ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בגלל שהופיע כל השבוע היה עייף מכדי לנהוג, ומישהו הציע לו: "הכי בטוח שתיקח אוטובוס".
וכי משהו בטוח בעולם הזה, הרהר ירמיהו, הרי אנחנו לא חיים לפי הטבע.
באותה תקופה למד בקבר יוסף בשכם, והרבה לנסוע לקברי צדיקים נוספים בשומרון. שאלו אותו: "למה אתה מסתובב במקומות מסוכנים כאלה?!", והוא גיחך: "היום יותר מסוכן להסתובב בירושלים ובתל אביב".
כל הארץ הייתה נתונה בסכנת פיגועים. אי אפשר היה לדעת מהיכן תיפתח הרעה.
בבוקר יום שישי עלה ברעננה לאוטובוס קו 841 ושאל את הנהג: "האם נגיע לטבריה עד שתיים?"
"מאיפה אני יודע מה יהיה היום?!" ענה.
התשובה עוררה בירמיהו חרדה סמויה. הוא חש באופן בלתי מוסבר שיקרה משהו.
היה לו תיק מלא בספרי קודש, ומיד הוא התיישב והחל ללמוד ולהתפלל ללא הרף, אמר שניים מקרא ואחד תרגום, תיקון הכללי ועוד.
הייתה בעיה של שמירת עיניים באוטובוס הצפוף. מישהי באה לשבת לידו והוא החליט לקום. הוא תפס במוט העליון, אחז בידו השנייה בספר ונעץ את עיניו בתוך מגבעתו הירושלמית. הוא נכנס לשטייגען בלתי פוסק של תורה ותפילה. הייתה לו התעוררות תשובה עצומה, אפילו קרא את הווידוי של קריאת שמע שעל המיטה.
בסביבות שתים עשרה האוטובוס התקרב לתחנה המרכזית בחדרה.
לפתע נשמע בום אדיר. פיגוע. אש אפפה את האוטובוס מכל הכיוונים וחום נורא מילאו, זגוגיות החלונות התנפצו וצרחות נשמעו מכל עבר. רסיסי זגוגיות ודם עפו לעברו...
ירמיהו ציפה למצוא את עצמו בעולם האמת. אך כעבור רגע נוכח לגלות שהוא חי.
הנהג לחץ בחוזקה על דוושת הגז והסיע את האוטובוס מאה מטרים קדימה. ירמיהו ירד למטה כשהוא מלא בכתמי דם. איש מד"א קינח את הדם ואמר בפליאה: "הכובע עצר את כל הזגוגיות. אין לך שום שריטה בפנים ובגוף". לבסוף אמר: "מצדי אתה יכול ללכת הביתה..."
ירמיהו ניער את כובעו משברי הזגוגיות וראה במוחש איך שמירת העיניים הצילה את עיניו. למרבה הפלא לא היו פצועים קשה. הסתבר שמכונית תופת ובה שני מחבלים נצמדה למכל הדלק של האוטובוס אבל לא הצליחה להבעירו בפיצוץ, ובגלל שהנהג המשיך לנסוע הדבר נמנע גם בהמשך. ברדיוס של עשרה מטרים, מסביב לשלד השרוף של רכב המחבלים, הכול היה מפוחם.
אחרי שכל הנוסעים טופלו, סידרו לנותרים אוטובוס שנסע לטבריה. עשר דקות לפני כניסת השבת הגיע ירמיהו לבית המלון בטבריה, בו השתכנו חבריו מישיבת 'עוד יוסף חי', שקיבלו אותו בהתלהבות.
חג שבועות היה קרוב. הוא הרגיש שחווה ממש את מעמד הר סיני בקולות וברקים, וחש איך ה' הוציא אותו מהטבע למציאות שמעל המקום והזמן. אמנם לא היה עד בחתונת חברו, אבל היה עד למחזה על-טבעי. הרהר שכעת זה 'הוד שבמלכות' בספירת העומר, שמשמעותו הודיה למלכות שמיים.
בכל שנה מאז ערך ירמיהו סעודת הודיה מכובדת בג' בסיוון, ושם לב שקורות לו השגחות נפלאות בתאריך שהפך בשבילו ליום טוב. כעבור כמה שנים זיכרון הנס התעמעם מעט. ירמיהו לא עשה סעודה כיד המלך ורק ציין את היום בכיבוד קל בבית הכנסת.
לקראת יום ירושלים תשע"ה הוזמן לשבת לישיבת ההסדר בקריית שמונה, שם החל את דרכו בתורה, כדי לנגן עם להקתו במוצאי שבת.
ליל שבת עבר בנעימים עם חבריו. התפילה בשבת בבוקר החלה בשבע וחצי. הוא ירד מהישיבה בראש ההר למטה כדי לטבול במקווה. לאחר שטבל וקרא תיקון הכללי, השעה הייתה שמונה וחצי. הוא חשב לעצמו: לא אספיק למניין בישיבה, אחפש בית כנסת אחר.
כעבור רגע ראה בית כנסת בשם היכל רשב"י, והתיישב במקום אקראי. הוא שם לבו שעל הכיסא היה כתוב "אורן פרידמן". אורן היה החברותא שלו בישיבה. הוא שמח על כך, ולפתע ראה חבר נוסף מהישיבה בשם מאיר.
הוא אמר למאיר: "תראה איזה קטע. אני יושב בכיסא של אורן פרידמן!"
מאיר ענה: "זה אורן פרידמן אחר, השליח-ציבור שמתפלל כאן. יש לו סיפור מיוחד. הוא היה נהג אוטובוס שעבר פיגוע בתחנה המרכזית בנתניה לפני ארבע עשרה שנים, ואחרי שניצל החליט לחזור בתשובה".
"אולי זה קרה בחדרה?" התעניין ירמיהו ומאיר הציע שיברר בעצמו.
למרות שמיהר לקידוש בישיבת ההסדר, שם חיכתה משפחתו, הוא הרגיש שהוא מוכרח לדבר עם אותו אורן. בסיום התפילה פנה אליו: "סיפרו לי שחזרת בתשובה בגלל פיגוע. זה קרה בנתניה או בחדרה?"
"בחדרה", ענה אורן, "למה?"
אורן התבונן היטב בירמיהו וקרא: "לא נכון... אני לא מאמין שזה קורה... אתה התפללת באוטובוס! אני הייתי הנהג של האוטובוס! אני זוכר שעלית ברעננה וכל הדרך לא הפסקת להתפלל. היה לי ברור שניצלנו בזכות התפילות שלך. אין לי שום הסבר אחר, ובזכות זה חזרתי בתשובה".
השניים התחבקו והזילו דמעות.
"היית הנהג שלי באוטובוס כמעט לפני ארבע עשרה שנה בדיוק", אמר ירמיהו, "והיום היית הנהג שלי בתפילה".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
