לימוד והעמקה ספר שמואל

יחסי שאול ודוד

פרק יח- פתיחה והצגת הפרק

לאורך הפרק רואים מהלך ברור שבו היחס בין שאול לדוד הולך ומחריף לרעה. בשלב ראשון שאול מפריד את דוד מביתו לאחר מכן הוא עוין אותו ומפחד ממנו ובשלב שלישי הוא כבר מנסה להרוג אותו. בשיעורים הבאים נלמד את הפרק בהקשבה ונבין את מעשי שאול ומעשי דוד ואת הלך הרוח מאחוריהם.

תגובות שאול ויהונתן לדיבור דוד

בסוף הפרק הקודם דוד הביע נאמנות לשאול ואמר שהוא "בן עבדך". יונתן אוהב ומעריך את דוד בעקבות כך ושאול לעומת זאת רואה בו איום. יונתן מחזק את הקשר של דוד לבית המלך ושאול רוצה להרחיק את דוד מית אביו.

"בן מי זה הנער"- בין דרש לפשט

פרק יז פסוק נה - נח

הגמ מסבירה ששאלת שאול היא האם דוד מגיע מפרץ או זרח. בפשוטו של מקרא השאלה היא האם דוד עלול להחליף את שאול ומה הלך הרוח בבית דוד. חז"ל מבינים את הפשט ועל פיו מפתחים את השאלה על םי מה שידוע לנו שהמלך מגיע מפרץ.

"בן מי זה הנער?"

פרק יז פסוק נה - נח

בשיא המתח של המלחמה שאול שואל את אבנר שאלה שנראית לא רלוונטית ולא מתאימה לשעה המתוחה שהם עומדים בה. בשיא המלחמה במלך ושר הצבא עוסקים בדבר שנראה שולי מאוד. שאול בעצם מבין את המתח שקיים ומבין שדוד עלול להחליף אותו כמלך.

הריגת גולית

פרק יז פסוק מח - נד

מעשי דוד מתוארים בפירוט רב וכל שלב מתואר. דוד טוען כל מעשה ומעשה במשמעות. בסוף הקרב דוד מביא את ראש גולית לירושלים ומבטא את זה שהמלכות כוללת גם את התפיסה של גולית.

"אנכי בא אליך בשם ה' צבאות"

פרק יז פסוקים לז'- מט'

דוד עומד מול הפלישתי וכל אחד מגיע עם מבט אחר לגמרי. הפלשתי מגיע עם גאווה והנכחה של עצמו. דוד מגיע בהתבטלות ובשליחות של ה' ושל מערכות ישראל וזה מקור הכוח שלו ורק בזכות זה הוא יכול לנצח.

מקור הכוח של דוד אל מול גולית

פרק יז' פסוק לב- לז

דוד מספר על הצלת הארי והדוב- סיפור שבו באה לידי ביטוי לקיחת האחריות של דוד. כוחו של דוד מגיע מזה שהוא אחראי ומחויב לצאן או לעם ישראל. שאול לא מבין את השפה הזו והוא עובר לדבר בסגנון של שאול.

פתיחה ללימוד תנ"ך בדרך "מעיון להקשבה"

הצגה של דרך הלימוד. לימוד קשוב לדרך הכתיבה המקראית. הנחת היסוד היא שהמקרא מפרש את כוונתו ועל ידי שימת לב לדרך הכתיבה אפשר למצוא תשובות לכל השאלות שעולות מהתנ"ך. כלי העבודה כולם בנויים על היגיון צרוף.

תכונת המנהיגות של דוד

שמואל א, פרק י"ז

לימוד במדרש על דרך ההנהגה של דוד (ומשה)- דאגה למעגלים רחבים ולא רק לעם במובן המצומצם. השוואה בין מנהיגות שאול למנהיגות דוד במובן הזה.

רעיית צאן במדבר- דוד ומשה

שמואל א, פרק י"ז פסוק כ"ח כ"ט

לימוד במדרש לגבי רעיית הצאן של דוד ומשה. המדרש מתמקד ברעיית הצאן כהימנעות מגזל. תכונה זו מדגישה את המחויבות למעגלים רחוקים ולא רק לאנשים הקרובים.

דיבור דוד אל העם

שמואל א, פרק יז' פסוק כא'- כח'

דוד רואה את המצב בעם שהמוטיבציה למלחמה היא בפרסים ואפילו זה לא עוזר. דוד בא להרים את המצב אבל הוא לא מזלזל במצב שבו העם נמצא. אליאב רואה עדיין איזה זלזול באמירה של דוד וכועס עליו.

הגעת דוד למערכה

שמואל א, פרק יז' פסוקים כ-כה

דוד משנה מהשליחות של ישי ולא מביא את האוכל אלא רק דורש לשלום. דוד רואה את המצב הקריטי של המלחמה ולכן הוא מצד אחד נוטש את הצאן והכלים ומצד שני הוא מביא אותם לשומר ומקבל אחריות. ישראל ופלישתים נערכים למלחמה ומוותרים על המתווה של גולית אבל בסוף בכל זאת גולית עולה וחוזר על דבריו.

שליחת ישי את דוד

שמואל א, פרק יז פסוקים יז'- יט'

ישי שולח את דוד לשליחות בעלת כמה משמעויות. מתחילה ממסירה של אוכל בסיסי לאחיו עולה לחריצי חלב לשר האלף וממשיכה לדרישת שלום לאחיו. בשיא השליחות מגיעה "ערובתם"- דרישת הערבות.

בין משפחת ישי לבין שאול

שמואל א, פרק יז' פסוקים יב-יד

הפסוקים מתארים ארבעה פעמים את הליכת בני ישי אחרי שאול. כל תיאור מלמד על נקודת מבט אחרת על הליכה זו. בני ישי הולכים אחרי שאול אבל לא בחיבור פנימי.

חירופו של גולית

שמואל א, פרק יז' פסוק ח'- יא'

גולית מחרף את מערכות ישראל וטוען את הטענה הבאה- המלכות היא דבר לא טוב והיא רק גורמת לכם לשפוך דם. גולית מציע מלחמה של אחד על אחד ובעצם טוען שהפרטים של עמ"י חלשים בגלל המלכות שמחלישה אותם. ישראל מפחדים מעצם הטענה של גולית ולא מהכוח שלו- ראינו כבר שישראל יותר חזקה מפלשתים.

אסיפת פלישתים וישראל למלחמה

שמואל א, פרק יז

פלישתים אוספים את מחניהם אבל לא ממש פותחים במלחמה. ישראל לעומת זאת ממש מתחילים להילחם. גלית מבטא את רוח פלישתים ומזלזל במושג המלכות ומגדיר אותו כעבדות למלך.

רוח ה' של דוד ושל שמואל

שמואל א, פרק טז פסוק יט - כג

שאול מרגיש קנאה מסוימת כלפי דוד בגלל ה"לשון הרע" שהנער אמר בפסוק יח. שאול מבקש את דוד בצורה של רועה צאן ולא כאיש מיוחד כל כך. ישי מתנהג בהתאם ושולח את דוד בצורה שממעטת את מקומו. דוד מגיע לשאול ואול אוהב את דוד.

רוח ה' של דוד ושל שמואל

שמואל א, פרק טז' פסוק יג'

בעקבות משיחת דוד צלחה עליו רוח ה'. התבוננות ביחס בין רוח ה' של דוד ורוח אלוהים של שאול. עבדי שאול מביאים פתרון ובעקבות כך וגורמים לשאול לקנא בדוד.

"אדמוני עם יפה עיניים וטוב ראי"

שמואל א, פרק טז פסוק יב

לימוד במדרשי חז"ל המבטאים את שלושת התכונות של דוד "אדמוני עם יפה עיניים וטוב ראי". תכונות אלו מבטאות את היכולת של דוד לחבר בין עולמות שונים ולרומם אפילו את המקומות הכי נמוכים.

משיחת דוד

שמואל א, פרק טז פסוק יא'

לימוד מהמדרש על השקפתו של שמואל על היחס בין מלך לנביא כפי שהוא בא לידי ביטוי בהמלכת שאול ודוד. ה' מלמד את שמואל שהגיע הזמן לעבור למלך שלא כפוף לנביא ושהמלכות תפעל במקביל לנבואה ולא בכפיפות. בהמשך השיעור לימוד על תכונותיו של דוד "אדמוני עם יפה עיניים וטוב ראי"

בחירת דוד מבין האחים

שמואל א, פרק טז פסוק ו

בני ישי הגדולים עברו לפני שמואל אך הם לא נמצאו מתאימים למלכות. ישי אבי דוד סבור שדוד לא מתאים למלוכה ולא מחשיב אותו בכלל בניו. בנוסף לכך שמואל שהתלהב מבניו הראשנים של ישי לא שמח להמליך את דוד.

העברת בני ישי לפני שמואל

שמואל א, פרק טז פסוק ו- יב

שמואל מגיע למשפחת ישי על מנת למשוח מלך. בני ישי מועברים לפני שמואל והוא חושב שהם מתאימים למלוכה והם דומים לתפיסת המלכות שלו- תפיסת המלכות של שאול. ה' לא בוחר בבני ישי וישי לא רוצה להביא את דוד שמואל.

בין ציווי ה' לבין קיומו של שמואל

שמואל א, פרק טז, פס' ד-ה

ה' מצווה את שמואל ללכת למשוח מלך חדש במקום שאול. שמואל לעומת זאת לא רוצה ללכת, וגם כאשר הוא מסכים ללכת הוא עושה את זה בצורה שונה מהאופן בו ה' ציווה עליו. שמואל אוהב את צורת המלכות של שאול ומתקשה לעבור ללמכות החדשה של דוד

הגעת שמואל לבית לחם

שמואל א, פרק טז

במהלך השיעור העמקנו והרחבנו בשיח בין שאול ובין הזקנים, הבנו שהעיר חרדה לקראת בואו בגלל המתח של הפגיעה במלכות.

שליחות שמואל להמלכת דוד

שמואל א, פרק טז

ה' יתברך נותן לשמואל עצה כדי להימלט מנחת זרועו המאיימת של שאול. שמואל נשלח תחת תחפושת שהוא הולך רק להקריב זבח בבית לחם כדי להמליך את דוד בצורה נסתרת. תגובתם המפוחדת של זקני העיר.

הציווי על המלכת דוד

שמואל א, פרק טז, א-ב

בלקיחת המלוכה משאול יש שינוי גם מהתפיסה של שמואל, ולכן יש בזה מכה גדולה מאד לשמואל כפי שרואים אצלנו | שמואל נשלח להמליך מישהו מבניו של ישי. הצגת דוד באופן הזה מלמדת אותנו על השינוי שעוברת המלוכה, מיוסף ליהודה, ואף לעמוד על חלק ממשמעויותיו השונות של השינוי | שמואל חושש שמא שאול יהרוג אותו, ואפשר לראות דיון בשאלה האם החשש שלו מוצדק.

היפרדות שמואל ושאול

שמואל א, פרק טו, לד-לה; פרק טז, א

שמואל נפרד משאול ומתאבל עליו עד יום מותו. הקב"ה פונה לשמואל ואומר לו שמאס את שאול. לכאורה כפי שראינו הקב"ה לא "מאס" בשאול אלא "ניחם" בו. אלא שהקב"ה מדבר עם שמואל בסגנונו.

הריגת אגג בידי שמואל

שמואל א, פרק טו, ל-לה

שאול מבין שחטא, אך מבקש משמואל שיכבד אותו. הבקשה נובעת מתפיסתו את המלוכה כתפקיד ששייך לגבוה שבעם. שמואל, שעד עכשיו חיכה וקיווה ששאול יחזור בתשובה ויישאר המלך, לוקח את המלוכה משאול והורג את אגג בעצמו. שמואל עולה אל ביתו ובכך בעצם נסוג מבמת המנהיגות, מה שמזמין את דוד לעלות ולהביא עימו תפיסה אחרת של מלוכה.

לקיחת מנדט המלוכה משאול

שמואל א, פרק טו, כד-לב

שאול מבין ומודה שחטא אך ממעיט בחטאו. הוא מסרב להשלים עם הבשורה ואוחז במעיל שמואל. בדברי שמואל לשאול ניתן לשמוע את תפישתו שלו. שמואל הורג את אגג במקום שאול, ובכך לוקח אליו בחזרה את המנדט על המלוכה.

תוכחת שמואל לשאול

שמואל א, פרק טו, טז-כא

אחרי ששאול משדר לשמואל שהוא שומע את דבריו שמואל פונה להוכיח את שאול באופן שמזמין תשובה מצידו של שאול. שאול מתבצר בעמדתו ולא מוכן לקבל שטעה.

בין שאול לשמואל

שמואל א, פרק טו, י-טז

שאול חושב שהתנהג כראוי במלחמה ושהוא ראוי להמלכה מחודשת. לשמואל נאמר ששאול חטא אך לא נאמר לו תוכן החטא והוא מגלה אותו תוך בירור עם שאול.

הגעת שמואל לאחר הניצחון

שמואל א, פרק טו, י-טו

ה' מודיע לשמואל שניחם על המלכת שאול. שמואל בוכה על הבשורה. למחרת שמואל מגיע לשאול לגלגל ודרך דברי שאול אנחנו מבינים מה דעתו על מה שעשה.

בין אידיאל למעשה

שמואל א, פרק טו, ז-ט

שאול נלחם בעמלק והורג את כולם. אגג נתפש על מנת להורגו לעיני כולם. לתפישתו הוא בסדר גמור. גם העם כאשר הם חומלים על הצאן עושים את זה בשביל לעבוד איתם את ה'. לעומתם, המסַפֵר הנבואי מתאר את מעשי שאול והעם ומעביר עליהם ביקורת.

מה בין המלחמה בנחש למלחמה בעמלק

שמואל א, פרק טו, א-ט

בתחילת השיעור חזרנו על ההסבר לעונש הגדול ששאול נענש על אי הקשבתו לציווי של שמואל במדויק. עברנו לראות בפסוקים את האופן שבו שאול נלחם בעמלק. כשמשווים בין המלחמה בנחש למלחמה בעמלק אפשר לראות הבדלים. מול עמון הייתה התייצבות גדולה יותר ומתוך מעורבות אישית גדולה יותר. שאול בעצמו גם לא מזדהה עד הסוף עם הציווי, ואנחנו רואים שהוא לא נלחם מיד אלא מתעכב קצת.

שבירת מודל המלכות של שמואל

שמואל א, פרק ט"ו

ראינו ששמואל פירש את הציווי להילחם בעמלק - להחרים אותם. שמואל מבין שהמלכות צריכה להצליח להיות גבוהה ומורמת. שאול לא מימש את צו ה' בפי שמואל. הבעיה שלו היתה חוסר הציות המוחלט לקב"ה. הכשלון של מלכות שאול הוא בעצם כשלון של המודל של שמואל למלך.

המלחמה בעמלק - המשך

שמואל א, פרק טו

פתחנו בפרשת "זכור" כדי להבין את אופי המלחמה בעמלק. אנחנו רואים שהמלחמה בעמלק היא נגד הישות העמלקית. פתחנו במלחמת יהושע ביריחו כדי לראות את היחס בין אופי המלחמה (של ה' או של עם ישראל) להחרמת השלל.

המלחמה בעמלק

שמואל א, פרק טו

במלחמת עמלק שאול חוטא ומאבד את המלוכה. שמואל מוכיח את שאול ואומר לו שחטאו הוא שלא שמע בקול ה', והיה חלש אל מול העם. אמנם ראינו שזה לא מסתדר כל כך עם דמותו של שאול. נסינו להסביר על ידי השוואה למלחמת דוד בעמלק המופיעה בשמואל א פרק ל, והתבוננות במלחמת עמלק בספר שמות.

המלחמה בעמלק - הציווי

שמואל א, טו, א-ג;

שמות ח, ח-טז; דברים כה, יז-יט שמואל מצווה את שאול להכרית את עמלק. כהקדמה, צריך להבין את הציווי על הכרתת עמלק. ראינו את הפסוקים בספר שמות ובספר דברים. ניסינו להבין מהו אופי המלחמה המצופֶה ומהי משמעות המלחמה בעמלק.

תיאור מלכות שאול והקדמה לפרק טו

שמואל א, פרק יד, מז-נב; פרק טו

הפסוקים מתארים את מלכות שאול. בחנּו את יחסיו של שאול אל העמים הסובבים לעומת יחסיו של דוד. ראינו גם את שאר התיאורים. עברנו להקדמה על פרק טו. שאלנו על פשר הדחתו של שאול וניסינו לבחון את דמותו כדי למצוא תשובה.

פדיית יונתן וביסוס הממלכה ע"י שאול

שמואל א, פרק יד, מד-מט

העם פודה את יונתן ולא מאפשר לשאול להורגו. לאחר מכן הפסוקים מתארים לנו את ביסוס מלכותו של שאול. התבונַנו בלשונות הפסוקים והשווינו למלכות דוד. כחלק מתיאור מלכותו של שאול מתוארת גם משפחתו. התבוננו במי שכתוב שבמי שהושמט.