ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
בעיר אחת התגורר אברך ירא שמיים. הוא עמל בתורה, פרש מהבלי העולם ולא שח שיחת חולין. כשראה זאת היצר הרע ניסה לפתותו ולא היה יכול לו.
יום אחד הגיע השטן לעירו של האברך מחופש כחסיד למדן, נכנס לבית המדרש והחל ללמוד גמרא. למחרת ניגש הלמדן אל האברך לשוחח עמו בתורה והוכיח בקיאות וחריפות עצומים עד שהאברך התחבר עמו. הם החלו לשוחח בענייני עבודת ה'. הלמדן שאל אם הוא נוסע לאיזה צדיק והאברך ענה שלא. תמה הלמדן:
"איך אפשר לעבוד את ה' באמת ללא רבי?! האם לא שמעת על המגיד ממזריטש?!"
"חושש אני לביטול תורה בדרך", אמר האברך.
"אתלווה אליך ונלמד יחדיו", הבטיח הלמדן.
ביום ראשון יצאו השניים לדרכם. כאשר ביקשו לנוח מעמל הדרך, לא מצאו יישוב יהודי והמשיכו הלאה. שקעה השמש, כוחם תשש והם הגיעו לביתו של גוי. הלה אמר להם שהוא מוכן לאכסנם, בתנאי שלא יקיימו את מנהגי היהודים מפני שאינו סובלם. האברך היה רעב וצמא, אבל לא ביקש דבר מהגוי. הוא סירב לשכב במיטה מחשש שלא יהיו לו מים לנטילת ידיים בבוקר.
כשגברה עייפותו קרא קריאת שמע ונפל לשינה. כשהתעורר למחרת בצהרי היום ונוכח לדעת כי החמיץ תיקון חצות, לימוד לפני שחרית וקריאת שמע בזמנה ואין לו מים לנטילה, קונן על מצבו.
השניים עזבו את המקום בכוונה להגיע ליישוב יהודי. גם הפעם לא הצליחו. כוחם אזל ולפנות ערב הגיעו לאחד הכפרים. הם הגיעו לביתו של גוי שאמר להם:
"אתן לכם לחם בתנאי שלא תיטלו ידיים כי איני יכול לשאת את מנהגי היהודים".
אמר האברך לחברו בבכי: "מוכן אני למות ברעב ולא לאכול בלי נטילת ידיים!"
הלה הסביר לו שפיקוח נפש דוחה מצווה דאורייתא, קל וחומר נטילת ידיים שהיא מדרבנן. האברך הסכים לבסוף לאכול ללא נטילת ידיים.
כשגמרו לאכול שכבו לנוח. האברך נרדם מיד ושוב התעורר למחרת בצהריים והיה בצער.
גם ביום השלישי לא מצאו בית יהודי. ככלות כוחם הגיעו בלילה לכפר וביקשו להיכנס לביתו של גוי כדי לאכול דבר מה. הגוי אמר להם שיש בביתו רק בשר חזיר.
האברך פרץ בבכי ולמרות רעבונו סירב לשמוע לטענת חברו שבגלל פיקוח נפש הוא מוכרח לאכול. בגבור הטענות והרעב התפתה האברך ואכל את בשר החזיר. לאחר האוכל נרדם במיטת הגוי.
כשקם למחרת מצא האברך את עצמו שוכב בשדה בלי חברו. אז הבין שהשטן התחפש ללמדן. הוא החל לעשות חשבון נפש כמה עבירות עבר בימים האחרונים, שיחזר איך נפל מרום המעלות לשאול תחתיות והחל לבכות. אז גמר בלבו לחזור בתשובה שלמה כפי שיציע לו אחד הצדיקים.
בהמשך דרכו הגיע למזריטש, נכנס לבית המדרש, נטל את ידיו והודה לה' על שהנחה אותו להגיע למקום יהודי. לאחר מכן הלך לטבול במקווה, חזר לבית המדרש והתפלל בלב נשבר. הוא הלך לבית המגיד. כשראה אותו הרבי צעק: "רשע, צא מביתי!"
האברך פרץ בבכי וביקש מהמגיד שינחהו בדרך אמת. הרבי ראה שהוא מתחרט באמת ונתן לו דרך תשובה. האברך חזר לביתו, קיים כל מה שציווהו המגיד עד שזכה להיפטר מהעולם מתוך תשובה. כאשר בא לפני בית דין של מעלה פסקו לו גן-עדן במקום שנמצאים בו בעלי תשובה גמורים.
יום אחד, בשעה שיצר הרע טייל בגן-עדן לראות אם לא נמצא שם אחד מה'חבריא' שלו, נתקל לפתע באותו אברך וכאשר ראה שהוא יושב במקום מכובד צעק:
"האם זה עולם האמת?! כמה טרחתי כדי שהוא יעבור הרבה עבירות וכעת הוא יושב במקום מכובד כאילו לא חטא מעולם?!"
הסבירו לו בפמליה של מעלה שהאיש נפטר מתוך תשובה שלמה. היצר הרע מאן לקבל זאת והכריז שהוא מתפטר. כל ההפצרות לחזור בו לא הועילו. בלית ברירה מונה מלאך חדש לתפקיד השטן.
יום אחד פגש השטן המודח את השטן החדש ושאל לשלומו.
"אני מרוצה מעבודתי ומצליח בה מאוד".
"איך יתכן הדבר?!", תמה השטן הזקן, "אתה צעיר ולא ראית כלום מימיך, ואילו אני שימשתי בתפקיד יותר מחמשת אלפי שנה ואף פעם לא הייתי מרוצה. היו לי צרות ללא הפסק. איך אתה מסביר זאת?"
"אתה היית כסיל", אמר היצר הרע החדש, "ולא הבנת את עבודתך. הלכת לצעירים ועבדת קשה עד שהצלחת לפתותם, ואם כבר הצלחת התחרטו וחזרו בתשובה וכל עמלך היה לריק. ואילו אני חכם ממך ומתחבר לזקנים. יותר קל להצליח אצלם, בנוסף לכך שאין להם הרבה זמן לשוב בתשובה..."
סיים הרבי מצאנז באוזני הזקנים: "אצלכם כבר פועל היצר הרע החדש..."
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








