ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
היה זה במהלך כנס רבנים גדול לפני כחמישים שנה. שורות של רבנים ואנשי מעשה הצטופפו והקשיבו לרבני וזקני הדור שעלו לדרוש בענייני השעה. בתוך הקהל ישב רב איציק והקשיב לדברים בעניין רב. הדרשה של הרב ריתקה אותו ועסקה בדיוק בנושא המעסיק אותו בתקופה האחרונה. בעוד איציק מקשיב לדבריו של הרב ברוב קשב הוא שם לב שלא הרחק ממנו יושבים שניים מגדולי הדור, הרב משה פיינשטיין והרב יעקב קמינצקי. איציק איבד לרגעים ארוכים את הריכוז והרגיש איך בשרו נעשה חידודים כשהבין כמה קרוב הוא נמצא לשני גדולים אלו. כשהביט בפניהם הרגועות והטהורות הרגיש גם הוא שלווה מיוחדת החודרת לגופו.
קולו של הרב הדורש החזירו למציאות באחת. דבריו הדהדו ברחבי האולם ומרוב התרגשות החל הטון בקולו של הרב לטפס מעלה מעלה. גם ההתרגשות ניכרה בקולו ובתנועות גופו והקהל המרותק לדבריו הנהן במרץ. גם איציק התקשה להתיק את עיניו מהרב שהעלה שאלות נוקבות וקשות. מלבד הרב הדורש דממה שררה במקום. אפילו רחש הזבובים נשתק נוכח נאומו חוצב הלבבות. הרב, שהיה שרוי כולו בהתלהבות פתח את פיו וקרא "הכיצ..?" עוד לא סיים הרב את דברו ומתוך פיו הפתוח עפו שיניו התותבות בקשת מושלמת ונפלו לרצפה בקול רעש גדול. הקהל, שאך רגע לפניכן היה קשוב כל כך הביט בהלם בנעשה. תוך שניות החל גל של צחוק שוטף את האולם. הרב הדורש עמד על הבמה, מבוייש ושיניו התותבות זרוקות על הרצפה שלידו. איציק הביט סביבו וראה גם גדולים וחשובים המחייכים ואף צוחקים. גם על פניו נראתה ארשת צחוק קלה. אולם משהביט ברב משה פיינשטיין וברב יעקב קמינצקי שוב קפא דמו. השניים ישבו ללא ניע ולא הזיזו כלל את שרירי פניהם. על פניהם לא נראה חיוך ולו הקלוש ביותר, וניכר היה שרצו לשמוע את המשך דבריו של הרב.
איציק התרגש לראות את המחזה המרשים של שני גדולים אלו. כשחזר לביתו חזר שוב ושוב לאותם שניות ושאלה גדולה ניקרה בראשו: האם הקהל שלא הצליח להתאפק עבר על איסור של לשון הרע או שמא אין עליהם אשמה, שלא יכלו לעצור את הצחוק המתפרץ?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
אלו מהקהל שצחקו עברו על האיסור של 'מלבין פני חברו ברבים'. אמנם הם לא עברו על כך במזיד אלא בשוגג. מהעובדה ששניים בקהל, הרב משה פיינשטיין והרב יעקב קמינצקי לא צחקו ניתן ללמוד שיש לאדם יכולת להתגבר על צחוקו גם כשהדבר קשה. שאר האנשים צריכים לעבוד על המידות וכך יוכלו להשתלט על הצחוק שלהם.
לסיכום: צחוק המתפרץ על הזולת נכלל בגדר 'מלבין פני חברו בשוגג'. הקהל שעברו על איסור זה צריכים לעבוד על מידותיהם.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














