ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
כך כל דבר, כדי שיתקיים צריך שיהיה גם רעיון גדול של הודאה באמירת הלל על עזרת ה' לישראל, וצריך שהרעיון הגדול גם יבוא לידי ביטוי בפרט מעשי של הדלקת הנרות.
כיוצא בזה לימינו, כדי שהניצחון על אויבינו יהיה שלם צריך שיהיו לנו גם רעיון גדול וגם דרך מעשית מפורטת להגשמתו, וכל עוד חסר צד אחד איננו יכולים להגשים כראוי את מטרתנו.
על הקונספציה של השמאל ושל הימין
רבים מאיתנו מתרעמים בצדק על אישים מהשמאל שנותרו שבויים בקונספציה, השקפת עולם, שלפיה ניתן להגיע לפשרה עם ערביי ארץ ישראל באמצעות ויתורים. אולם מאידך, גם אישים מהימין נכשלים בקונספציה שלפיה די בהבעת עמדה עקרונית שעם ישראל צריך לנחול את כל ארצו ולהתייחס לכל מי שמפריע לכך כאל אויב שמוכרחים לנצחו. אולם עמדה זו, שהיא נכונה, אינה יכולה להתגשם בלא תוכנית ריאלית שעוסקת באופן מפורט ומדוקדק בכל הסוגיות הכבדות הכרוכות בכך. כדוגמת מצוות הדלקת הנרות שקובעת באופן מדויק אימתי והיכן להדליקם. וכדרך התורה כולה, שמדריכה אותנו כיצד להגשים רעיונות גדולים בתוך המציאות.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
722 - מחיר חילופי שבויים
723 - לקחים מחנוכה לימינו
724 - האם מותר להתריס כלפי שמיא?
טען עוד
דוגמה מעידוד הגירה
לדוגמה, מוסכם על רוב ככל היהודים הציוניים שהיה עדיף שהערבים שעוינים את מדינת ישראל יהגרו לארצות אחרות. זו הדרך הטובה ביותר למעט את המלחמות, למנוע שפיכות דמים וליישב את הארץ. אולם כדי שמטרה זו תוכל להתגשם, אין די בהבעת משאלה או בפעולות מתפרצות הנובעות מהרגש. צריך להכין תוכנית מפורטת שמבוססת תחילה על איסוף כל העובדות מהעת החדשה על פתרון סכסוכים בעזרת עידוד הגירה. לבדוק כיצד הדבר התאפשר מבחינה משפטית, האם בארגון כולל של הגירה או בעידוד של המעוניינים בכך. במקביל יש להתמודד עם הזווית הכלכלית. לחשב את כל ההשקעות האדירות של מדינות העולם במשך שבעים שנים בעזרה ל"פליטים הפלשתינים", ולברר כמה יעלה ליישב את המעוניינים בכך במקום אחר. לבדוק אילו מדינות יוכלו לתמוך בכך ואילו יתנגדו. לקיים על כך ימי עיון כדי ללבן ולזקק את הרעיונות ולקדמם בציבור.
כל זמן שלא עושים זאת, מצד אחד יש מאמינים שכך צריך להיות ומתפלאים מדוע המדינאים אינם פועלים לעידוד הגירה. ומאידך, המדינאים אינם מעלים בדעתם לקדם זאת מפני שהרעיון נראה להם מאוד לא מעשי.
הנה שוב, בלא שילוב של הרעיון הכללי עם הדרך המפורטת המעשית להגשמתו הוא אינו יכול להתקיים.
שלטון הגויים טימא את הבנת הקודש והתורה
ביאר מרן הרב קוק: "הגויים טימאו את היהדות הגלויה במגעם, נגעו בשמנים הקדושים ושיקצו אותם, אבני מזבח הקודש נתפגלו" (אורות התחיה סג). כלומר, לא רק הצדדים החיצוניים נטמאו אלא גם השמנים הקדושים, אבני המזבח וביטויי התורה.
לדוגמה, מושג הקדושה נתפס בנצרות כקשור לסיגופים, למוות ולפרישות מהחיים. עד שכאשר יהודים מנסים כיום להסביר ולדמיין מהו אדם צדיק, מחמת טומאה זו עולות בעיני רוחם דמויות שרחוקות מאבותינו הקדושים המתוארים בתנ"ך ובדברי חכמים כגיבורי חיל, אנשי מעשה שבונים את העולם ומקדשים את החיים. כך גם חיילי צה"ל שממשיכים בגבורתם את חיילי דוד המלך ויהודה המכבי נתפסים כגיבורים במובן הלאומי בלבד, אבל לא כצדיקים בקדושת התורה, אולם האמת היא שהם מקיימים במסירות נפש שתי מצוות ששקולות כנגד כל התורה: הצלת העם ויישוב הארץ. וכל זמן שאין מכירים בכך, הבנת התורה חסרה וקיום שאר המצוות לקוי.
כיצד מטהרים את המקדש
אולם פך אחד של שמן חתום בחותמו של הכהן הגדול נותר בטהרתו. משמעות הדבר, כפי שכתב מרן הרב, ש"פנימיות הסודות שהם עלומים וחתומים ממגע זר" נותרה בקדושתה. פנימיות זו היא שורש הנשמה של ישראל, שאותה אי אפשר לשנות ולטמא, והיא היסוד שמכוחו נמצא השמן הטהור שממנו צמחה הישועה. "כל זמן שהקישור לכללות האומה ולצביונה חי בקרבו, כל זמן שהוא חפץ בכלל באושר והצלחת האומה הישראלית, אף על פי שאינו יודע לקרוא בשם ולפרש את צפונותיו, ואפילו אם הוא טועה במעשיו ודעותיו - תוכו קודש קודשים הוא".
קדושת הלאומיות הישראלית
השאיפה הלאומית שחפצה להגדיל את כבוד ישראל וברכתו בארץ החיים נובעת מהסגולה שמתבטאת בשמן הטהור. ואם נשאל, וכי הלאומיות הישראלית היא מבטאת את שורש הקודש? נשיב, אכן כך, כי בלאומיות זו טמונה השאיפה העמוקה לדרוש צדק ואמת ולהוסיף טובה וברכה לכל העולם.
וזה הייעוד היסודי ביותר של עם ישראל. וכפי שנאמר לאברהם אבינו לעלות לארץ ישראל ולהקים עם גדול שיגלה את דבר ה' וברכתו, וממנו תימשך ברכה לכל העמים, שנאמר: "ויאמר ה' אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב, א-ג).
אם נתבונן בקבוצות השונות בעם היהודי, דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים, נמצא שעם הייעוד הזה מזדהים רבים מאוד מכל החוגים. מי שמבין שהחזון הגדול של תיקון העולם תלוי בעם ישראל - קשור לפך השמן הטהור, שממנו צומחת הגאולה לישראל ולעולם.
מסירות הנפש של הרוגי לוד, פפוס ולוליוס
דוגמה לקדושת הלאומיות הישראלית למדנו מהרוגי לוד. אמרו חכמים: "פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה. אמר לו: עקיבא, אי אתה מתיירא מפני מלכות?" (ברכות סא, ב). השיב לו רבי עקיבא במשל מהשועל והדגים, שאין לנו קיום בלא התורה, והמשיך ללמוד. "לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים, ותפסוהו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו. אמר לו (רבי עקיבא): פפוס! מי הביאך לכאן? אמר לו (פפוס): אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים..."
מהמאסר ההוא פפוס כנראה השתחרר, אולם לימים גם פפוס התקדש במסירות נפש. מעשה היה ונמצאה בת השליט הרומאי בלוד הרוגה, וגזרו על יהודי לוד שאם לא יסגירו את הרוצח יהרגו את כולם. התנדבו שני האחים לוליינוס ופפוס ואמרו אנחנו הרגנו אותה, ויצאו הם להורג והצילו את כל אחיהם (רש"י לבבא בתרא י, ב).
עוד סיפרו עליהם חכמים (ירושלמי סנהדרין ג, ה) שנתנו להם מים בכוס צבועה באדום, כדי שייראה כאילו הם שותים יין של גויים באיסור. וכדי שלא לחלל שם שמיים - לא הסכימו לשתות אותו, ועל כך הוציאום להורג (תוספות שבת עב, ב, "רבא"; ר"ן פסחים נ, א).
כפי הנראה שני המקרים היו בהם: לאחר שהודו שהרגו את בת השליט הציעו להם להינצל אם יבגדו ביהדותם וישתו יין של גויים, או לפחות מים בכוס אדומה, ולא הסכימו ונהרגו (באמרי נעם לגר"א ברכות סא, ב מבואר שמדובר באותו פפוס, ויש דעות נוספות).
אין אדם יכול לעמוד במחיצתם
אף שפפוס ולוליוס לא נודעו כתלמידי חכמים או צדיקים, אמרו חכמים על הרוגי לוד: "הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתם" (פסחים נ, א), מפני שמסרו את נפשם על כבודם הלאומי והדתי ועל הצלת אחיהם. הנה לנו דוגמה של יהודים שמתוך מסירות נפשם על זהותם הלאומית התקשרו לפך השמן הטהור, ומתוך כך התעלו למעלת צדיקים וקדושים.
ואף לפני מותם ידעו לומר דברי אמונה גדולים לשליט, וכפי שאמרו חכמים: "כשביקש טוריינוס להרוג את לוליינוס ופפוס אחיו בלודקיא, אמר להם (בלעג): אם מעמו של חנניה מישאל ועזריה אתם - יבוא אלוהיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל את חנניה מישאל ועזריה מיד נבוכדנצר. אמרו לו: חנניה מישאל ועזריה צדיקים גמורים היו, וראויים היו להיעשות להם נס, ונבוכדנצר מלך הגון היה, וראוי לעשות נס על ידו. ואותו רשע (טוריינוס) הדיוט הוא, ואינו ראוי לעשות נס על ידו. ואנו נתחייבנו כליה למקום, ואם אין אתה הורגנו - הרבה הורגים יש לו למקום, והרבה דובים ואריות יש לו למקום בעולמו שפוגעים בנו והורגים אותנו. אלא לא מסרנו הקדוש ברוך הוא בידך אלא שעתיד ליפרע דמנו מידך. אף על פי כן הרגם מיד. אמרו: לא זזו משם עד שבאו דיופלי (שני שרים) מרומי ופצעו את מוחו (של טוריינוס) בגיזרים (מקלות)" (תענית יח, ב).
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
