ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בגלל שהופיע כל השבוע היה עייף מכדי לנהוג, ומישהו הציע לו: "הכי בטוח שתיקח אוטובוס".
וכי משהו בטוח בעולם הזה, הרהר ירמיהו, הרי אנחנו לא חיים לפי הטבע.
באותה תקופה למד בקבר יוסף בשכם, והרבה לנסוע לקברי צדיקים נוספים בשומרון. שאלו אותו: "למה אתה מסתובב במקומות מסוכנים כאלה?!", והוא גיחך: "היום יותר מסוכן להסתובב בירושלים ובתל אביב".
כל הארץ הייתה נתונה בסכנת פיגועים. אי אפשר היה לדעת מהיכן תיפתח הרעה.
בבוקר יום שישי עלה ברעננה לאוטובוס קו 841 ושאל את הנהג: "האם נגיע לטבריה עד שתיים?"
"מאיפה אני יודע מה יהיה היום?!" ענה.
התשובה עוררה בירמיהו חרדה סמויה. הוא חש באופן בלתי מוסבר שיקרה משהו.
היה לו תיק מלא בספרי קודש, ומיד הוא התיישב והחל ללמוד ולהתפלל ללא הרף, אמר שניים מקרא ואחד תרגום, תיקון הכללי ועוד.
הייתה בעיה של שמירת עיניים באוטובוס הצפוף. מישהי באה לשבת לידו והוא החליט לקום. הוא תפס במוט העליון, אחז בידו השנייה בספר ונעץ את עיניו בתוך מגבעתו הירושלמית. הוא נכנס לשטייגען בלתי פוסק של תורה ותפילה. הייתה לו התעוררות תשובה עצומה, אפילו קרא את הווידוי של קריאת שמע שעל המיטה.
בסביבות שתים עשרה האוטובוס התקרב לתחנה המרכזית בחדרה.
לפתע נשמע בום אדיר. פיגוע. אש אפפה את האוטובוס מכל הכיוונים וחום נורא מילאו, זגוגיות החלונות התנפצו וצרחות נשמעו מכל עבר. רסיסי זגוגיות ודם עפו לעברו...
ירמיהו ציפה למצוא את עצמו בעולם האמת. אך כעבור רגע נוכח לגלות שהוא חי.
הנהג לחץ בחוזקה על דוושת הגז והסיע את האוטובוס מאה מטרים קדימה. ירמיהו ירד למטה כשהוא מלא בכתמי דם. איש מד"א קינח את הדם ואמר בפליאה: "הכובע עצר את כל הזגוגיות. אין לך שום שריטה בפנים ובגוף". לבסוף אמר: "מצדי אתה יכול ללכת הביתה..."
ירמיהו ניער את כובעו משברי הזגוגיות וראה במוחש איך שמירת העיניים הצילה את עיניו. למרבה הפלא לא היו פצועים קשה. הסתבר שמכונית תופת ובה שני מחבלים נצמדה למכל הדלק של האוטובוס אבל לא הצליחה להבעירו בפיצוץ, ובגלל שהנהג המשיך לנסוע הדבר נמנע גם בהמשך. ברדיוס של עשרה מטרים, מסביב לשלד השרוף של רכב המחבלים, הכול היה מפוחם.
אחרי שכל הנוסעים טופלו, סידרו לנותרים אוטובוס שנסע לטבריה. עשר דקות לפני כניסת השבת הגיע ירמיהו לבית המלון בטבריה, בו השתכנו חבריו מישיבת 'עוד יוסף חי', שקיבלו אותו בהתלהבות.
חג שבועות היה קרוב. הוא הרגיש שחווה ממש את מעמד הר סיני בקולות וברקים, וחש איך ה' הוציא אותו מהטבע למציאות שמעל המקום והזמן. אמנם לא היה עד בחתונת חברו, אבל היה עד למחזה על-טבעי. הרהר שכעת זה 'הוד שבמלכות' בספירת העומר, שמשמעותו הודיה למלכות שמיים.
בכל שנה מאז ערך ירמיהו סעודת הודיה מכובדת בג' בסיוון, ושם לב שקורות לו השגחות נפלאות בתאריך שהפך בשבילו ליום טוב. כעבור כמה שנים זיכרון הנס התעמעם מעט. ירמיהו לא עשה סעודה כיד המלך ורק ציין את היום בכיבוד קל בבית הכנסת.
לקראת יום ירושלים תשע"ה הוזמן לשבת לישיבת ההסדר בקריית שמונה, שם החל את דרכו בתורה, כדי לנגן עם להקתו במוצאי שבת.
ליל שבת עבר בנעימים עם חבריו. התפילה בשבת בבוקר החלה בשבע וחצי. הוא ירד מהישיבה בראש ההר למטה כדי לטבול במקווה. לאחר שטבל וקרא תיקון הכללי, השעה הייתה שמונה וחצי. הוא חשב לעצמו: לא אספיק למניין בישיבה, אחפש בית כנסת אחר.
כעבור רגע ראה בית כנסת בשם היכל רשב"י, והתיישב במקום אקראי. הוא שם לבו שעל הכיסא היה כתוב "אורן פרידמן". אורן היה החברותא שלו בישיבה. הוא שמח על כך, ולפתע ראה חבר נוסף מהישיבה בשם מאיר.
הוא אמר למאיר: "תראה איזה קטע. אני יושב בכיסא של אורן פרידמן!"
מאיר ענה: "זה אורן פרידמן אחר, השליח-ציבור שמתפלל כאן. יש לו סיפור מיוחד. הוא היה נהג אוטובוס שעבר פיגוע בתחנה המרכזית בנתניה לפני ארבע עשרה שנים, ואחרי שניצל החליט לחזור בתשובה".
"אולי זה קרה בחדרה?" התעניין ירמיהו ומאיר הציע שיברר בעצמו.
למרות שמיהר לקידוש בישיבת ההסדר, שם חיכתה משפחתו, הוא הרגיש שהוא מוכרח לדבר עם אותו אורן. בסיום התפילה פנה אליו: "סיפרו לי שחזרת בתשובה בגלל פיגוע. זה קרה בנתניה או בחדרה?"
"בחדרה", ענה אורן, "למה?"
אורן התבונן היטב בירמיהו וקרא: "לא נכון... אני לא מאמין שזה קורה... אתה התפללת באוטובוס! אני הייתי הנהג של האוטובוס! אני זוכר שעלית ברעננה וכל הדרך לא הפסקת להתפלל. היה לי ברור שניצלנו בזכות התפילות שלך. אין לי שום הסבר אחר, ובזכות זה חזרתי בתשובה".
השניים התחבקו והזילו דמעות.
"היית הנהג שלי באוטובוס כמעט לפני ארבע עשרה שנה בדיוק", אמר ירמיהו, "והיום היית הנהג שלי בתפילה".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









