ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
לא נעים לספר, אבל בברדיטשב של אותם הימים, היו כבר יהודים שהתרחקו מקיום המצוות, והם העלו הצגה על דמותו של רבי לוי יצחק, ובה הם חיקו אותו וצחקו עליו, בדיוק כמו תוכניות 'הסאטירה' של ימינו.
והנה, היה יהודי אחד, רחוק מתורה ומצוות, ששמע על ההצגה, ונסע במיוחד לברדיטשב כדי לראותה. כשהגיע לברדיטשב, הוא אמר לעצמו, עד שאני הולך להצגה, כדאי לי כבר ללכת ולראות את 'המקור', רבי לוי יצחק, ולצחוק עליו. אמר ועשה. הלך אותו יהודי, וצפה ברבי לוי יצחק בזמן התפילה, אולם מראהו של הצדיק העובד את ה' באמת פנימית יוקדת, עורר בליבו הרהורי תשובה, והוא ששב בכל ליבו לאלוקיו...
יתכן, וזהו הסיפור המבטא בדרך הקיצונית ביותר, נקודה רוחנית חשובה, שאנו כציבור דתי לאומי צריכים להתעורר אליה ביותר.
מצויים אנו בחג החנוכה, חג בו אנו מצווים על פרסומי ניסא. ימים אלו מתאימים ביותר לתפיסה התורנית חינוכית שלנו, הדוגלת בכך שיש להאהיב את התורה על הבריות, ולקדש את שם ה' בכל מקום.
אך כאן יש נקודה חשובה, שחשוב שלא נפספס. לפני שמפרסמים את הנס, צריך שיהיה קודם נקודה רוחנית של קודש, שאותה מפרסמים. כך בחנוכה, לדעת פוסקים רבים, צריך שיהיה בית שממנו מדליקים את האור ומפיצים אותה החוצה. מי שישן בשדה ללא בית, (ולפחות – מי שאין לו מקום בו הוא נמצא באותו לילה) פטור מלהדליק. הדבר מבטא את הרעיון, שרק מי שיש לו כבר מקום פנימי של קודש, יכול להפיץ את הקודש החוצה.
כך גם חנוכה הוא הזמן, שבו בתום היום, אנו מדליקים את הנרות ומאירים לתוך הלילה. אך לפני שאנו מאירים את הלילה, היה לנו יום.
ומעניין לעניין באותו עניין, מכל ההישגים הגדולים של החשמונאים, נקרא החג בשם חנוכה, על שם חנוכת המקדש, ללמדך שההישג העיקרי הוא שנוצר מקום קדוש ומובדל מהסביבה, ורק מכוחו אנו יכולים להפיץ את אור המקדש לכל קצווי תבל.
כך מצאנו, (ערוך השולחן תרעז, ו), שאת הפתילות והשמנים שנשארו מחנוכה עלינו לשרוף או לגנוז, בשונה משאר תשמישי המצווה כמו סכך של סוכה, שאין צורך לגונזו, כי נתנו לנרות החנוכה מעמד של הקדש, כקודשי המקדש. ללמדך, שדווקא לצורך מצווה זו של חנוכה, שבה אנו מפרסמים את הנס ומקדשים את ה' בכל מקום, עלינו להתחבר למימד של קדושה, שאין ליגוע ולהורידו מקדושתו.
ובחזרה לסיפור. פעמים רבות, התפיסה הרווחת בציבורנו היא שכדי לקדש את ה', עלינו לעגל פינות, ולמצוא חן בעיני הרחוקים מהתורה והמצוות. דווקא חנוכה, (וגם הסיפור על רבי לוי יצחק) מלמדים אותנו שבשביל לקדש את ה', עלינו להיות אנשי אמת המלאים בקדושה פנימית!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














