ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לא פעם, חדתי לאנשים חידה – מועצת 'בני עי"ש', על שם מי היא קרויה? בדרך כלל, התגובה היא - בוודאי על שם אחד מגדולי יהודי תימן.
ובכן – 'בני עי"ש' קרויה על שם רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ראשי תיבות – עי"ש!
רבי עקיבא יוסף שלזינגר (שיום ההילולא שלו יחול ב- א' אייר, וזכיתי ואחיו היה אחד מאבות משפחת אימי), גדול בנגלה ובנסתר, היה דמות ייחודית מאד בין גדולי התורה בדורו. בתחומים רבים, הלך במשעול המיוחד לו תוך חידושים מופלגים. בשני תחומים, הנחשבים בדרך כלל מנוגדים בימינו, הוא היה קיצוני ביותר.
הוא התנגד בחריפות למודרניזציה, ולכל שמץ של הידמות לגויים בלבוש, בשפה או בשם. התנגד גם למגמות של אורתודוכסיה מודרנית ושילוב השכלה עם לימוד תורה. דווקא מתוך דרכו זו, הגיעה למסקנה שבאותם ימים הייתה מפתיעה ביותר.
מול ההשכלה שהשתוללה באירופה באותם ימים, קרא רבי עקיבא יוסף לעם ישראל לעלות לארץ ולהקים בה מדינה דתית. באותם ימים, התנועה הציונית כלל לא נולדה, והוא סבר שאם הדתיים יעלו לארץ ישראל וייסדו בה מדינה, הרי שיהיה בכוחם לבלום את התפשטות החילוניות. כך היה רבי עקיבא יוסף ל'חוזה המדינה' הראשון והאמיתי, ואף חיבר ספר שלם המפרט את דמות המדינה העתידית כולל צבא יהודי בשם 'שומריאל' ו'לוחמיאל'.
והוא קם ומבצע. הוא עולה לארץ, ובדרך כשאחת הקהילות מפצירה בו לכהן כרב הקהילה, הוא עונה - "כבר כתבתי תנאים עם כלה אחרת היא ארץ ישראל אשר לא אוכל לביישה". בהמשך, הוא זוכה להיות ממייסדי פתח תקווה, ופועל אט אט להגשמת חלומותיו.
הוא גם האיש, שחיבר בין חסידי ברסלב לאדמו"ר מראדזין, ולפיכך מטילים עד היום חסידי ברסלב תכלת בציציותיהם. כטבעם של עושי חדשות, סבל גם ממלחמות רבות, וחלק מחידושיו לא התקבלו, כדוגמת יוזמתו לחדש את תקיעת השופר בירושלים בראש השנה שחל בשבת. יוזמה, שלמרות הנימוקים ההלכתיים שהביא, לא התקבלה על גדולי דורו.
למעשה, בכל דור צומחים בעם ישראל גם גדולי תורה, שהולכים בדרכים ייחודיות. לעיתים, דרכם מתקבלת ולעיתים לא. המבחן הקובע הוא פסיקת ההלכה. ובכל זאת, לעיתים גם כשלא נפסקת ההלכה כאותם גדולים, הרי אם הם דבריהם בנויים על תשתית הלכתית רחבה ומנומקת, מעשיהם באים מתוך יראת שמיים, הרי שגם דבריהם הם חלק מהתורה.
ואולי... שורשם של דרכים ייחודיות אלו בהלכה מצוי בפרשת שמיני בסיפורם של נדב ואביהוא. על ענקים אלו נאמר – 'בקרובי אקדש', ועל כך אמר משה לאהרון – סבור הייתי שבי ובך יתקדש המשכן, ועכשיו אנו רואים שהם גדולים מאיתנו.
כמובן, הדבר הקובע היחידי הוא דבר ה'. נדב ואביהוא לא פעלו על פי דבר ה', ובזה הם שונים מדברי אותם גדולים שנימקו דבריהם בדבר ה' זו – הלכה. ובכל זאת, למרות מעשיהם אלו, נדב ואביהוא לא נדחו לגמרי מעולמם של צדיקים, ונשאר בגדר – 'בקרובי אקדש'. יש כאן נקודה עדינה מאד, שהתורה שבעל פה עוסקת בה ומלבנת אותה לאורך כל הדורות. אימתי הדברים הם בתוך גבולות הגזרה, אימתי הם מעשי רשע מחוץ לגבולות הגזרה, ואימתי הם לא להלכה אך ההולך בדרך זו – לא הוציא עצמו מהכלל.
ואולי נסיים בדרך רמז- לסבם של נדב ואביהוא קראו – עמינדב. אמם הייתה – אלישבע בת עמינדב אחות נחשון. אולי, יש לנו כאן מקרה ראשון בו הנכדים מזכירים בשמם את הסבא: נדב הוא חלק מהשם – עמינדב, ואביהוא – מלשון אב. כידוע, נחשון בן עמינדב היה פורץ הדרך, שקפץ ראשון למים. אם כן, התכונה של הפריצה והתעוזה ללכת קדימה הייתה כבר אצל עמינדב. אצל נחשון היא הופיעה בדרך טובה, ואצל נדב ואביהוא בדרך בעייתית. ושבה תכונה זו והופיעה בצורה חיובית אצל בן המשפחה – פנחס. ללמדנו, עד כמה עלינו להיות זהירים בבואינו לחדש חידושים.
שנזכה לחדש ולהתחדש לשם ה' באמת בתורה ובגאולה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















