בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • שב×Ē ×•×ž×•×ĸדים
  • חנוכה
  • חנוכה בראי דורנו
קטגוריה משני×Ē
  • משפחה חברה ומדינה
  • ×Ļיבור וחברה
  • ×Ēורה והלכו×Ē ×Ļיבור
undefined
5 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש לרפוא×Ē

א׊ר יש×ĸיהו בן רבקה

מני×ĸי המרד
שאלה: מדו×ĸ אין הרבנים קמים בגבורה ובאומ×Ĩ, כמ×Ē×Ēיהו הכהן בש×ĸ×Ēו, ומנהיגים א×Ē ×ĸם ישראל לחיזוקה של היהדו×Ē ×•×œ×ž×œ×—×ž×Ē ×—×¨×ž×” באויב ה×ĸרבי? מדו×ĸ אין לומדים מהמכבים, שנלחמו ביוונים ובמ×Ēייוונים?

×Ēשובה: מ×Ē×Ēיהו הכהן לא ה×Ēחיל במרד כאשר הה×Ēייוונו×Ē ×¤×Š×˜×” ב×ĸם, וירושלים ×ĸיר קודשינו ו×Ēפאר×Ēנו שינ×Ēה א×Ē ×¤× ×™×” ונרא×Ēה כ×ĸיר הלניסטי×Ē. גם כאשר הה×Ēייוונו×Ē ×”×’×™×ĸה ל×Ēוככי בי×Ē ×”×ž×§×“×Š, והכוהנים הגדולים קראו ל×ĸ×Ļמם בשמו×Ē ×™×•×•× ×™×™×, וחיבבו א×Ē ×Ēחרויו×Ē ×”×Ą×¤×•×¨×˜ בא×Ļטדיון שהקימו ליד הר הבי×Ē ×™×•×Ēר מא׊ר א×Ē ×ĸבוד×Ē ×”' בבי×Ē ×”×ž×§×“×Š, גם זה לא ×ĸורר מרד.

המרד החל רק כאשר הגי×ĸו מים ×ĸד נפ׊ בכפייה ×ĸל ד×Ē, כשהיוונים בסיו×ĸ המ×Ēייוונים החלו ×œ×›×•×Ŗ אנשים ל×ĸבוד ×ĸבודה זרה. מרבי×Ē ×”×—×Ą×™×“×™× ברחו להרים ולמ×ĸרו×Ē, וכשנ×Ēפשו מסרו א×Ē × ×¤×Š× ×ĸל קידוש ה' ובלבד שלא י×ĸבדו ×ĸבודה זרה. מ×Ē×Ēיהו הכהן בחר בדרך הה×Ēנגדו×Ē ×”×¤×ĸילה והכריז ×ĸל המרד.

דרך הגאולה הרוממה
אכן, אין זו הדרך האידיאלי×Ē ×œ×’××•×œ×”. לכ×Ēחילה ראוי שהגאולה ×Ē×Ļמח ×ĸל ידי ה×Ē×ĸוררו×Ē ×•×¨×Ļון שלנו. ׊מ×Ēוך הה×Ēחזקו×Ē ×‘××ž×•× ×” ובלימוד ה×Ēורה י×Ēלכד ה×ĸם סביב ×ĸרכי ה×Ēורה, ומ×Ēוך כך יפ×ĸל לשחרור האר×Ĩ ולבניי×Ē ×‘×™×Ē ×”×ž×§×“×Š. כך היה ב×Ēקופ×Ē ×Š×ž×•××œ הנביא ודוד המלך: בהשפ×ĸ×Ē ×¤×ĸילו×Ēו החינוכי×Ē ×Š×œ שמואל הנביא ה×ĸם ה×Ēגבש, והיה מוכן לקבל מלך שיוביל או×Ēו להגשמ×Ē ×”×™×™×ĸודים האלוקיים.

בזה היה ייחודו של דוד המלך, שבאופן יזום ומכוון בנה א×Ē ×ž×ž×œ×›×Ē ×™×Š×¨××œ. השופטים שקדמו לו, קמו ב×Ēגובה לה×Ēקפו×Ē ×”××•×™×‘×™× שקמו ×ĸלינו מסביב, וכדי לה×Ēגונן ×•×œ×”×“×•×Ŗ א×Ē ×”×Ēוקפים איחדו א×Ē ×”×ĸם ורוממו א×Ē ×¨×•×—×•. דוד פ×ĸל מלכ×Ēחילה ב×Ļ×ĸדים מדודים לגיבוש ה×ĸם: ×Ēחילה סיי×ĸ לשאול במלחמ×Ēו בפליש×Ēים, וכשקנא×Ē ×Š××•×œ כנגדו גברה ה×ĸדית להס×Ēלק מהזירה ה×Ļיבורי×Ē ×›×“×™ שלא לגרום קר×ĸ ב×ĸם. גם לאחר מו×Ēו של שאול לא דחק א×Ē ×”×Š×ĸה, אלא ביסס ×Ēחילה א×Ē ×ž×œ×›×•×Ēו ביהודה. כשהוכשרה הש×ĸה וה×ĸם קיבל או×Ēו ×ĸליו כמלך, ה×ĸביר א×Ē ×‘×™×¨×Ēו לירושלים, כדי שסביבה י×Ēגבש ה×ĸם כולו, והיא ×Ēהיה ×ĸיר הקודש ו×ĸיר הבירה. גם במלחמו×Ēיו בלטה היוזמה. דוד פ×Ēח במלחמו×Ē ×›× ×’×“ אויבי ישראל שמסביב, ולא המ×Ēין ×ĸד שהם י×Ēחזקו וי×Ēקפו. ו×ĸל כן ×ĸד היום אנו אומרים "דוד מלך ישראל חי וקיים" -הוא שבנה א×Ē ×ž×œ×›×•×Ē ×™×Š×¨××œ.

אבל ברוב המקרים האחרים ×Ļמחה ישו×ĸ×Ēנו מ×Ēוך קשיים וייסורים ׊×ĸוררונו לחזור ב×Ēשובה.

׊×Ēי דרכים לגאולה
הדרך האח×Ē, מ×Ēוך יוזמה ופ×ĸילו×Ē ×Š×œ× ×•. כשמואל הנביא ודוד המלך, ׊פ×ĸלו באר×Ĩ, והקב"ה סיי×ĸם מן השמיים. זוהי 'גאול×Ē ×™×Š ברירה', ואליה אנחנו מ׊×Ēוקקים יו×Ēר.

הדרך השנייה נוב×ĸ×Ē ×ž×”×”×Š×’×—×” האלוקי×Ē, שרואה כי "אפץ ×ĸ×Ļור ו×ĸזוב" ואין בישראל כוח לה×Ēקדם לקרא×Ē ×”×™×™×ĸודים האלוקיים, ואז, ×ĸל ידי ההנהגה האלוקי×Ē ×”×ž×Ą×Ē×Ēר×Ē ×‘×”×™×Ą×˜×•×¨×™×”, נו×Ļר מ×Ļב של אין ברירה, ומ×Ēוכו אנחנו נלחמים ומש×Ēחררים. זוהי 'גאול×Ē ××™×Ÿ ברירה', שקשייה וייסוריה מרובים. במידה מסוימ×Ē ×›×š היי×Ēה גאול×Ēנו בנס החנוכה, שה×Ēחילה מ×Ēוך גזרה קשה של אנטיוכוס.

אנו מ׊×Ēוקקים כמובן לגאולה הבאה מ×Ēוך ה×Ēגדלו×Ē ×”××•×ž×” כולה באמונה ו×Ēורה ויישוב האר×Ĩ. ומ×Ēוך כך ×Ē×Ļמח מלכו×Ē ×“×•×“, ׊×Ēוביל א×Ē ×’××•×œ×Ēנו בשובה ונח×Ē. "הקטון יהיה לאלת וה×Ļ×ĸיר לגוי ×ĸ×Ļום, אני ה' ב×ĸי×Ēה אחישנה" (יש×ĸיה ץ, כב). "זכו - אחישנה, לא זכו - ב×ĸי×Ēה" (סנהדרין ×Ļח, א).

גאולה משולב×Ē
ויי×Ēכן ׊×Ēהיה גאול×Ēנו משולב×Ē ×ž×Š×Ēי הבחינו×Ē: ×ĸיקרה מ×Ēוך כורח, כמבואר בספר יחזקאל פרק ל"ו, וב×Ēוכה משולב×Ē ×”×”×Š×Ē×Ēפו×Ē ×Š×œ× ×•. וכפשט הפסוק: "אני ה' ב×ĸי×Ēה אחישנה", כלומר ב×Ēוך ה×Ēהליך הטב×ĸי של גאול×Ē "ב×ĸי×Ēה" נכנס יסוד של "אחישנה".

ככל שנזכה להיו×Ē ×™×•×Ēר שו×Ēפים ב×Ēהליך גאול×Ēנו, ×ĸל ידי ה×Ēיישבו×Ē, חינוך, ×ĸזרה לזול×Ē, ומ×ĸל לכל ×ĸל ידי ה×ĸמקה ב×Ēור×Ēה של אר×Ĩ ישראל, המכוונ×Ē ×œ×”×›×¨×Ē ×”×™×™×ĸוד של ×ĸם ישראל ל×Ēקן ×ĸולם במלכו×Ē ×”' - כך י×Ēמ×Ēקו יו×Ēר יסודי גאול×Ēנו, וחבלי משיח יבואו לנו בנ×ĸימים.

×Ēפקיד החכמים ל×ĸומ×Ē ×”×ž× ×”×™×’×™× המ×ĸשיים
שאלה: מדו×ĸ מ×Ē×Ēיהו הכהן ה×Ēחיל במרד רק כשהכפייה ל×ĸבוד ×ĸבודה זרה הגי×ĸה למודי×ĸין, מקום מגוריו?

×Ēשובה: נראה כי מחויבו×Ēו של מ×Ē×Ēיהו ככהן הי×Ēה ל×ĸסוק ב×Ēורה, ללמוד וללמד ולחנך, ולא להנהיג א×Ē ×”×ĸם מבחינה מדיני×Ē. ולכן באופן טב×ĸי המ×Ēין לכך שמנהיגי ה×Ļיבור יובילו א×Ē ×”×ž×”×œ×š הנחו×Ĩ לטוב×Ē ×”×ĸם. ורק כשראה שאין איש המסוגל לה×Ēמודד ×ĸם המ×Ļב, והגי×ĸו מים ×ĸד נפ׊, פ×Ēח במרד.

זהו ההבדל היסודי בין המנהיגים המ×ĸשיים ל×Ēלמידי החכמים. המנהיגו×Ē ×”×Ļיבורי×Ē, בין אם זה מלך ובין אם נבחרי ×Ļיבור, ×Ļריכה להוביל א×Ē ×”×ĸם מבחינה מדיני×Ē, כלכלי×Ē, ביטחוני×Ē, חבר×Ēי×Ē. החכמים - את שחובה שיהיו שו×Ēפים בכל הה×Ēיי×ĸ×Ļויו×Ē ×”×—×Š×•×‘×•×Ē - אין מ×Ēפקידם להוביל יוזמו×Ē, אלא לבקר, להאיר ולה×ĸיר ×ĸל המגמו×Ē ×Š×”×ž× ×”×™×’×•×Ē ×”×ž×ĸשי×Ē ×™×•×–×ž×Ē.

וכך אנו מו×Ļיאים ×Ēמיד כי המנהיגו×Ē ×”×ž×ĸשי×Ē ×™×•×–×ž×Ē ×¤×ĸילו×Ē, ואילו חכמי בי×Ē ×”×“×™×Ÿ ×ĸונים לשאלו×Ē ×”×ž×’×™×ĸו×Ē ×œ×¤×Ēחם. וכך גם הרבנים מבי×ĸים א×Ē ×“×ĸ×Ēם ב×ĸנייני ה×Ļיבור ב×ĸיקר דרך מ×Ēן ×Ēשובו×Ē ×œ×Š××œ×•×Ē.

שאלה : מדו×ĸ שהמנהיגו×Ē ×”×¨×•×—× ×™×Ē ×œ× ×Ēנהיג א×Ē ×”×ĸם?

×Ēשובה : ככלל, טוב ׊×Ēהיה הפרד×Ē ×¨×Š×•×™×•×Ē. שיהיו אנשים ׊×Ēפקידם הוא ל×ĸסוק בלימוד רוחני וחינוך, ואחרים ׊×Ēפקידם לקדם א×Ē ×ĸנייני ה×ĸם מכל הבחינו×Ē ×”×ž×ĸשיו×Ē. אם הרבנים י×ĸסקו בהנהגה מ×ĸשי×Ē, יש חשש שלימוד ה×Ēורה והחינוך ׊×ĸליו הם מופקדים ייפגם.

כמובן, ×Ļריך שגם המלכים והמנהיגים המ×ĸשיים יהיו מלאים ב×Ēורה, אלא ׊×Ēפקידם ה×ĸיקרי הוא מנהיגו×Ē ×ž×ĸשי×Ē. וכן ראוי ׊×Ēלמידי החכמים יהיו מ×Ļויים ב×ĸנייני המדיניו×Ē ×•×”×›×œ×›×œ×”, כדי שיוכלו לסיי×ĸ ב×ĸ×Ļה למנהיגו×Ē ×”×ž×ĸשי×Ē, ובש×ĸ×Ē ×”×Ļורך את לבקר או×Ēה. ול×ĸי×Ēים את ל×ĸורר או×Ēה לטיפול ב×Ēחום מסוים שהוזנח.

אבל הכלל הוא שיש שני סוגי מנהיגו×Ē: מ×ĸשי×Ē ×•×¨×•×—× ×™×Ē. המנהיגו×Ē ×”×ž×ĸשי×Ē ×ž× ×”×œ×Ē ××Ē ×ĸנייני ה×Ļיבור ומגשימה בפו×ĸל א×Ē ×”×™×ĸדים הרוחניים, והמנהיגו×Ē ×”×¨×•×—× ×™×Ē ×ž×—× ×›×Ē ×•×ž×Ļיבה א×Ē ×”×™×ĸדים ארוכי הטווח של ה×ĸם. ומן הראוי שיהיה שי×Ēות פ×ĸולה פורה בין שני סוגי המנהיגים, כאשר ב×Ēחומים מסוימים אלו מבטלים א×Ē ×“×ĸ×Ēם בפני אלו. כאשר יש ביניהם × ×Ē×§ מ×Ēחוללים משברים וקר×ĸים.

דוגמאו×Ē ×”×™×Ą×˜×•×¨×™×•×Ē:
מסופר ×ĸל דוד המלך שאחר שהחליט שיש ×Ļורך ליזום מלחמה היה מפנה א×Ē ×¨××Š×™ ה×Ļבא לה×Ēיי×ĸ×Ļו×Ē ×ĸם האסטרטגים ה×Ļבאיים, ולאחר מכן היו נמלכים בסנהדרין (ברכו×Ē ×’, ב). כלומר לסנהדרין, שבה היו מרוכזים גדולי ה×Ēורה שבדור, היי×Ēה סמכו×Ē ×œ×ĸכב א×Ē ×”×ž×œ×—×ž×”, אבל הסנהדרין לא היי×Ēה יוזמ×Ē ××Ē ×”×ž×œ×—×ž×”. זהו ×Ēפקידו של המלך.

גם יהושפט היה מלך ×Ļדיק, שכיבד מאוד ×Ēלמידי חכמים, וזכה לברכה וה×Ļלחה במ×ĸשה ידיו.
ל×ĸומ×Ē ×–××Ē ×ž×Ļינו ×Ēר×ĸומ×Ē ×’×“×•×œ×” ×ĸל ×ĸלי הכהן ובי×Ēו, שהיו גם כוהנים וגם מנהיגים, ומנהיגו×Ēם נפגמה והם כשלו במלחמה בפליש×Ēים, ואת כהונ×Ēם נפגמה ×ĸל ידי מ×ĸשי בני ×ĸלי (×ĸיין שמואל א' ב-ד). וכן ביקרו חכמים א×Ē ×‘×™×Ē ×—×Š×ž×•× ××™ שהיו כוהנים ×ĸל שלקחו ל×ĸ×Ļמם גם א×Ē ×”×ž×œ×•×›×”, וכך גם המלוכה וגם הכהונה נפגמו.

רבנים מלכים
אמנם היו בישראל גדולי ×Ēורה יו×Ļאים מהכלל, שהיו גדולים כל כך, ×ĸד שמכוח ×Ēור×Ēם ה×ĸמוקה והרחבה גם כל ×ĸנייני ה×ĸם הס×Ēדרו ×ĸל פיהם. כך היה ב×Ēקופ×Ē ×”×ž×“×‘×¨, שמשה רבינו היה רב ומלך. גם שמואל הנביא הנהיג א×Ē ×”×ĸם מכוח ×Ēור×Ēו ונבוא×Ēו. יי×Ēכן שכהכנה לקרא×Ē ×Ēקופה חדשה היה ×Ļורך בהנהגה ׊×Ēאחד א×Ē ×”×¨×•×— והמ×ĸשה. משה רבינו לקרא×Ē ×’×™×‘×•×Š ה×ĸם וכניס×Ēו לאר×Ĩ, ושמואל הנביא לקרא×Ē ×”×§×ž×Ē ×”×ž×œ×›×•×Ē ×•×‘× ×™×™×Ē ×”×ž×§×“×Š.

כמו כן מ×Ļינו ב×Ēקופו×Ē ×Š×œ חולשה לאומי×Ē ×ž×§×¨×™× בהם גדולי ה×Ēורה היו גם המנהיגים המדיניים, כדוגמ×Ē ×”× ×Š×™××™× שלאחר חורבן בי×Ē ×”×ž×§×“×Š השני, וכן גאוני בבל, שהיו שו×Ēפים להנהגה המדיני×Ē. יי×Ēכן שדווקא החולשה הלאומי×Ē ×—×™×™×‘×” א×Ē ××™×—×•×“ ההנהגה, כדי ל×Ē×Ē ×™×•×Ēר משקל ל×ĸרכים הרוחניים-ד×Ēיים.

×ĸד כאן בקי×Ļור ×ĸל נושא ארוך ומורכב.

(מ×Ēוך ה×ĸי×Ēון "בשב×ĸ", גליון 20, פר׊×Ē ×ž×§×Ĩ - חנוכה, ×Ē׊ץ"ג).

סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il