ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
"שלום שמעון, קוראים לי יהודה. יש לי קבוצה שאני רוצה להביא לבית הכנסת שלכם".
"איזו קבוצה?" התעניין שמעון.
"מדובר בקבוצה של יהודים, נוצרים ומוסלמים שנקראת Peace makers - עושי השלום. אנחנו רוצים לבוא ולדבר עם האנשים שמתפללים אצלכם".
שמעון מסר לאיש את מספרו של הרב רובנוביץ, רב בית הכנסת, באומרו שרק הוא יכול להחליט על כך.
חצי שעה לפני כניסת השבת התקשר שמעון לבית הרב כדי לברר אם יהודה התקשר אליו. אשתו אמרה: "הם השאירו הודעה ולא התקשרנו אליהם. אין עכשיו זמן. מה נעשה?! הרב כבר יצא לבית הכנסת".
בדיוק אז נשמעה אזעקה ברחבי ירושלים, והרב, שהיה בדרכו לבית הכנסת, נכנס לכניסה של בניין סמוך. שאר האנשים כבר היו במקום הכי מוגן - בית הכנסת עצמו שנמצא במקלט רחב ידיים.
בליל שבת הסתכל שמעון בקהל המתפללים המגוון, ולשמחתו לא ראה את הקבוצה האמורה. בתפילת שחרית שוב בדק לראות אם הגיעו, ולרווחתו לא ראה אותם. גם לתפילת מנחה לא הגיעו. בסיום תפילת מנחה הסתובב לאחור וראה לנגד עיניו מחזה הזוי: הבימה שעליה התפלל שליח הציבור הייתה מוקפת בערבי מבוגר חבוש כאפייה ולבוש גלימה ארוכה לבנה, כומר קתולי שחובש כובע של כמרים ולבוש גלימה סגולה, ומסביבם עשרים תיירים עם מצלמות על החזה...
אדם חובש כיפה ניגש לשמעון ואמר: "שלום, אני יהודה, דיברתי איתך ביום שישי בבוקר. אנחנו מקבוצת 'עושי השלום'. באנו לסעודה שלישית ואנחנו רוצים לדבר עם המתפללים שלכם".
הרב לא הגיע לתפילת מנחה. שמעון אמר להם: "אתם מוזמנים לסעודה, אבל אף אחד לא יוכל לדבר חוץ ממני..."
לא הייתה לאנשי הפמליה ברירה. הם תפסו את כל המקומות מסביב לשולחן, בעוד המתפללים הקבועים ישבו על הספות מסביב. באותה שבת קראו את פרשת תולדות. בגלל שהייתה זו שבת חורפית קצרה, שמעון השיג מתורגמן דובר צרפתית שיתרגם את דבריו לתיירים הצרפתים והחל לשאת את דברו: "פרשת תולדות מתחילה במאבק בין עשיו ליעקב. חכמינו זיכרונם לברכה אומרים: 'הלכה, בידוע שעשיו שונא ליעקב'. בגלל השנאה הזאת נאלץ יעקב לברוח בעצת אמו רבקה לדודו לבן ונעדר מבית אביו במשך עשרים ושתיים שנה. העובדה שהוא חזר משם לאחר היעדרות כה ממושכת, לא הרגיעה את עשיו והוא בא עם ארבע מאות איש כדי להורגו, ורק בגלל התערבות של הקדוש ברוך הוא והמלאך ששלח יעקב ניצל. המאבק מתחיל אמנם בסיפור הזה, אבל הוא עדיין לא הסתיים. הוא יסתיים רק כאשר יבוא משיח צדקנו".
שמעון הסתכל על כל אנשי הדת והתיירים ששתקו והאזינו לדבריו המתורגמים וסיים: "בזכות מה המשיח יבוא? רק בזכות מה שאנחנו פועלים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ומתאמצים ביתר המצוות. וכאשר יגיע, אז הגויים יפסיקו לשנוא את ישראל, אבל עד אז אין הרבה מה לעשות..."
הערבי המבוגר אמר: "אתה בטח מתפלא שאני יושב פה?"
שמעון חייך: "לא כל כך. אצלנו הכול יכול להיות..."
"תדע לך", אמר, "הכפר שלי הוא הכפר השכן של מבוא מודיעים, הכפר של הרב שלמה קרליבך. בשנת 1979 הייתי נציג של משלחת ידידות שהגיעה למבוא מודיעים".
"ברוך הבא. כעת אני מבין מה אתם עושים פה".
בתום תפילת ערבית של מוצאי שבת יצאה הפמליה הססגונית עם המתפללים לערוך קידוש לבנה.
לאחר קידוש הלבנה אנשי הפמליה נפרדו משמעון ומיתר המתפללים ואיחלו שיהיה שלום בעולם. שמעון לא ידע אם הם חשבו שהשיגו את מטרתם או שהיו מאוכזבים מכך שלא הצליחו לעשות שום רושם פנימי על המתפללים היהודים.
הוא העיף מבט בקבוצה ההזויה, נזכר במבצע 'עמוד ענן' שהחל עתה והרהר בלבו, שכאשר אור הלבנה יהיה כאור החמה ויקוים הפסוק בישעיהו "כי ביתי בית תפלה ייקרא לכל העמים", ויכונן בית המקדש במרומי הר הבית, יגיע השלום העולמי המיוחל, ועד אז עדיף שנמשיך להתפלל בנפרד...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
