ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הרב כיבדו בלבביות והנדיב סיפר לו על עזרתו הרבה למוסדות התורה בירושלים ועל תוכניותיו. הרב האזין לו ועודדו.
אז נשמעה נקישה על הדלת. רבי שמואל רמז למזכירו שיפתח. הנכנס התיישב והמתין בחדר השני.
כלאחר יד שאל רבי שמואל את המזכיר: "מי הגיע?".
"האברך הפולני", ענה המזכיר.
הרב התרגש, התרומם מכיסאו ורץ לחדר השני. הוא הכניס את האברך פנימה, חיבקו ונישקו והושיבו לימינו.
האברך היה עני מרוד, עיניו שקועות בחוריהן, לבושו קרעים, נעליו מטולאות, כובעו סמרטוטי ושיניו שחורות, ובכל זאת צהלתו על פניו.
"מה רצונכם, אברך יקר?" שאל הרב.
"רציתי להציע לפניו יישוב נאה על קושיית רבי עקיבא איגר בפירוש המשניות, שעלה במחשבתי היום בעת שהייתי במרפאת עיניים", ענה האברך.
"נו, חידושי תורה שנתחדשו במרפאת העיניים, בוודאי יאירו עיניים", שחק רבי שמואל, "הבה אשמעם!".
האברך הרצה את חידושיו והתפתח דיון הלכתי שנמשך יותר מחצי שעה. חלשה דעתו של העשיר בראותו איזה כבוד ואהבה חולק הרב לאברך עד ששכחו. ואז אמר, ספק לעצמו ספק לרב: "תמהני אם אצלנו באמריקה היה קורה דבר כזה, שרב העיר יעשה טקס מיוחד לכבוד אברך בטלן ועני מפוזר...".
לפתע צורתו של רבי שמואל השתנתה וכל גופו רעד. הוא דפק בחוזקה על שולחנו הרעוע ואמר: "איזו חוצפה היא להתבטא כך על תלמיד חכם!".
היה זה חיזיון נדיר לראות את רבי שמואל כועס כך. מזכיר הישיבה ניסה להרגיעו.
לאחר רגע הסב רבי שמואל את פניו אל המזכיר, הצביע על האברך ואמר: "מדוע חולקים אנו כבוד לעשירים?! אך ורק כדי שיסייעו לנו לגדל אברכים כאלה שהם מקיימי עולם, אבל אם הם מזלזלים כך בבן תורה, מי צריך כל זאת?...".
"לדעתי", הוסיף הרב, "הוא צריך לקבל נזיפה כדין. איך הוא מבזה תלמיד חכם, ועוד בפני הרב!...".
הנדבן הנדהם קם והסתלק.
ראה מזכיר הישיבה כי העשיר עזב את בית הרב בזעם, והלך למלונו כדי לנסות להפיג את כעסו, אך לשווא. לבסוף הציע לו המזכיר ללכת אל ביתו של האברך, לעמוד מבחוץ ולהציץ דרך החלון פנימה כדי לראות את אורח חייו.
העשיר ניאות, ויחדיו הלכו לביתו של רבי הירשל. כאשר הגיעו ליד הבית, ניצבו בחשאי סמוך לחלון הבית, והמזכיר רמז למר טרכטנברג להציץ פנימה.
מר טרכטנברג נדהם לראות את האברך יושב ליד שולחן ארוך, כפות רגליו החשופות נתונות בתוך ספל מים קרים, כדי שלא תחטפנו שינה, וששת ילדיו סובבים את השולחן. האב הגיש בפניהם ארוחת ערב, וחילק לכל ילד שתי פרוסות לחם יבש בתוספת חלבה זעירה שחולקה לילדים המאושרים. האב אכל פרוסת לחם טבולה בתה. כשגמרו לאכול ולברך, ישב האב ללמוד עם ילדיו לאור מנורת הנפט, שעמדה באמצע השולחן.
קול התורה השתפך החוצה. מר טרכטנברג הביט נפעם במחזה. מעיניו זלגו דמעות.
המזכיר העיר לו כי השעה מאוחרת וכדאי לחזור למלונו, אך הנדיב נצמד לחלון והביט אל הילדים רזי הפנים שלומדים בנעימות, ואל אביהם שלומד עמם בדביקות שלא ראה מעודו.
כעבור שעתיים העיר המזכיר שוב על השעה, אך מר טרכטנברג התעקש להישאר. לאחר ארבע שעות כל הילדים נרדמו על הגמרא הפתוחה, ואחריהם אביהם, אך העשיר נותר...
לאחר רבע שעה האברך ננער משנתו, העיר את ילדיו, הגיש להם מים ליטול את ידיהם, ושוב בקע קול מקהלת הילדים. הם קראו קריאת שמע בהתלהבות.
מר טרכטנברג חזר אל מלונו נדהם ולא הצליח להירדם. דמויותיהם של רבי הירשל וילדיו עמדו לנגד עיניו, קול ניגון לימודם עלה באוזניו כקול הכינור. הוא החל לפשפש במעשיו, ונוכח כי חטא בדברים שפלט נגד אברך טהור כזה. כמה צדק רבה של ירושלים בנזיפתו!
כאשר האיר היום, העשיר בלוויית המזכיר עמדו בביתו של רבי שמואל סלנט.
העשיר מירר בבכי וביקש מרבי שמואל סדר תשובה וכפרה. רבי שמואל קיבלו בסבר פנים יפות, והפנה אותו לרבי הירשל כדי שיפייסו.
מר טרכטנברג השיג את רבי הירשל לאחר תפילת שחרית והתנצל בפניו מעומק ליבו, מבלי שהלה יבין במה חטא כנגדו.
העשיר הציע לו לעשות עמו עסקת יששכר וזבולון, כלומר: כל מחסורו של ר' הירשל יהיה עליו, ובשכר תורתו יהא שותף עמו בגן עדן. רבי הירשל ביקש לשאול את דעת רבו, בעל חידושי הרי"ם, ואז נעתר לכך.
למחרת עזב העשיר את ירושלים בדרכו לחו"ל מתוך החלטה נחושה לשלש את עזרתו למוסדות היישוב הישן בעיר הקודש, אשר נשמות קדושות שוכנות בתוכם.
על פי 'ירושלים של מעלה'
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
