונים. אם נסכם את דברינו ניתן לומר כי שני הפתגמים, פרי עטו של הרב לחודש חשוון, מבטאים ראיה אופטימית המעצבת את המציאות. הפתגם הראשון - מבקש להתבונן בעולם מנקודת מבט של "נשמה מאירה". בדרך זו גם הסיבוכים במציאות, המתבטאים ב"שמים עוטי ערפל", יפיקו אור נעים. הפתגם השני - מבקש להחיל את המימד הרוחני על המציאות הגשמית מתוך מעורבות ואחריות לכל מרכיביה. שני הפתגמים מבקשים להחיות את חודש חשוון מקדרותו הגשמית וההיסטורית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
