ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מעשה נורא אירע עם אותם מדפיסים, ואף הם הורו שמהמעשה שאירע עימם יש ללמוד מוסר השכל גדול. לפיכך, אף על פי שהמעשה עצמו אינו מהווה מחמאה לבעל ההילולא, בכל זאת הרי וודאי שאותו צדיק רוצה שנלמד מהמעשה ונתקן דרכינו, ויהא הדבר לעילוי נשמתו.
וכך היה המעשה – אנשי סלאוויטא הדפיסו את הש"ס. באותם ימים, הוצאת הספרים עלתה ממון רב, ולפיכך מקובל היה להוציא מכתב רבנים הקובע שזכות ההדפסה של ספר מסוים תהיה שייכת לדפוס מסוים במשך מספר שנים. אנשי סלאוויטא קיבלו הסכמה מגדולי הדור, שזכות הדפסת הש"ס שייכת להם למשך 25 שנה.
ואכן, הם הספיקו להדפיס את הש"ס בשלוש מהדורות ולמוכרו. עברו 27 שנים מיום הדפסת המהדורה הראשונה, שהם 21 שנים מיום הדפסת המהדורה השלישית, ובדפוס וילנא החליטו להדפיס את הש"ס. מיד החל וויכוח גדול בשאלה – האם מותר לדפוס וילנא להתחרות בדפוס סלאוויטא? האם סופרים את השנים משנת הדפסת המהדורה הראשונה או המהדורה השלישית?
נחלקו בדבר גדולי ישראל, ולכולם היה ברור שהפוסק העיקרי בשאלה יהיה גדול הדור הישיש – רבי עקיבא איגר. צידד רבי עקיבא איגר באנשי וילנא, אך אנשי סלאוויטא הפיצו עליו שמפני זקנותו כבר דעתו מעורפלת, ומי שמשפיע עליו הוא בנו רבי שלמה איגר.
שמע רבי עקיבא איגר את דברי אנשי סלאוויטא, הקפיד מאד ואמר – הרי דעתי דעת תורה. יודע אני בעצמי שדעתי צלולה וחדה, ובכוחי לפסוק ולומר תורה והלכה. נמצא, שהאומרים עלי שדעתי מעורפלת, אומרים שהתורה אינה אמת, ועל כך איני מוחל.
לא עברו ימים רבים, ואחד מעובדי דפוס סלאוויטא, התאבד (ל"ע) בבית הדפוס. העלילו הגויים על בעלי בית הדפוס שידם במעל, ויצא דינם ל- 1500 מלקות ושנות מאסר רבות בסיביר. כאמור, צדיקים נשגבים היו המדפיסים, ובעת שעברו בין שורות המלקים, נפלה כיפתו של אחד מהם, ובעוצם צדקתו עמד במקומו וספג מלקות נוספות עד שהושבה כיפתו לראשו.
ולאחר שהשתחררו, אמרו אותם צדיקים, שהדבר אירע להם בעקבות הקפדתו של רבי עקיבא איגר. מאז ומעולם, היו אנשים שריננו ודברו סרה בגדולי ישראל. מי לנו גדול ממשה רבינו (שאף יום פטירתו חל בשבוע הבא), שאף עליו ריננו רינונים רבים וביניהם שמועל בכספי תרומות המשכן. לפיכך, פותחת פרשתנו ב- 'פקודי המשכן'. משה מפרט את כל התרומות שתרמו למשכן, ומציין את הכלים, האדנים, הווים וכו' שאליהם יועדה כל תרומה.
ובימינו, אפשר לדון עניינית ולחלוק בכיוונים תורניים שונים, אך עלינו לעשות מאמץ עצום שלא לדבר סרה בגדולי ישראל. וכבר מצינו בגמרא, שלעיתים תלמידי חכמים לא זוכים שבניהם יצמחו לתלמידי חכמים, כי לא כיבדו תלמידי חכמים אחרים. מי שרוצה להצליח בחינוך ילדיו, עליו לייקר את התורה ולומדיה, ובזכות זאת – ילדיו ישאפו להתחבר לתורה. שנזכה...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














