ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
ובכל זאת, בפעם הזו, חרג רבי שלמה ממנהגו ועמד על שלו, עד שהתרצו המארגנים והסכימו לשלם לו את מלוא הסכום. ואכן, מיד בתום ההופעה עמדו המארגנים בדיבורם, והביאו לו מעטפה ובה 3000 דולר במזומן.
תחב רבי שלמה את המעטפה בכיסו, ושוחח עם הזמר השני. והנה, מתקרבים אליהם זוג צעיר, והחלו לספר לרבי שלמה על מצבם הכלכלי הקשה. שלף רבי שלמה את המעטפה מכיסו... ונתן אותה בשלמותה לזוג הצעיר.
התפלא הזמר השני על רבי שלמה ושאל אותו: הרי חרגת הפעם ממנהגך, והתמקחת עימנו על גובה התשלום, וכעת אתה נותן בקלות את הכסף לאחרים?
ענה לו רבי שלמה: אכן, גם אני התפלאתי על עצמי, ולא הבנתי למה אני מתמקח על גובה התשלום, אך עכשיו אני מבין הכל. פשוט לזוג הצעיר לא הספיקו 2000 דולר, והוא היה צריך 3000 דולר... (שמעתי מידידי הרב יצחק אברהמי הי"ו).
בסיפור זה, מעבר למידת החסד המופלגת והמדהימה שהצטיין בה רבי שלמה, יש גם מוסר השכל חשוב נוסף ומרכזי, שהוא אבן יסוד לעלייה בעבודת ה'.
וכך אמר הבעל שם טוב הקדוש בתחילת צוואת הריב"ש: "כלל גדול: גול על ה' מעשיך ויכונו מחשבותיך, שכל דבר שיזדמן יחשוב שהוא מאתו יתברך. ויראה שיבקש מה' יתברך שיזמין לו תמיד מה שה' יתברך יודע שהוא לטובתו, ולא מה שנראה לבני אדם על פי שכלו, כי אפשר מה שבעיניו טוב הוא רע לו, רק ישליך הכל כל עניניו וצרכיו עליו יתברך".
אדם שרוצה להתקדם ולעלות בעבודת ה', (וזו גם עיצה טובה לחיים טובים, שמחים, רגועים ומאושרים), יחוש כל העת שהוא הולך בעולמו של ה', וכל מה שמזדמן לו הוא בהשגחה פרטית, וכך היה צריך לקרות לו, וזה הטוב בשבילו.
כחלק מאותו עניין, לא יחושב האדם תמיד ש"הדשא של השני ירוק יותר", ו"מה היה אילו הייתי עושה כך", אלא יחוש שמה שקורה לו, זה הטוב, וכך צריך היה לקרות, וה' ניהל כך את העניינים.
ומסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שפעם ראה אדם רץ ברחוב. שאלו: ר' יהודי, אחרי מה אתה רץ?
ענה לו האיש: אחרי הפרנסה!
אמר לו רבי לוי יצחק: יהודי יקר, ומניין לך שפרנסתך היא לפניך ואתה צריך לרדוף אחריה? אולי היא מאחוריך והנך בורח ממנה? אולי תעמוד במקומך ותצפה שתבוא אליך? (סיפורי צדיקים עמ' 303).
ומעניין לעניין באותו עניין, זו גם הסיבה שהבעש"ט היה מספר סיפורים, ולומד מוסר השכל מהמאורעות שקרו לו, כי כל מה שקורה לאדם, הרי ה' שלח לו זאת ללמד אותו עניין מסויים בעבודת ה'. כפי שנאמר בצוואת הריב"ש: "וכן אם שומע אחד מדבר, והוא מתפלל, יאמר - למה הביאו ה' הלום לדבר בתוך תפלתי? הלא כל זה בהשגחה פרטיות! אך הדיבור הוא השכינה. שרתה השכינה בפיו של זה האדם, כדי שאחזק את עצמי לעבודה. כמה יש לי לחזק את עצמי בעבודה היא תפלה...".
ובאמת, כל העניינים הללו שורשם בפרשת חיי שרה. בפרשתנו מופיע מספר הסיפורים הגדול הראשון, הלא הוא אליעזר עבד אברהם. אליעזר הוא הראשון שעליו נאמר בתורה "ויספר", "ויספר העבד ליצחק...". אליעזר הוא גם הראשון בתורה, שמסופר עליו שסיפר את סיפורו באריכות, (סיפורים קצרצרים יש קודמים לו שסיפרו).
וכבר אמר רבי אחא על גודל מעלת סיפור זה: "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה".
והנה, מספר הסיפורים הזה, הוא גם מי שמלמד אותנו פרק גדול בהלכות אמונה וביטחון בה', וכל כולו חי את התודעה שהישועה נמצאת בדבר שבא מולך. לא צריך לחפש במקומות רחוקים, ה' מזמן את הישועה במציאות שמופיעה לפניך.
עוד בטרם הוא מכלה לדבר, וכבר רבקה באה מולו. ואכן, הוא כל כך בטוח שה' שלח לו את מה שחיפש, שאף על פי שאברהם שולח אותו לקחת אישה ממשפחתו, בכל זאת הוא נותן לרבקה נזם וצמידים עוד לפני שהוא שואל אותה מאיזה משפחה היא.
וכל כך מקרין אליעזר את ההסתכלות המיוחדת הזו, עד שאפילו לבן ובתואל הרשעים, נאלצים להודות בפה מלא – "מה' יצא הדבר"!
תובנה זו היא עבודת חיים, ועלינו לשננה בלי גבול, עד שנזכה גם אנו לומר תדיר: מה' יצא הדבר!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
