ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- ספריה
- קומי אורי
- א
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"מאי חנוכה כשנכנסו יונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום, לא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול. ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו בו שמונה ימים". (שבת כ"א:)
שני כוחות
מאבק איתנים מתנהל מזה דורות רבים בין כוחות עולמיים שונים. "עשרה דורות מאדם ועד נח". (אבות פרק ה). בעשרת הדורות הראשונים אנו מבחינים בשני כוחות: עץ הדעת טוב ורע. העולם נחלק לשני החלקים הללו, והחלה ההתמודדות ביניהם. האדם ואשתו גם הם נצטוו ציווי כפול: לבחור בטוב ולהסתלק מן הרע. "מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל". ואולם במאבק בין שני הכוחות גברה ידו של הרע, הנחש פורץ את הגבולות שהציב הקב"ה, ובעטיו פונים האדם ואשתו לטעום דווקא מעץ הדעת, ומגורשים מגן עדן.
גם בין קין להבל גובר הרע על הטוב וממית אותו. עוד שמונה דורות ניתנת ההזדמנות למין האנושי לחבור ולהגביר את הטוב על הרע, אבל המסקנה היא: "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום" (בראשית ו, ה).
אין מנוס, אלא להחריב את העולם על-ידי מבול ולבנות עולם חדש.
החוט המשולש
מה החידוש בעשרה דורות אלו לעומת עשרת הדורות הראשונים? הרי בוודאי נלמד הלקח מהדורות הראשונים, ולא מסתבר לשוב ולבנות עולם אשר ייפול באותן מהמורות שבהן כשל העולם הקודם.
החידוש הוא ביצירת החוט המשולש. לא עוד שני כוחות של טוב ורע, אלא שלושה כוחות. בין הטוב לבין הרע מתייצב כוח שלישי, כוח ביניים, כוח מכריע. אין בית-דין שקול, לפיכך סתם בית-דין הם שלושה דיינים, והאחד מכריע בין השניים.
המאבק איננו על הניצחון בין הטוב לבין הרע, אלא הוא הופך להיות מאבק על כוח הביניים. אם ישכיל הטוב וימשוך את הכוח הזה אל דגלו, יכריעו שניהם את הרע. ואם, חלילה, יתגבר הרע וימשוך אליו את הכוח הבינוני, תגבר ידו של הרע.
במהלך עשרת הדורות הללו, שעד אברהם אבינו, התברר מקומו של כל כוח מבין השלושה: שם לקח את דגל הטוב והישר; חם לקח את דגל הרע והטומאה; יפת הוא הבינוני. על כן נתברך על-ידי נח: "יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם".
בני חשמונאי וכוח יוון
בני יפת: גמר ומגוג ויון וכו'. (בראשית י, ב) החול הוא הממוצע בין הטהרה לטומאה. אפשר לאכול חולין על טהרת הקודש, אולם גם חולין שנטמאו מותרין באכילה. יוון, מבני יפת, מציינים את כוח החולין, המחשבות האנושיות, הפילוסופיה - גבורת החכמה האנושית. ברצותו, מצטרף החולין אל הקודש ושוכן באוהלי שם, וברצותו יורד לשאול הטומאה והריסת הקודש.
כאשר עלתה מלכות יוון לשלטון נפתחו לפניה שני הערוצים, אולם היא בחרה בדרך הירידה. על כן התנהלה מלחמה בין ישראל, ממשיכי דרכו של שם, לבין ממשיכי דרכו של יפת. נכנסו היוונים להיכל וטמאו את כל השמנים. החולין אשר חבר אל הטומאה, כמעט התגבר על הקודש והכריעו. הפגיעה צלחה כמעט בכל עם ישראל אשר נמשך אל השפלות שבתרבות יוון. אולם אל נקודת הקודש הגבוהה ביותר בעם ישראל, משפחת הכהנים ובראשם הכהן הגדול - לשם לא הצליחה הטומאה לפרוץ, ולא היתה יכולה לנצחם. "לא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול".
זהו השריד האחרון אשר נותר בטהרתו, וממנו שאבו את הכוח להוסיף עוד ועוד אורה, למשוך את כל ישראל אשר נפלו מקדושתם ולהחזירם ולהעלותם שוב אל המקדש. ובכוח הנס הדליקו ממנו שמונה ימים, עד חזרת הטהרה לעם ישראל.
חבירה בין קודש לחול
אנו עדים להתגברות גדולה של כוח המאיים לבלוע את הכול. דבר אינו עומד בדרכו, והוא מוכן לרמוס, להרוס, לגרש ולהחריב כל חלקה טובה. כוח החולין הקיים ועומד בישראל - מדע, דרך-ארץ, מוסר אלמנטרי, יושר - כל אלה אמורים לחבור אל נקודת הקודש שבישראל, ויחדיו לבנות מדינה וארץ על יסודות בריאים והגונים.
בפועל, חבר החולין אל כוחות הרע והסתאב לגמרי. בתי המשפט המופקדים על יושר בסיסי, היטו את הכף ברגל גסה. עולם האקדמיה והמדע שותק ואינו משמיע את קולו, גם נגד עוול ורשע כלפי משפחות, בחורים, בחורות, נערים ונערות. פרנסתם של אלפי אנשים נגזלה מהם, ואין איש שם על לב למחות ולפעול לתיקון המצב.
כאן צריך לבוא כוחו של הקודש, להתרומם, לפרוש כנפיים, לזקוף קומה ולקחת את שרביט ההנהגה. תחת שרביטו יוכל הקודש לסחוף אליו את הכוחות החיוביים, אשר בוודאי נמצאים בקרב הציבור המחזיק בדגל החולין.
החבירה המשותפת בין הקודש לבין החולין, כאשר הקודש הוא המוביל, יש בכוחה לשפוך אור גם על הכוחות השליליים המצויים באומתנו. יחדיו יצליחו השניים להוציא מפיו של הרע את בלעו, ולהחזיר גם אותו לשרשרת העשייה החיובית, לבנות ולא להרוס, לנטוע ולא לעקור.
העם ההולכים בחושך יראו אור גדול!
-----------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










