ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
סיפור זה התרחש לפני כ-20 שנה, ברחוב הומה אדם בניו יורק.
בני הסתכל שוב בשעונו. כבר זמן מה שהוא מחפש בית כנסת, או אפילו מקום אליו יוכל להיכנס ולהתפלל תפילת מנחה, אך ללא הצלחה. נותרו לו עוד 20 דקות עד לשקיעה. "הלוואי שהייתי יודע היכן אני יכול להתפלל כאן מנחה" מלמל לעצמו כשעיניו תרות כל העת אחר המקום המתאים. כך עברו להן 8 דק' יקרות נוספות. בני הבין שלא נותרה לו ברירה. אין מקום לתפילה! אך מה יעשה? אפילו פינה צרה להדחק בה לא נראתה באופק.
האם יתפלל באמצע הרחוב ההומה? הדבר נראה משונה מאד. באותו הרגע צד את עינו הטלפון הציבורי. "רגע" נזכר, "הרי יש לי שיחה חשובה מאד שאינה סובלת דיחוי! אכנס לתא הטלפון ואחייג למי שאמר והיה העולם!"
וכך בצעדים בוטחים ניגש לטלפון, הרים את השפופרת והחל מתפלל "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך.. ברוך אתה..."
בעודו מתפלל ומשוחח עם ריבונו של עולם, ניגשו לטלפון כמה אנשים שהיו צריכים לבצע שיחה דחופה. הללו המתינו בסבלנות עד שהאיש המשונה יסיים את שיחתו. ניכר היה שהאיש מתלהב מאד בשיחתו אך לא היה נראה שהוא מוציא מפיו הגה כלל...
כשבני סיים את תפילתו הוא הסתובב וגילה לתדהמתו 6 אנשים מחכים בקוצר רוח לסיום שיחתו המוזרה. בני מילמל סליחה חטופה והמשיך לעבר הכתובת אליו היה צריך להגיע.
האם נהג בני כשורה כאשר עמד בתא הטלפון ושוחח עם הקב"ה? הרי בדרך זו עיכב כמה אנשים? מצד שני, באמת לא מצא מקום מתאים יותר, והוא הרגיש שתחת הנסיבות היה זה הפתרון המושלם.
האם נהג כדין?
תשובה: הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:
מותר היה לו להתפלל שם. אם הטלפון הציבורי היה נמצא בא"י אז ודאי היה מותר לו להתפלל שם, כי כל ישראל ערבים זה לזה וכולם ערבים לו שיוכל להתפלל מנחה. אלא שאפילו בחוץ לארץ הוא יכול להתפלל באופן זה, מכיוון שהמצוות שלנו טובות ו מועיל ות לכל העולם, כדברי המסילת ישרים (פרק א) "כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך...".
נמצא שזה טוב לגויים שהוא יתפלל שם, ומכל מקום כדאי שלא יאריך בתפילתו.
לעומתו הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א סבור שאסור היה לו להתפלל שם. טלפון הציבורי נועד לאפשר לאנשים לדבר ולא נועד לתפילות ויש בזה משום גזל, כאשר אנשים אחרים רוצים לדבר בטלפון ולא יכולים לדבר בגללו. זה נכון בין בארץ ישראל ובין בחוץ לארץ. ואם הוא כבר התחיל להתפלל שם ואנשים מחכים בתור עליו לזוז ממקומו אפילו באמצע תפילת שמונה עשרה, אבל בלי דיבור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
