ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בגלל ששנת תשע"ה הייתה שנת שמיטה, הם יצאו לשוק ארבעת המינים רק לאחר ראש השנה.
במסירות נפש ובמאמצים עילאיים אורן השיג אתרוג, הדסים ולולבים מהודרים שעתיים בלבד לפני שהגיעו לשדה התעופה, כדי לזכות רבים מבני ישראל ששוהים בהודו במהלך חג הסוכות.
הם נחתו בדרמסלה לרגלי הרי ההימלאיה, ומיד התחילו לארח לארגן את חודש החגים העמוס, משבת לחג ומחג לשבת, כאשר בכל ארוחה מתארחים בין מאה למאתיים מטיילים יהודים.
כאשר התקרב חג הסוכות לא נותר להם זמן רב לבנות את הסוכה. אורן סיים להכינה בעזרת מתנדבים שירדו עמו לעמק וטיפסו על ארזים עם מצ'טות (סכינים גדולות עם ידית אחיזה קצרה), ממש כמו בימי קדם.
לאחר בדיקה של הפרגולה והכשרתה לסוכה, נוכח אורן לדעת שהוא צריך לסדר דופן נוספת, שתקשור בין שתי הדפנות זו מול זו, וכך ליצור את צורת הפתח.
לא היה לו מספיק זמן כדי לנסוע ולהביא עצים נוספים. איכשהו הצליח לאלתר מעין קישור בין הדפנות, אבל היה צורך לסגור את הקישור כדי שתהיה צורה של דופן. הוא לא הסתפק ב"לבוד", ועם כל הלחץ של ערב החג מסביב, התעקש על סגירה הרמטית מהודרת. באורח פלא מצא פלטת ברזל המחוברת למסגרת ברזל בגודל של מטר על מטר. זה הניח את דעתו והוא חיבר את הפלטה לבמבוק באופן יציב ככל האפשר, ומיד ניגש עם המתנדבים להניח את הסכך, שהיה כמובן בשפע.
ממש לפני החג התפנה אורן לטפל באגידת ארבעת המינים. אפילו הזדמן לו בחור חרדי לשעבר, שממש ידע כיצד לאגוד את ארבעת המינים בקוישיקלך, ובהתרגשות רבה נזכר כיצד היו עושים זאת בבית משפחתו, וכמה החג הזה צרוב בתודעתו.
חג סוכות עבר עליהם בהתרוממות רוח עצומה, כשהסוכה הקטנה יחסית אכלסה כמאה ועשרים אנשים בבחינת "לא אמר אדם צר לי המקום", ו"ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת". אורן חש בדברי חכמינו שהסוכה היא כמו יד מחבקת, יד של אהבה ושל השגחה פרטית.
במוצאי שמחת תורה בסביבות השעה עשר וחצי בלילה, כשכבר היו מותשים מכל הפעילות בחגים, חיכה אורן עד שייצא החג בישראל כדי ליצור קשר עם הוריהם. הוא התיישב במרפסת הסוכה והפעיל את הטלפון כדי להתקשר ארצה.
לפתע שמע מצד הדופן הקרובה לו איזו תנועה ודחיפה של הדופן שהתנועעה מעט. במרחק שלושה מטרים ממנו הבחין בתוך החושך באחוריה של חיה לא מזוהה. תחילה חשב שמדובר בחזיר בר. הוא התרומם מעט מתוך הנחה שלא יכול להיות חזיר בר יותר גבוה מהדופן שלו. אבל חושיו התריעו: סכנה! הוא נעמד בשקט לבדוק היכן כל בני משפחתו, ומתוך כך שמע נהמה איומה וראה לחרדתו דוב שחור משחר לטרף...
אורן הסתובב באימה להבין לאן מועדות פניו של הדוב, ואז ראה אותו מסתכל בתוך עיניו, מהסס חצי שנייה ויורד למטה...
היה זה דוב שבדרכו למטה מהרי ההימלאיה לאחר שנת החורף שלו, עבר דרך הכפר בגסו שבו היה ביתם, הגיע למרחק שלושה מטרים ממנו, והדופן שאורן התעקש להקימה מנעה מהדוב להבחין בו לפני שהמשיך למטה במורד ההר.
מיד רץ אורן לבית ושאל את אשתו אם כל הילדים נמצאים בתוכו. אשתו לא הבינה מה אירע ומיד ענתה "כן, כולם במיטות". אורן נעל את הדלת והרגיש שהוא עומד להתעלף מפחד. הוא היה חיוור לגמרי, ובמשך דקות ארוכות לא הצליח להוציא הגה מפיו. לאחר מכן סיפר לאשתו שראה דוב שעבר ממש צמוד לדופן הסוכה. כאשר שחזר את כל המהלך באוזניה, החל לקלוט שהדופן החזקה הזאת ממש הצילה את חייו.
בכל אותה תקופה מדי ערב אירחו אורן ועדי מטיילים לסעודת מצווה עם שיעור תורה. גם למחרת הכינו סעודת מצווה, אבל זו הייתה סעודה מיוחדת במינה, כאשר בהתרגשות עילאית בירך אורן "הגומל" והודה בדמעות לקדוש ברוך הוא על כך שהיד המחבקת של הסוכה הצילה אותו מחיבוק הדוב...
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
