ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש לנו ילד בן 26, הלומד בצורה מאוד אינטנסיבית לתואר שני. הבעיה היא, שהוא גר עם חברים שלו, וכבר לא כל כך שומר מצוות. הוא קצת עובד, אבל לא מצליח לממן את הלימודים ואת ההוצאות השוטפות, ואנו תומכים בו כלכלית. האם להתנות את המשך התמיכה בכך שיחזור לשמור תורה ומצוות?
תשובה
מתוך שאלתכם ניכר שאתם חייבים לעבור שידוד מערכות בסוגיית היחס לבנכם.
מדובר בבחור בוגר ולא ב"ילד בן 26" כפי שכתבתם. זו אינה סתם הערה לשונית, אלא הדגשת מהות הקשר והיחס. השינוי הראשון עליו אתם חייבים "לעבוד" הוא הידיעה שהבן כבר עומד ברשות עצמו, או ראוי לו שיעמוד ברשות עצמו, ויטול אחריות על ניהול חייו. מכאן נגזרת גם הנקודה השנייה הבולטת בשאלתכם: יצירת תלות בינו לביניכם וגם ביניכם לבינו.
מאוד נעים להורים לחוש אחריות כלפי בנם, הצעיר או הבוגר. הם מרגישים שהם מקדמים אותו, מכוונים אותו ושומרים עליו מפני קריסה, כזו או אחרת. אפשר ללוות גם בן בוגר, אבל אסור שהליווי יהפך לתלות. העובדה שאתם תומכים בו כלכלית, משמעותה שהוא תלוי בכם. זה טוב לו, הידיעה שיש לו הורים הנותנים לו גב, וטוב לכם, כהורים הדואגים לבנם. אולם, זה מזיק מאוד להתפתחות הנפשית של הבן. מבלי להכיר את הנסיבות המדויקות, אני יכול לומר כמעט בוודאות, שהסיבה לירידה הרוחנית ולהפסקה בשמירת תורה ומצוות, נובעת גם היא מתוך שני המרכיבים השליליים הללו: נטילת אחריות ממנו, והמשך התלות שלו בכם.
שני אלה גורמים לו להרגיש שבעצם אין לו מאומה משלו בחיים, על הכל מחליטים עבורו, נותנים לו ודואגים לו. כתוצאה מזה, מתפתחת הרגשה נפשית הדורשת להדגיש את העצמאות שלו. נקודה אחת בה הוא מצא פתח להביע את עצמאותו היא, היכולת שלו להפסיק לשמור תורה ומצוות. כאן הוא הופך את עצמו להיות האיש המקבל אחריות על עצמו, ופועל מתוך חוסר תלות בהוריו.
במצב מורכב זה, עצתי לכם, שתיסוגו מאחריות על בנכם. הקפידו לא לקרוא לו ילד, אלא בן או בחור וכד'. ובעיקר, תנו בו אמון שיש בכוחו לקבל החלטות ולכוון את גורלו ואת חייו. כאשר תפסיקו להיות אחראים עליו, הוא ישכיל לקחת אחריות על עצמו.
בנוסף לזה, חובה עליכם להפסיק ומיד את התלות שלו בכם. כהורים טובים, אתם יכולים לסייע לו ללמוד, אך לא לפי מצבו, אלא לפי מצבכם. כלומר: לא לבדוק בכל חודש כמה הוא צריך, כדי להשלים לו, אלא לבדוק כמה אתם יכולים ורוצים לתת, סכום קבוע, מידי חודש בחודשו, בלא קשר למצבו הפיננסי. אם תמשיכו להשלים את החסר מידי חודש, משמע שנמשך מצב התלות ביניכם. אולם, אם תעברו לתמיכה קבועה, זו תתקבל כתמיכה ולא כתלות. אני משוכנע, שכאשר תשכילו לעמוד בשינויים הללו, תראו אותו חוזר בקרוב גם לקיום תורה ומצוות.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
19 - חינוך הילדים לשימוש בכסף
20 - הילד הסורר
21 - השוואת דעות בין ההורים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
