ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- מסכת החיים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל הינקות והגן
מסופר על ה"חפץ חיים" זצ"ל, שפעם בא אליו אדם אחד שהיה לו בן בגיל חודש, ואמר ל"חפץ חיים": "בני עתה בגיל חודש, ורצוני לשאול מאימתי עלי להתחיל לחנך אותו?". השיב לו ה"חפץ חיים": "לפני עשרים שנה".
התפלא הלה לתשובה מוזרה זו, וביקש מה"חפץ חיים" שיסביר לו את דבריו. אמר לו ה"חפץ חיים": "כוונתי היתה לומר לך, שעל האבא מוטלת החובה קודם כל לחנך את עצמו, ואחר כך יוכל בנקל לחנך את בנו, ולכן אמרתי לך שהחינוך היה צריך להתחיל לפני עשרים שנה"...
הסתכלות לטווח ארוך
חשוב לדעת - אומר הגר"ש וולבה שליט"א - כי חינוך הוא תהליך שצריך להיות לכתחילה לטווח ארוך. כבר כאשר הילד בן שנתיים או שלוש שנים, צריך לדעת ולקחת בחשבון שכשהילד יהיה בן ארבע-עשרה חמש-עשרה, הוא יהיה בתקופה קשה מאוד. כדי לעבור את התקופה של גיל ארבע-עשרה בשלום, הוא צריך להיות קשור עם ההורים שלו ביחס חם. אם ההורים מתייחסים בתקיפות אל ילד בן שנתיים, שלש או ארבע, אם מחנכים בחינוך נוקשה, אם מכים אותו, ודורשים ממנו מעבר ליכולתו - הורסים את היחס החם של הילד אל ההורים.
מסכת החיים (41)
הרב יהודה חיון
11 - נפש העולל
12 - חינוך העולל
13 - גיל שלוש
טען עוד
כשההורים באים ושואלים אותי - אומר הגר"ש וולבה - מה לעשות, אני שואל אותם: "אמור לי, היכית את הילד כשהיה בן שלוש?" והוא עונה: "כמובן, הרי הייתי צריך לחנך אותו". אזי אני משיב: "עכשיו אתה משלם בעד המכות שנתת לו אז".
המכות והיחס הנוקשה מפעפעים בתת-ההכרה של הילד מבלי שהוא יודע, הדברים נסתרים בתוך נפשו, ובזמן ההתבגרות הדבר יוצא ומתגלה, וההורים רואים שאיבדו את היחס אל הילד. בשבילם זה צער גדול, ובשביל הילד נזק גדול.
החינוך של ילד קטן צריך להיות לטווח ארוך. ההורים צריכים לבנות יחס חם אל הילד, כך שכאשר יהיה הילד בתקופת הבגרות, שהיא תקופה קשה, היחס החם הזה יעמוד לו ויעזור לו.
לפעמים נדמה שמגיעים לתוצאות יותר טובות באמצעות הנוקשות. אבל "החכם עיניו בראשו", והורים שיודעים את סוד החינוך ואת החשיבות של ההסתכלות לטווח ארוך, נזהרים מאוד בגיל הרך שלא להסתכל רק על התוצאה המיידית.
מצוי מאד מצב שבו ילד לא שומע בקולי, ואני נותן לו כמה סטירות ומיד הוא שומע בקולי, ואני מתפאר: "אה, אני יודע איך להשפיע על הילד שלי". אבל זוהי שמחה מוקדמת מאוד. בעד ההנהגה הזו עתידים לשלם כאשר הילד יהיה בן ארבע-עשרה ובן חמש-עשרה, ואז יהיה קשה מאוד לתקן את המעוות.
קריאת ספרי מוסר באוזני פעוטות
בקונטרס "בית רבי" (עמוד קלג) מסופר: לילד פעוט - כבן שנתיים - שהיה עקשן ומרדן, יעץ מרן ה"קהלות יעקב" למשכו בדברי מתיקה כדי שישב כעשר דקות ויקראו לפניו מתוך ספרי מוסר. הדבר חולל פלאות בכמה וכמה מקרים! במכתב (בענין פעוט שהדליק חשמל בשבת), כתב מרן: "בוודאי צריכין לקבוע זמן מה בכל יום אפילו כרבע שעה, ובלבד בכל יום ממש, ללמוד עמו ספרי מוסר כסדרן ולהשריש יראת שמים, יראת העונש ושכר מצוה בעולם האמת. ולהסביר לו תמיד כי לא לעולם יחיה האדם. וברור שאם הלימוד הזה יתקיים, סופו שייטיב ויעלה מעלה ביראת שמים. וצריך להתפלל תמיד לה' יתברך שהבנים יצליחו ביראת שמים.
לחישה באוזני תינוקות בעריסותיהם
כל ימיו נזהר הרה"ק רבי רפאל מברשד זיע"א בדיבורו שיהיה אמת לאמתה, ועמל מאד להשריש מדה זו גם בנפש ילדיו. לעתים היה לוחש באוזניהם של תינוקות בעריסותיהם: "מדבר שקר תרחק".
פעם שמע כיצד ילד בביתו מוציא דבר שקר מפיו. הזדעזע מאד וכל כך נחרד, עד שנהג אבלות ממש וישב "שבעה", כפי שנהגו במי שבנו השתמד...
שרטוט וחקיקה בלב העולל
מסופר על הצדיק רבי שלמה, אב בית הדין מונקאטש, שבהיותו ילד קטן כבן ארבע שנים הוליכו אביו לדינוב לחג השבועות, לזקנו בעל "בני יששכר". זקנו הקדוש לקח את נכדו והושיבו בחיקו, ואמר לו דברי תורה עמוקים. אחד מבני ביתו של בעל "בני יששכר" התפלא מאד על מחזה זה, שהרב מטעים דברים עמוקים מני ים לילד קטן כזה.
אמר לו הרב: דע, כי מה שאמרתי לילד הקטן הזה הוא בבחינת שרטוט וחקיקה, ומה שאומרים לילד שהוא גדול בשנים, הוא בבחינת כתיבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
