ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
אפילו ראש הישיבה הגאון, שנהג למסור שיעורים עמוקים באופן מיוחד, לא ידע איך להתמודד עם העילוי הצעיר שהגיע לישיבתו. כאשר החל להרצות את דבריו בשיעור, כבר הבין ר' יצחק'ל לאן הוא חותר, כאילו שהכיר מראש את כל מבנה השיעור על כל סעיפיו המורכבים. הצעיר שלט מיד במהלך העניינים, ותמיד הצליח לכוון לדעתו העמוקה של ראש הישיבה הגאון, עד שהלה התבטא פעם בהרמת ידיים נואשת בפני מקורביו: "מה אעשה עם יצחק'ל? אין לי מה לחדש לבחור הזה..."
ואם לא די בכך, התברך ר' יצחק'ל בקומה תמירה ובזיו פנים מרשים במיוחד. פניו היו מאירות וזורחות ומצחו גבוה ובוהק. מוחו החריף ודמותו האצילית כבשו את לבם של רבים וטובים מבני הישיבה, שנהנו מחידושיו ואהבו לשהות במחיצתו.
הימים הללו היו ימים מתוחים מאוד באירופה, ימי פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הורים מודאגים רבים הגיעו לישיבה כדי להשיב את בניהם לבתיהם, כדי שישהו במחיצתם בימי הפורענות המתרגשים לבוא.
באחד הימים הגיע לישיבה גם אביו של ר' יצחק'ל מלאדז'. בני הישיבה נדהמו לנוכח מראהו של האב: הוא היה גוץ ותווי פניו היו גסים ומכוערים בניגוד גמור לבנו התמיר ויפה התואר.
אחד הבחורים, ר' לוי יצחק בנדר (לימים מנהיגם של חסידי ברסלב בירושלים) השתומם כמו יתר חבריו ושאל בעדינות את ר' יצחק'ל לפשר ההבדל התמוה והזועק לעין כל. ר' יצחק'ל חייך קמעה במבוכה והחל לספר בקצרה את תולדות משפחתו מלפני עשרה דורות.
משפחתו של יצחק'ל התייחסה לגאון האלוקי, רבי מרדכי יפה בעל 'הלבושים' מפראג, שנקרא כך על שם ספריו. רבי מרדכי היה כשם משפחתו, יפה תואר ויפה מראה, וכפי הנראה בשל כך ניתן לו שם משפחה זה. פעם אחת בגלל יופיו המופלג, אירע לו ניסיון קשה כפי שאירע ליוסף הצדיק עם אשת פוטיפר. בעודו צועד ברחוב, לבוש בעשרה מיני לבושי פאר, לעבר ביתה של גבירה נוצריה בעלת עמדה שהזמינה אותו בתואנה של פגישת עסקים, ראה בעיני רוחו כיצד תהום של טומאה פעורה לפניו ומאיימת לבלוע אותו חי. באותו רגע החליט בלבו כי הוא מוכן ומזומן למסור את נפשו ולא להיכנע לפיתוי הנורא. הוא ראה ביב של שופכין זוחל בצידי הדרך בה הלך. הוא התבונן רגע אחד במים הסרוחים, וקפץ עם כל בגדיו המפוארים פנימה...
בקושי רב עלה רבי מרדכי מאותו ביב שופכין, כשהוא רטוב עד לשד עצמותיו, ומעלה ריח צחנה שנדף למרחקים, אבל לבו ונפשו ניצלו ונותרו נקיים וטהורים. באותה שעה נשא רבי מרדכי את עיניו השמיימה וביקש בתחינה:
"ריבונו של עולם, אנא עשה שעשרת הדורות שיצאו ממני יהיו מכוערים למראה, כדי שלא יגרו את עיני הבריות, ולעולם לא יגיעו לניסיון בשל יופיים החיצוני כפי שהגעתי אני!"
ר' יצחק'ל הוסיף לספר לר' לוי יצחק כי בזכות העמידה בניסיון הקשה והבריחה מפח היוקשים שטמן לו היצר, זיכו את רבי מרדכי יפה משמיים להאיר את עיני ישראל בעשרת ספריו, אשר מכונים בשם 'לבושים' כנגד עשרת לבושי הפאר שנטנפו בעת שקפץ לביב ובזכותם ניצל מהניסיון הקשה שארב לפתחו: 'לבוש התכלת', 'לבוש החור', 'לבוש עטרת זהב', 'לבוש הבוץ והארגמן', 'לבוש עיר שושן', 'לבוש האורה', 'לבוש פינת יקרת', 'לבוש אדר היקר', 'לבוש אבן יקרה' ו'לבוש ששון ושמחה'.
הנער יצחק'ל סיים את סיפורו באומרו:
"עשרת הדורות הסתיימו אצל אבי, ואילו ממני החל הדור האחד עשר"...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
