ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בכ"ה סיוון לפני שנתיים, בהיותו כבן חמישים ושמונה, נפטר הרב שמעון גרשון רוזנברג זצ"ל ממחלה קשה. הרב שג"ר היה מעיין גדול ומן החלוצים הנועזים בהתמודדות עם הבעיות הרוחניות של לימוד התורה בדורנו. בימים האחרונים זכיתי ללמוד בספרו 'בתורתו יהגה'. בספר הוא מנתח את שיטות הלימוד השונות בגמרא, את מעלותיהן וחסרונותיהן, ומנסה להציב שיטה שלימה שמחברת בין האמת המוחלטת ובין הופעתה בפועל בפנים השונות, כאשר מגמת העיון היא 'בקשת אלוקים'.
בשבועות האחרונים לחייו, תוך ייסורים קשים, עוד הספיק לכתוב את דברי הפתיחה לספר, ולדון עם העורך על תיקונים וניסוחים שונים. אולי זוהי צוואתו.
מטבע הדברים לא תמיד הסכמתי לדבריו, ואולי לא ירדתי לסוף דעתו, אולם הדברים נגעו ללבי מאוד. במיוחד מרגש הפרק הראשון, בו הוא מביע בכנות גדולה את המועקה והחיסרון שחשים בני ארץ ישראל בלימוד הגמרא בסגנון הליטאי.
ניתוחים ועיונים חשובים ישנם בספר, ובהם ביקורת על השיטה האקדמאית, ניתוח התפישה הפוסט-מודרנית על מעלותיה וחסרונותיה, והצגת דרכי לימוד בסוגיות לדוגמא.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
256 - העילוי הפרוש מירושלים שדבק בדרך האורות
257 - הרב שג"ר זצ"ל
258 - קודש וחול - חכמת השילוב
טען עוד
אזכיר מקצת מדבריו על שיטת הלמדנות הבריסקאית, שהפכה למרכזית בישיבות הליטאיות. בניגוד לשיטת רבי שמעון שקופ, שהתעמק בשורש הסברה, שיטת בריסק התרחקה מהסברת שורש הדין. היא עוסקת בחלוקת הסוגיה למרכיביה השונים, מגדירה כל דין בנפרד, ועל ידי כך כוחה רב לה בתירוץ הסתירות העולות בין הסוגיות. אולם לימוד זה נעשה מנותק מן העולם הממשי. לדעת הבריסקאים זהו הביטוי לקדושת התורה, שהיא נעלה לגמרי מהעולם האנושי ומן המציאות הארצית. בכך נוצר עולם סגור, מוגן מכל קושיה שעולה מן המציאות החברתית וההיסטורית. הסוגיה צריכה להסתדר לעצמה, ואילו השאלות שעולות מהמציאות הינן שאלות חיצוניות שאין בהן חשיבות. לכן התרחקו בישיבות ליטא מלימוד הלכה למעשה - לימוד שנחשב לשיטתם נחות יותר, באשר הוא מגשר בין התורה למציאות.
לעומת זאת, הוא מבאר כיצד משנת הראי"ה היא הדרך המרכזית ללימוד תורה חי ושלם, שמתוכו ניתן להבין את עולמו של הקב"ה על כל גווניו, היבטיו ופניו המתחדשים תמיד, ומתוכו נעשים דבקים ממש בעניין האלוקי. הוא מתריע בצדק מפני הפיכת תורת הראי"ה עצמה לעולם מופשט וסגור, שמסביר את עצמו מתוך עצמו תוך שהוא הולך ומתנתק מהמציאות ומהשאלות שעולות מן החיים הממשיים.
יהי זכרו, וזכר תורתו, ברוך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
