ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכל החגים עלינו להפנים את התחושה , שהנס אינו רק נס שאירע בעבר, כי אם מאורע המתחדש בכל שנה. אך דומה שבפורים יש לכך הדגשה מיוחדת. וכך מצינו ב'שושנת יעקב' – תשועתם היתה לנצח, וכן במסכת מגילה ש"שלחה להם אסתר לחכמים – כתבוני לדורות ".
תחושת הנצחיות והתחדשות הנס היא חיונית לאדם על מנת שתיוולד בו השמחה המיוחדת של החג. אולם דווקא בחודש אדר עליו נאמר – "משנכנס אדר מרבים בשמחה", יש נקודה בה קשה לאדם לחוש את תחושת ההתחדשות והשמחה.
מכל החגים, פורים הוא החג היחידי שלכאורה לא חידש מאומה. בכל חג אנו חוגגים משהו שקרה. בפסח יצאנו לחירות, בשבועות קיבלנו תורה, בראש השנה נברא העולם והאדם ונולדת שנה חדשה, בסוכות זוכים אנו למעלתם של ענני כבוד ומודים על האסיף המחודש, בשמחת תורה מתחילים את התורה, ובחנוכה זכינו לנס פך השמן ונולדה המדינה החשמונאית.
לעומת זאת – בפורים אנו שמחים על משהו שלא קרה, ניצלנו ממיתה לחיים. לכאורה, נשארנו באותו מקום, לא מתנו, ותו לא. על אירוע כזה, אדם חש שמחה גדולה בשעת האירוע, אך קשה להודות על כך בקביעות מתוך תחושת שמחה והתרוממות. (גם ביום כיפור יכולה להיווצר תחושה כזו, שהרי נטהרנו מחטאינו ולכאורה חזרנו לנקודת ההתחלה. על כך ניתן לענות – א. ביום כיפור לא מודגשת השמחה כנקודה מרכזית כמו בפורים. ב. כבר נכתב רבות על התשובה כמוקד להתקדמות האדם ולא רק כחזרה לנקודת ההתחלה. ג. הנה מצאנו קשר נוסף בין שני המועדים עליהם נאמר 'פורים כיפורים').
קושיא זו אופפת גם את כל חודש אדר. אדר הוא החודש האחרון מחודשי השנה. טבעו של עולם, שלקראת 'סופשנה' האדם חש עייפות ודכדוך. תחושה זו נובעת מחוסר התחדשות ומהרגשה של החמצה ואי יישום מלוא שאיפותינו מהשנה שחלפה. והנה, דווקא בחודש אדר עלינו להרבות בשמחה.
קושיא זו היא אולי עומק הצורך של – "חייב איניש לבסומי בפוריא". שמחת חודש אדר כרוכה ביין, שטבעו להביא שמחה למרי נפש, "תנו... יין למרי נפש". בכל החגים, שמחת החג לא נזקקת לשכרות היין, אך בפורים גם היהודי נזקק ליין כדי להגיע לשמחה פנימית ומרוממת. ואכן, אדר ופורים עומדים בסימן ה'ונהפוך הוא', הדורש להפוך את המבט, ולמצוא בכל מבט שטחי את היפוכו העמוק. רק כך היהודים שולטים בשונאיהם, והופכים את הנקודה המדכדכת בנפש לנקודה המשמחת.
ואכן, כמידתו של חודש אדר ננסה למצוא את התשובה בהיפוך השאלה. בפורים ניצלנו ממיתה לחיים. כל מי שעבר אירוע כזה, יודע שבצד השמחה על המשך החיים, באות גם תחושות של הלם, חשש וחוסר יציבות החיים. האדם חש עד כמה חייו תלויים על בלימה וחושש לבאות. אדם שניצל מתאונה או פיגוע, גם אם כל הנוכחים במקום ניצלו עימו, עדיין תחושותיו מעורבות הן.
מבחינה רוחנית, אומרים חז"ל, שהאדם ניצל ממוות בזכות זכויות העבר שלו, אך בכך גם מנכים לו מזכויותיו. "קטונתי מכל החסדים", אומר יעקב אבינו לפני המפגש עם עשיו, החסדים הקטינו מזכויותי וכעת אני חושש להמשך חיי ודרכי. בעת ההצלה, מונה הזכויות שלנו מתאפס, ואנו כתלויים על בלימה.
דרך הטיפול בתחושת ההלם וחוסר היציבות היא האחיזה מחדש בחיים. למשל, בתאונת דרכים נמליץ לנהג לאחוז בהגה בהקדם. וכך גם מבחינה רוחנית, במקום שהאדם יתרכז בתחושת ה'קטונתי', עליו להתחזק ולהתרומם מכוח הידיעה, שאם ה' שלחו שוב לעולמינו, כנראה יש לו תפקיד חשוב למלא כאן. משימות גדולות וחשובות, שיביאו זכויות רבות חדשות, ממתינות לו. אדם שמתבונן כך על המאורעות זוכה בחיים חדשים ומלאים, הממלאים אותו בשמחה והתחדשות.
כך גם עם ישראל בחודש אדר. בכל שנה אנו ניצלים ממיתה לחיים, ומתמלאים בשמחה והתלהבות לקראת המשימות החדשות שנכונו לנו. כל העמים אינם נצחיים, מפני שבשלב מסוים הם סיימו לחדש בעולם, אך ישראל נצחיים הם, מפני שאנו מזרימים תדיר חידושים גדולים לעולם. לכן אומרים חז"ל – "הדר קיבלוה בימי אחשוורוש", עם ישראל קיבל מחדש את התורה בימי אחשוורוש, כי הוא בחר להביא מחדש את דבר ה' לעולם.
כך מבאר רש"י את מאמר הגמרא – "משנכנס אדר מרבים בשמחה", "ימי ניסים היו לישראל, פורים ופסח". שמחת אדר נובעת מהתחושה שמגאולת פורים אנו צועדים לגאולת פסח, עד לגאולת השלימה בהתחדשות העולם. פורים שמח! לחיים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















