ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב חרל"פ
למרות זאת הלך תלמידו הגדול, הרב יעקב משה חרל"פ, בעקבותיו גם בעניין זה. מרוב צומות וסיגופים חלה הרב חרל"פ, עד שנפל למשכב ואושפז בבית החולים 'ביקור חולים'. אחר שהוטב מצבו נשלח להבראה בימה של יפו, והוא אברך בן 22 שנים בלבד.
הרב חרל"פ נסע עם עגלון ועגלה מירושלים ליפו לקראת חג שבועות תרס"ד. בדרך שקעו לפתע גלגלי העגלה בחולות העמוקים ומיאנו לזוז. כל ניסיונותיו של העגלון לחלץ את עגלתו עלו בתוהו.
הרב חרל"פ אמר לעצמו: "אם הבעל-דבר מעכב בעדי כל כך להגיע ליפו, זה סימן שיש כאן עניין גדול!"
כאשר אפסו הסיכויים לחלץ את העגלה, לקח הרב חרל"פ את חפציו וצעד רגלית בחולות עד ליפו.
באותם ימים הגיע הרב אברהם יצחק הכהן קוק לארץ הקודש והחל לכהן כרבה של יפו. כך פגש הרב חרל"פ לראשונה ברב קוק, כשהוא מבין מיד שזהו "העניין הגדול" שהבעל-דבר ביקש למנוע ממנו. הרב קוק התוודע אליו, שמע על בעייתו הרפואית ואמר לו כי מעתה אסור לו להתענות ולהסתגף.
לאחר שחזר לירושלים, כתב הרב חרל"פ ביומנו: "רגשי הקודש של הדרושים הנישאים והנוראים, שזכיתי לשומעם הפעם, הגביהו אותי ורוממוני למעלה גבוהה. וכל כך פעלו עליי, והסיחו דעתי מכל אשר בעולם, עד שבשעה שבאתי לירושלים, ממש שכחתי סדרי הדרכים מכול וכול, ולולא ידידיי שקידמו פניי, לא ידעתי אנה לילך, וכן למחר כשהלכתי לעיר, בקושי גדול שב לי הזיכרון בסדר הדרך".
מאז דבק הרב חרל"פ ברב קוק, עד שנעשה לתלמידו ולחברו הקרוב ביותר. במשך יותר משלושים שנה ליווה הרב חרל"פ את הרב קוק והיה איש סודו ונאמן ביתו ורוחו. פעם התבטא הרב קוק ואמר: "אף אחד אינו מכירני חוץ מרבי יעקב משה, שאני מכיר אותו והוא מכיר אותי". יחדיו פעלו רבות בהקמת הישיבה המרכזית העולמית ובהקמת הרבנות הראשית; יחדיו יצאו למסעי המושבות, ותמיד סייעו לכל יהודי באשר הוא ואף למתנגדיהם החריפים ביותר.
פעם, לאחר הסתלקותו של הראי"ה קוק זצ"ל, הלך הרב חרל"פ עם נכדו, ר' זבולון זק"ש, בשכונת שערי חסד מביתו לבית הכנסת. תוך כדי הילוכם חלפו על פניו של אחד מקנאי ירושלים, מאותם שנלחמו מלחמת חורמה ברב קוק וזעמו על דבקותו של הרב חרל"פ בו.
בעוברו על פניהם פלט אותו קנאי מילות גנאי לעבר הרב חרל"פ, שהמשיך ללכת במנוחה כאילו לא אירע דבר. הנכד רצה להשיב לאותו חצוף כגמולו, ואז חש את ידו של סבו נכרכת סביב זרועו בחוזקה לבל יעשה זאת. המשיך הנכד ללכת עם סבו, כשהוא מצליח בקושי להירגע.
לאחר שהתרחק מהם אותו קנאי מתלהם, פנה הסבא לנכדו ואמר: "משום שהתאפקת, אספר לך סיפור על אותו יהודי. יהודי זה עני מסכן הוא, והוא מהקנאים הידועים בירושלים. יום אחד פנה עשיר אחד שהעריץ את מורי ורבי מרן הראי"ה קוק זצ"ל ורצה לתת לו מתנה מיוחדת - בית בירושלים. פנה אותו עשיר למרן הרב קוק והודיע לו על כוונתו. הרהר מרן רגע ואמר לאותו עשיר: 'אני, ברוך השם, איני צריך לכך, יש לי בית מרווח וגדול די והותר, אבל ישנו תלמיד חכם אחד שמצווה להנאותו וזו זכות גדולה, וייחשב לך כאילו נתת לי את הבית'".
"שאל העשיר מיהו אותו תלמיד חכם, והשיב לו מרן: 'רבה של שערי חסד, הרב יעקב משה חרל"פ, זקוק מאוד לעזרה. הוא מטופל בילדים ובוודאי צריך בית מרווח לו ולבני ביתו'".
"ואכן", המשיך הרב חרל"פ לספר לנכדו, "בא אליי אותו עשיר במצוות רבינו זצ"ל וביקש להעניק לי את תשורתו - בית מרווח בירושלים. לא רציתי גם אנוכי לקבל בית זה, מאחר שהקדוש ברוך הוא נתן לי בית והסתדרתי בו בשכונה, לכן הרהרתי בלבי למי יהיה נכון לתתו. ואז נזכרתי באותו יהודי מסכן, שהיה עני מרוד וחסר בית ומטופל בילדים. ידעתי על מצבו הכלכלי הקשה, ובגלל שהוא מהמתנגדים לי, רציתי לשבר את מידותיי ולתת דווקא לו את הבית. קראתי לכמה מפרנסי השכונה, והצגנו זאת כאילו הבית ניתן לו ממקור אחר, לבל ידע מהיכן באה לו טובה זו, כי אם ידע עלול הוא למות מבושה, חס ושלום. והנה, כעת הוא מחרף אותי ואת מרן הרב זצ"ל, שדאגנו לו לבית במתנה והוא אפילו לא יודע על כך..."
על פי הספר 'שירת הי"ם' על חיי הרב חרל"פ זצ"ל
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









