ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
"מאי קרטסים? אמר רב יהודה אמר שמואל: יום שתפסה בו רומי מלכות.
והתניא: קרטסים ויום שתפסה בו רומי מלכות!
אמר רב יוסף: שתי תפיסות תפסה רומי: אחת בימי קלפטרא מלכתא, ואחת שתפסה בימי יוונים".
הרומאים, וכל צורכי תרבותם, חוגגים את היום שבו הם ניצחו את היוונים. וכאן מתחילה הפוליטיקה (בתרגום מארמית לעברית):
"כאשר בא רב דימי אמר: שלשים ושנים קרבות עשו הרומאים עם היוונים ולא יכלו להם, עד ששתפו את ישראל אתם, וכך התנו אתם: 'אם ממנו מלכים, מכם מושלי מדינות, ואם מכם מלכים, ממנו מושלים'.
ושלחו להם הרומאים ליוונים: עד עכשיו עשינו בקרב, עכשיו נעשה בדין:
מרגלית ואבן טובה, איזו מהן יעשה בסיס לחבירו?
שלחו להם: מרגלית לאבן טובה.
- אבן טובה ונופך איזו מהן יעשה בסיס לחבירו?
- אבן טובה לנופך.
- נופך וספר תורה, איזו מהן יעשה בסיס לחבירו?
- נופך לספר תורה.
שלחו להם: אם כן, אנחנו, ספר תורה אצלנו וישראל אִתנו.
כפו הרומאים את היוונים.
עשרים ושש שנים עמדו הרומאים בנאמנותם עם ישראל, מכאן ואילך שעבדו אותם.
בהתחלה מה דרשו, ולבסוף מה דרשו?
בהתחלה דרשו: 'נסעה ונלכה ואלכה לנגדך', ולבסוף דרשו: 'יעבר נא אדני לפני עבדו'".
נמצאנו למדים, בראש ובראשונה, כי מרד החשמונאים איננו נקודה פרטית בהיסטוריה של עם ישראל, אלא מדובר כאן במפנה היסטורי כלל עולמי, נפילתה של מלכות יוון, ובמציאות נדירה במיוחד שבה אנחנו, ישראל, מלכנו על כל העולם בשיתוף פעולה עם מלכות רומא.
קמו בהימנותייהו
מה הפיל את מלכות יוון? מה חלקם של ישראל ומה חלקה של רומא בהפלתם?
הרי"ד מסביר מה הייתה תרומתם של ישראל עם בית חשמונאי להפלת יוון:
"קשיא לי, דמהכא מוכח דרומי נטלה מלכות מיוונים, ובמגילת אנטיכוס מוכח דישראל עם בית חשמונאי נלחמו עם היוונים והכניעום! תשובה: בית חשמונאי סלקום שלא ימליכו על ישראל, אבל לא מלכו עליהם. אבל רומיים מלכו עליהם".
כלומר, למעשה מבחינת ההיסטוריה העולמית, הרומאים הם שהפילו את היוונים.
על פי זה מובן למה הרומאים לא החזיקו בנאמנותם. כי לישראל לא היה באמת כוח למלוך, לא היינו מאורגנים ברמה של אימפריה עולמית. רק משום מה רומא שיתפו אותנו בניסיונם להדיח את יוון. קיום התנאי נקרא בגמרא "קמו בהימנותייהו", כי ההישענות של רומא על ישראל הייתה רוחנית, ולכן ברור למה הם לא הצליחו לעמוד בנאמנות הזו למשך זמן. כידוע, לא רק שהם הפרו את נאמנותם אלא הצרו לישראל יותר מכל קודמיהם.
אם כן, מדוע הרומאים נצרכו לישראל כדי להפיל את היוונים? רק בגלל שישראל סילקו את היוונים מלמלוך עליהם, הרומאים יכלו לקחת להם את כל המלכות על כל העולם. כלומר הרומאים לא יכלו למלוך על היוונים כל עוד היוונים מלכו על ישראל.
כידוע, מהלכות הרמב"ם ומתפילת על הניסים, את המרד המוצלח הובילו הכהנים הגדולים, בשם התורה והמצוות שאיימו היוונים לבטל, וטימאו כל השמנים. הכוח שעמד לישראל באותו דור היה רחמי ה' עליהם שעשה להם ניסים, ולא המצב הטבעי, מעטים מול רבים. הכוח הישראלי שניצח את היוונים היה הרוח, ואת הכוח הזה הרומאים היו צריכים, כדי למלוך במקום יוון בעולם כולו. למה?
המהר"ל בתחילת 'נר מצוה' מסביר מה היה הכוח של יוון: "ולכך אמר על אומה זאת 'די תשלט בכל ארעא' (דניאל), מאחר כי האומה הזאת יש בה החכמה, הרי השכל מתפשט בכל העולם, כי כך ענין השכל. ולכך כפי מדת השכל, היה ממשלתם בכל העולם, והכל היה כפי המדה. ולכך המלכות הזאת לא היו מתנגדים לישראל רק מצד התורה השכלית ומצות התורה האלקית. וכך היה כל ענין מלכות שלישית, לבטל מישראל מעלת התורה האלקית, וכל דבר אלקי בפרט. [ש]היה רוצה אומה זאת שלא יהיה חס ושלום לישראל מעלה אלקית".
הכוח של מלכות יוון היה חכמתם, ובאמצעותה הם התפשטו בכל העולם. מאז מות אלכסנדר מוקדון, יוון לא התקיימה יותר כאימפריה אחת, אבל המשיכה להחדיר בכל העולם את תרבותה. כך היא המשיכה לשלוט גם אחרי שהרומאים מלכו עליהם, באופן מעשי בלבד ולא רוחני. גם אחרי שפשטה מלכות רומא, תרבות יוון המשיכה למלוך, אבל בכלים הרומאיים.
לא היה מי שיעמוד כנגד מלכותם של יוון, אלא ישראל. לישראל יש את התורה הא־להית, והם היחידים הראויים להחליף את יוון במלכותם, ולכן נזקקו להם הרומאים, מצד הדין.
אתנהלה לאיטי – עד ימות המשיח
כפי שהזכרנו, לישראל לא הייתה, ועד היום אין, יכולת מעשית להחליף את יוון ולמלוך על כל העולם. אז באו הרומאים ואמרו להם, כמו שאמר עשו ליעקב: "נסעה ונלכה ואלכה לנגדך", כלומר הרומאים מציעים לישראל את שירותי העשייה שלהם, להם היה הרבה כוח מעשי שבעזרתו פשטה מלכותם. בעצם שיתוף הפעולה הזה הרומאים מכניסים את עצמם לתוך התהליך של המלכת חכמת ישראל בעולם, במקום חכמת יוון, אך את הרומאים זה לא כל כך מעניין. לבסוף אמרו להם ישראל כמו שאמר יעקב לעשו: "יעבר נא אדני לפני עבדו", לכו קדימה רומאים, אנחנו עוד נעקוף אתכם בסיבוב.
שיתוף הפעולה בהפלת מלכות יוון היה, כשהרומאים היו המלכים בפועל, אבל ישראל הם אלו שהחליפו את השלטון של החכמה, וזו הנקודה השורשית שאותה אנחנו חוגגים בחנוכה. בחנוכה התחילה להופיע מחדש מלכות ישראל בהתפשטות חכמתה בעולם, כמלכות שלא תיפסק! מעין מלכות המשיח שאין לה סוף, בחנוכה התחילה מלכות נצחית של החכמה של ישראל. המלכות הרומאית שהייתה בינתיים זה רק בפועל, אבל בעצם מאז נס חנוכה זה רק עניין של זמן, "ואני אתנהלה לאטי", עד לימות המשיח.
הדברים מפורשים באורות המלחמה ג, וללא ספק הרב קוק מתבסס על הגמרא שהבאנו: "עזבנו את הפוליטיקה העולמית מאונס שיש בו רצון פנימי, עד אשר תבא עת מאושרה, שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות ; זהו הזמן שאנו מקוים. מובן הדבר, שכדי להגשימו אנו צריכים להתעורר בכחותינו כולם, להשתמש בכל האמצעים שהזמן מביא: הכל יד א־ל בורא כל עולמים מנהלת. אבל האיחור הוא איחור מוכרח, בחלה נפשנו בחטאים האיומים של הנהגת ממלכה בעת רעה. והנה הגיע הזמן, קרוב מאד, העולם יתבסם ואנו נוכל כבר להכין עצמנו, כי לנו כבר אפשר יהיה לנהל ממלכתנו על יסודות הטוב, החכמה, היושר וההארה האלהית הברורה. 'יעקב שלח לעשו את הפורפירא' 'יעבר נא אדוני לפני עבדו', אין הדבר כדאי ליעקב לעסוק בממלכה, בעת שהיא צריכה להיות דמים מלאה, בעת שתובעת כשרון של רשעה. אנו קבלנו רק את היסוד כפי ההכרח ליסד אומה, וכיוון שנגמל הגזע הודחנו ממלוך, בגוים נתפזרנו, נזרענו במעמקי האדמה, עד אשר עת הזמיר הגיע וקול התור ישמע בארצנו".
עד הכניסה חזרה לפוליטיקה העולמית עבדנו על ביסום העולם, באמצעות החכמה האלהית. אנחנו נתנו לרומאים, ושאר ממשיכי דרכו של עשו, למלוך בכוח הרוחני שלנו, כדי שהיהדות תמשיך להיות מופצת, אפילו בדמות הנצרות והאסלאם, לפי ניהולה של יד א־ל בורא כל עולמים. מלכות רומא היא המגרש שעליו ממשיכה המלחמה של חכמת ישראל בחכמת יוון, ואנחנו הולכים ומנצחים.
היום, חזרנו לפוליטיקה העולמית. סיימנו להוביל את דתות העולם, וכעת הגיע העת להוביל את העולם בתור אומה. העצמאות שניתנה לנו על ידי המעצמות, ושיתוף הפעולה שלנו איתם, לא נועדו כדי שאנחנו נתנהג לפי תרבותם, אלא כדי שנוביל את התרבות העולמית על פי חכמת האמת הא־להית.
גם כאשר יעקב יוצא מגלות חרן, גאולתו ויציאתו לחירות עוברת דרך אישורו של עשו. במפגש ביניהם יעקב בחר לתת אדנות לעשו, ומכנה עצמו שוב ושוב עבד, ביחס לעשו האדון. אבל בפועל, עשו הוא זה שעושה את מה שיעקב אומר: לוקח את המנחה, ולא מתעקש שיעקב יבוא איתו. כך גם בימי החשמונאים, כאמור, התוכנית היא תוכנית תוצרת ישראל, והרומאים רק מיישמים אותה. וכך גם בימינו, העמדה שעלינו לבנות, ונבנית בעל כורחנו, היא עמדה של השפעה, של הנחלת התוכנית הא־לוהית לעולם כולו. הגויים מצפים שנגשים את התנ"ך, כך הם רואים אותנו בכל הדורות, וזו אחריותנו. "ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
