ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
פעם, באחת התקופות שבהן שהה ר' שלמה במושב, שני אנשים מפוקפקים השתלטו על בית עזוב בפאתי היישוב. תושבי המקום החלו לחשוש מפניהם. השלווה שהייתה נסוכה על הקהילה המשפחתית השקטה הופרה בבת אחת על ידי קולות זרים מטרידים של צווחות שכרות, מוזיקה רועשת וזגוגיות מתנפצות מדי פעם.
קבוצה של גברים הגיעה לבית כדי לדבר עם הפולשים. כתלמידיו של ר' שלמה, הספוגים ברוחו האוהבת, לא העלו בדעתם לפנות למשטרה כדי שתוציאם בכוח. הם ניסו בתחילה להסביר להם כי עליהם לעזוב את הבית. לאחר מכן ניסו לפתות אותם בכל מיני ריצויים, ולבסוף ממש התחננו באוזני שני הזרים שיעזבו את המקום.
כל תחנוניהם נפלו על אוזניים ערלות. שני המסתננים הגיבו בנחרת בוז זועפת, והחוו לעברם תנועה גסה.
"מוכרחים לקרוא לשלמה", סיכמו ביניהם החברים בצער, אף על פי שמאוד לא רצו להפריע לר' שלמה שישן באותה שעה ולסבכו במהומה אפשרית. הם ידעו שנוכחותו האוהבת וההילה המיוחדת שאפפה אותו פעלו נפלאות בעבר גם על הטיפוסים העקשניים ביותר. החברים האמינו כי לבו החם של ר' שלמה מסוגל למוסס אפילו את המצב הרגיש ביותר. כך ניגשו בהיסוס לביתו והקישו על דלתו.
ר' שלמה הגיע למקום עם החברים. הוא החל להתחנן אליהם ברוך המיוחד שלו, אבל לא הצליח להשיג את התוצאה המיוחלת. שני הפולשים השמיעו קולות גסים ביתר שאת, צהלו לקראתו בבוז והתגרו בו בעזות מצח.
"הרב קרליבך, אתה משוגע", לגלג אחד מהם, "אתה צריך ללכת לבית משוגעים".
"אתה אפס מאופס", החרה אחריו חברו, "אתה צריך בכלל להיות בכלא".
השניים השמיעו נחרות לעג וצחוקים פרועים, והיו מדושני עונג מפניני חוכמתם.
ר' שלמה התעלם מהתנהגותם הפרועה ומלעגם המר והמשיך להפציר בהם בתחינות מתוקות. אחרי שעה ארוכה נאלץ גם הוא להרים ידיים. כאשר פנה לעזוב את המקום אמר לחברים שהיו עמו: "אני יודע שקשה לכם, אבל פשוט חכו בסבלנות ותראו איך שהם יעזבו מעצמם".
ואכן, כעבור כמה ימים נעלמו השניים מהבית והשלווה חזרה ליישוב.
כשבוע לאחר מכן, אחד מתושבי המושב נסע לבקר בתל אביב וחזר משם עם ידיעה מפתיעה. "אתם לא תאמינו", החל לספר לחבריו, "אתם זוכרים את שני הפולשים ומה שהם אמרו לשלמה? אתם יודעים מה קרה להם?"
החברים נדו בראשם, מסוקרנים לשמוע את דבריו.
"אחרי שהשניים עזבו את המושב, הם נסעו לתל אביב, ושם חוללו איזו מהומה עד שנעצרו על ידי המשטרה".
"ועכשיו שימו לב", המשיך המספר, "הפולש שאמר לשלמה שהוא משוגע ושעליו להיות בבית משוגעים, אושפז במוסד לחולי נפש, ואילו זה שאמר לשלמה שהוא צריך ללכת לבית כלא, גמר בעצמו בכלא...".
אצל כל רבי אחר הסיפור היה נגמר בנקודה הזאת, אבל צריך לזכור שכאן מדובר על ר' שלמה קרליבך. מה עשה כאשר נודע לו הדבר? הוא נסע מיד לתל אביב כדי לברר היכן נמצאים שני הפולשים, ולאחר דרישה וחקירה הצליח לברר את מקומו של כל אחד מהם. אחר כך המשיך במשימתו. תחילה נסע לצדה האחד של תל אביב כדי לפגוש את הפולש שהיה מאושפז במוסד, ואחר כך נסע לצדה השני של העיר כדי לבקר את הפולש שהיה במעצר.
על פי הספר 'הרבי מקרן הרחוב '
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.










