ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מעשה נורא אירע עם אותם מדפיסים, ואף הם הורו שמהמעשה שאירע עימם יש ללמוד מוסר השכל גדול. לפיכך, אף על פי שהמעשה עצמו אינו מהווה מחמאה לבעל ההילולא, בכל זאת הרי וודאי שאותו צדיק רוצה שנלמד מהמעשה ונתקן דרכינו, ויהא הדבר לעילוי נשמתו.
וכך היה המעשה – אנשי סלאוויטא הדפיסו את הש"ס. באותם ימים, הוצאת הספרים עלתה ממון רב, ולפיכך מקובל היה להוציא מכתב רבנים הקובע שזכות ההדפסה של ספר מסוים תהיה שייכת לדפוס מסוים במשך מספר שנים. אנשי סלאוויטא קיבלו הסכמה מגדולי הדור, שזכות הדפסת הש"ס שייכת להם למשך 25 שנה.
ואכן, הם הספיקו להדפיס את הש"ס בשלוש מהדורות ולמוכרו. עברו 27 שנים מיום הדפסת המהדורה הראשונה, שהם 21 שנים מיום הדפסת המהדורה השלישית, ובדפוס וילנא החליטו להדפיס את הש"ס. מיד החל וויכוח גדול בשאלה – האם מותר לדפוס וילנא להתחרות בדפוס סלאוויטא? האם סופרים את השנים משנת הדפסת המהדורה הראשונה או המהדורה השלישית?
נחלקו בדבר גדולי ישראל, ולכולם היה ברור שהפוסק העיקרי בשאלה יהיה גדול הדור הישיש – רבי עקיבא איגר. צידד רבי עקיבא איגר באנשי וילנא, אך אנשי סלאוויטא הפיצו עליו שמפני זקנותו כבר דעתו מעורפלת, ומי שמשפיע עליו הוא בנו רבי שלמה איגר.
שמע רבי עקיבא איגר את דברי אנשי סלאוויטא, הקפיד מאד ואמר – הרי דעתי דעת תורה. יודע אני בעצמי שדעתי צלולה וחדה, ובכוחי לפסוק ולומר תורה והלכה. נמצא, שהאומרים עלי שדעתי מעורפלת, אומרים שהתורה אינה אמת, ועל כך איני מוחל.
לא עברו ימים רבים, ואחד מעובדי דפוס סלאוויטא, התאבד (ל"ע) בבית הדפוס. העלילו הגויים על בעלי בית הדפוס שידם במעל, ויצא דינם ל- 1500 מלקות ושנות מאסר רבות בסיביר. כאמור, צדיקים נשגבים היו המדפיסים, ובעת שעברו בין שורות המלקים, נפלה כיפתו של אחד מהם, ובעוצם צדקתו עמד במקומו וספג מלקות נוספות עד שהושבה כיפתו לראשו.
ולאחר שהשתחררו, אמרו אותם צדיקים, שהדבר אירע להם בעקבות הקפדתו של רבי עקיבא איגר. מאז ומעולם, היו אנשים שריננו ודברו סרה בגדולי ישראל. מי לנו גדול ממשה רבינו (שאף יום פטירתו חל בשבוע הבא), שאף עליו ריננו רינונים רבים וביניהם שמועל בכספי תרומות המשכן. לפיכך, פותחת פרשתנו ב- 'פקודי המשכן'. משה מפרט את כל התרומות שתרמו למשכן, ומציין את הכלים, האדנים, הווים וכו' שאליהם יועדה כל תרומה.
ובימינו, אפשר לדון עניינית ולחלוק בכיוונים תורניים שונים, אך עלינו לעשות מאמץ עצום שלא לדבר סרה בגדולי ישראל. וכבר מצינו בגמרא, שלעיתים תלמידי חכמים לא זוכים שבניהם יצמחו לתלמידי חכמים, כי לא כיבדו תלמידי חכמים אחרים. מי שרוצה להצליח בחינוך ילדיו, עליו לייקר את התורה ולומדיה, ובזכות זאת – ילדיו ישאפו להתחבר לתורה. שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
