ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
אפילו ראש הישיבה הגאון, שנהג למסור שיעורים עמוקים באופן מיוחד, לא ידע איך להתמודד עם העילוי הצעיר שהגיע לישיבתו. כאשר החל להרצות את דבריו בשיעור, כבר הבין ר' יצחק'ל לאן הוא חותר, כאילו שהכיר מראש את כל מבנה השיעור על כל סעיפיו המורכבים. הצעיר שלט מיד במהלך העניינים, ותמיד הצליח לכוון לדעתו העמוקה של ראש הישיבה הגאון, עד שהלה התבטא פעם בהרמת ידיים נואשת בפני מקורביו: "מה אעשה עם יצחק'ל? אין לי מה לחדש לבחור הזה..."
ואם לא די בכך, התברך ר' יצחק'ל בקומה תמירה ובזיו פנים מרשים במיוחד. פניו היו מאירות וזורחות ומצחו גבוה ובוהק. מוחו החריף ודמותו האצילית כבשו את לבם של רבים וטובים מבני הישיבה, שנהנו מחידושיו ואהבו לשהות במחיצתו.
הימים הללו היו ימים מתוחים מאוד באירופה, ימי פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הורים מודאגים רבים הגיעו לישיבה כדי להשיב את בניהם לבתיהם, כדי שישהו במחיצתם בימי הפורענות המתרגשים לבוא.
באחד הימים הגיע לישיבה גם אביו של ר' יצחק'ל מלאדז'. בני הישיבה נדהמו לנוכח מראהו של האב: הוא היה גוץ ותווי פניו היו גסים ומכוערים בניגוד גמור לבנו התמיר ויפה התואר.
אחד הבחורים, ר' לוי יצחק בנדר (לימים מנהיגם של חסידי ברסלב בירושלים) השתומם כמו יתר חבריו ושאל בעדינות את ר' יצחק'ל לפשר ההבדל התמוה והזועק לעין כל. ר' יצחק'ל חייך קמעה במבוכה והחל לספר בקצרה את תולדות משפחתו מלפני עשרה דורות.
משפחתו של יצחק'ל התייחסה לגאון האלוקי, רבי מרדכי יפה בעל 'הלבושים' מפראג, שנקרא כך על שם ספריו. רבי מרדכי היה כשם משפחתו, יפה תואר ויפה מראה, וכפי הנראה בשל כך ניתן לו שם משפחה זה. פעם אחת בגלל יופיו המופלג, אירע לו ניסיון קשה כפי שאירע ליוסף הצדיק עם אשת פוטיפר. בעודו צועד ברחוב, לבוש בעשרה מיני לבושי פאר, לעבר ביתה של גבירה נוצריה בעלת עמדה שהזמינה אותו בתואנה של פגישת עסקים, ראה בעיני רוחו כיצד תהום של טומאה פעורה לפניו ומאיימת לבלוע אותו חי. באותו רגע החליט בלבו כי הוא מוכן ומזומן למסור את נפשו ולא להיכנע לפיתוי הנורא. הוא ראה ביב של שופכין זוחל בצידי הדרך בה הלך. הוא התבונן רגע אחד במים הסרוחים, וקפץ עם כל בגדיו המפוארים פנימה...
בקושי רב עלה רבי מרדכי מאותו ביב שופכין, כשהוא רטוב עד לשד עצמותיו, ומעלה ריח צחנה שנדף למרחקים, אבל לבו ונפשו ניצלו ונותרו נקיים וטהורים. באותה שעה נשא רבי מרדכי את עיניו השמיימה וביקש בתחינה:
"ריבונו של עולם, אנא עשה שעשרת הדורות שיצאו ממני יהיו מכוערים למראה, כדי שלא יגרו את עיני הבריות, ולעולם לא יגיעו לניסיון בשל יופיים החיצוני כפי שהגעתי אני!"
ר' יצחק'ל הוסיף לספר לר' לוי יצחק כי בזכות העמידה בניסיון הקשה והבריחה מפח היוקשים שטמן לו היצר, זיכו את רבי מרדכי יפה משמיים להאיר את עיני ישראל בעשרת ספריו, אשר מכונים בשם 'לבושים' כנגד עשרת לבושי הפאר שנטנפו בעת שקפץ לביב ובזכותם ניצל מהניסיון הקשה שארב לפתחו: 'לבוש התכלת', 'לבוש החור', 'לבוש עטרת זהב', 'לבוש הבוץ והארגמן', 'לבוש עיר שושן', 'לבוש האורה', 'לבוש פינת יקרת', 'לבוש אדר היקר', 'לבוש אבן יקרה' ו'לבוש ששון ושמחה'.
הנער יצחק'ל סיים את סיפורו באומרו:
"עשרת הדורות הסתיימו אצל אבי, ואילו ממני החל הדור האחד עשר"...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
