ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- ספריה
- קומי אורי
- א
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"מאי חנוכה כשנכנסו יונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום, לא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול. ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו בו שמונה ימים". (שבת כ"א:)
שני כוחות
מאבק איתנים מתנהל מזה דורות רבים בין כוחות עולמיים שונים. "עשרה דורות מאדם ועד נח". (אבות פרק ה). בעשרת הדורות הראשונים אנו מבחינים בשני כוחות: עץ הדעת טוב ורע. העולם נחלק לשני החלקים הללו, והחלה ההתמודדות ביניהם. האדם ואשתו גם הם נצטוו ציווי כפול: לבחור בטוב ולהסתלק מן הרע. "מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל". ואולם במאבק בין שני הכוחות גברה ידו של הרע, הנחש פורץ את הגבולות שהציב הקב"ה, ובעטיו פונים האדם ואשתו לטעום דווקא מעץ הדעת, ומגורשים מגן עדן.
גם בין קין להבל גובר הרע על הטוב וממית אותו. עוד שמונה דורות ניתנת ההזדמנות למין האנושי לחבור ולהגביר את הטוב על הרע, אבל המסקנה היא: "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום" (בראשית ו, ה).
אין מנוס, אלא להחריב את העולם על-ידי מבול ולבנות עולם חדש.
החוט המשולש
מה החידוש בעשרה דורות אלו לעומת עשרת הדורות הראשונים? הרי בוודאי נלמד הלקח מהדורות הראשונים, ולא מסתבר לשוב ולבנות עולם אשר ייפול באותן מהמורות שבהן כשל העולם הקודם.
החידוש הוא ביצירת החוט המשולש. לא עוד שני כוחות של טוב ורע, אלא שלושה כוחות. בין הטוב לבין הרע מתייצב כוח שלישי, כוח ביניים, כוח מכריע. אין בית-דין שקול, לפיכך סתם בית-דין הם שלושה דיינים, והאחד מכריע בין השניים.
המאבק איננו על הניצחון בין הטוב לבין הרע, אלא הוא הופך להיות מאבק על כוח הביניים. אם ישכיל הטוב וימשוך את הכוח הזה אל דגלו, יכריעו שניהם את הרע. ואם, חלילה, יתגבר הרע וימשוך אליו את הכוח הבינוני, תגבר ידו של הרע.
במהלך עשרת הדורות הללו, שעד אברהם אבינו, התברר מקומו של כל כוח מבין השלושה: שם לקח את דגל הטוב והישר; חם לקח את דגל הרע והטומאה; יפת הוא הבינוני. על כן נתברך על-ידי נח: "יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם".
בני חשמונאי וכוח יוון
בני יפת: גמר ומגוג ויון וכו'. (בראשית י, ב) החול הוא הממוצע בין הטהרה לטומאה. אפשר לאכול חולין על טהרת הקודש, אולם גם חולין שנטמאו מותרין באכילה. יוון, מבני יפת, מציינים את כוח החולין, המחשבות האנושיות, הפילוסופיה - גבורת החכמה האנושית. ברצותו, מצטרף החולין אל הקודש ושוכן באוהלי שם, וברצותו יורד לשאול הטומאה והריסת הקודש.
כאשר עלתה מלכות יוון לשלטון נפתחו לפניה שני הערוצים, אולם היא בחרה בדרך הירידה. על כן התנהלה מלחמה בין ישראל, ממשיכי דרכו של שם, לבין ממשיכי דרכו של יפת. נכנסו היוונים להיכל וטמאו את כל השמנים. החולין אשר חבר אל הטומאה, כמעט התגבר על הקודש והכריעו. הפגיעה צלחה כמעט בכל עם ישראל אשר נמשך אל השפלות שבתרבות יוון. אולם אל נקודת הקודש הגבוהה ביותר בעם ישראל, משפחת הכהנים ובראשם הכהן הגדול - לשם לא הצליחה הטומאה לפרוץ, ולא היתה יכולה לנצחם. "לא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול".
זהו השריד האחרון אשר נותר בטהרתו, וממנו שאבו את הכוח להוסיף עוד ועוד אורה, למשוך את כל ישראל אשר נפלו מקדושתם ולהחזירם ולהעלותם שוב אל המקדש. ובכוח הנס הדליקו ממנו שמונה ימים, עד חזרת הטהרה לעם ישראל.
חבירה בין קודש לחול
אנו עדים להתגברות גדולה של כוח המאיים לבלוע את הכול. דבר אינו עומד בדרכו, והוא מוכן לרמוס, להרוס, לגרש ולהחריב כל חלקה טובה. כוח החולין הקיים ועומד בישראל - מדע, דרך-ארץ, מוסר אלמנטרי, יושר - כל אלה אמורים לחבור אל נקודת הקודש שבישראל, ויחדיו לבנות מדינה וארץ על יסודות בריאים והגונים.
בפועל, חבר החולין אל כוחות הרע והסתאב לגמרי. בתי המשפט המופקדים על יושר בסיסי, היטו את הכף ברגל גסה. עולם האקדמיה והמדע שותק ואינו משמיע את קולו, גם נגד עוול ורשע כלפי משפחות, בחורים, בחורות, נערים ונערות. פרנסתם של אלפי אנשים נגזלה מהם, ואין איש שם על לב למחות ולפעול לתיקון המצב.
כאן צריך לבוא כוחו של הקודש, להתרומם, לפרוש כנפיים, לזקוף קומה ולקחת את שרביט ההנהגה. תחת שרביטו יוכל הקודש לסחוף אליו את הכוחות החיוביים, אשר בוודאי נמצאים בקרב הציבור המחזיק בדגל החולין.
החבירה המשותפת בין הקודש לבין החולין, כאשר הקודש הוא המוביל, יש בכוחה לשפוך אור גם על הכוחות השליליים המצויים באומתנו. יחדיו יצליחו השניים להוציא מפיו של הרע את בלעו, ולהחזיר גם אותו לשרשרת העשייה החיובית, לבנות ולא להרוס, לנטוע ולא לעקור.
העם ההולכים בחושך יראו אור גדול!
-----------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
