ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
כולם הביטו בו בתמיהה – מה עלינו לחפש?
ורבי לוי יצחק ביאר את כוונתו – היום, בתשובה מאהבה, בכוחנו להפוך זדונות לזכויות. כדאי לפשפש ולמצוא את כל עוונותינו, ולהופכם בתשובה לזכויות. ככל שנמצא עוונות רבים יותר, כך יגדלו זכויותינו.
סיפור זה מציף בחדות את התמיהה הגדולה – כיצד בכוחה של התשובה להפוך זדון לזכות? אפשר להבין, שמי שמתחרט על חטאי העבר ומקבל על עצמו לתקן את דרכו בעתיד, מתעלמים מעברו ואפילו פותחים לו דף חדש. אך קשה להבין – כיצד העבר בעצמו מתעלה והופך לזכות?
למשל – אדם ששבר צלחת, התחרט וקיבל על עצמו – לא לשבור צלחות. יתכן ונסלח לו, אך הצלחת השבורה לא תחדש פניה ותהפוך לשלמה, שהרי "מעוות לא יוכל לתקון".
להבנת התשובה לתמיהה מרכזית זו, נביא את מדרש חז"ל. בתנ"ך (שופטים יז) מסופר על יונתן בן גרשום בן מ(נ)שה, שהיה כהן לעבודה זרה – פסל מיכה. יונתן היה נכדו של משה רבינו, בכבודו ובעצמו. התנ"ך הוסיף נ' קטנה לשם סבו, כדי להצניע עובדה נוראה זו.
חז"ל (בבא בתרא קי.) מסבירים, שיונתן התגלגל לדיוטא כה נמוכה בעקבות הבנה מוטעית של דברי סבו – משה רבינו. יונתן תר נואשות אחרי מקור פרנסה, ופגש את מיכה שהציע לו לשמש ככהן לעבודה זרה. יונתן שהתלבט אם לקבל את ה'תפקיד', נזכר בדברי סבו – "עבוד עבודה זרה ואל תצטרך לבריות".
משה רבינו התכוון לומר, שכל עבודה מכבדת את בעליה. עבוד עבודה שהיא זרה לך, כלומר אפילו – עבודה פחותה ובזויה כפשיטת עורות מנבילה בשוק, ובלבד שלא תיזקק לבריות. אך יונתן טעה ופירש – עבוד עבודה זרה, לא עלינו. כמובן, פרשנותו מוטעית לחלוטין, ובכל זאת המכשול השתלשל מתוך דברי משה רבינו.
והנה, עברו דורות, ודוד המלך מלך ברמה על ישראל. ראה דוד שיונתן הוא בעל תאוות ממון כה גדולה, הלך ומינהו לשר האוצר של ישראל. בימי דוד שב יונתן בתשובה, והתנ"ך מכנהו באותם ימים – "שבואל בן גרשום", ופירשו חז"ל – 'ששב לא-ל בכל ליבו'.
והנה, ממשיכים חז"ל ומקשים – הכיצד שב לא-ל, והרי כתוב על יונתן הכהן לפסל מיכה, שהוא ובניו היו כוהנים לעבודה זרה עד יום גלות הארץ?
לכן הם מספרים (ירושלמי ברכות) – לאחר מות דוד, התחלף המלך והתחלפה הממשלה. שלמה החליף את כל השרים, וכיוון שהודח שבואל מתפקידו, חזר לסורו, והפך שוב להיות כהן לעבודה זרה.
בטוחני – שכל הקוראים כעת את המאמר, אומרים בלבבם – זה נקרא חזרה בתשובה? יונתן, ראה באיזה צד מרוחה החמאה, והחליט להשתייך אליו. כשהכסף היה אצל מיכה, הוא הלך אליו, וכשבא דוד, הוא שם כיפה וציצית ונהיה 'דוס'.
אולם, אם נתבונן לעומק, נבחין שהנביא מעיד על יונתן שהוא 'שבואל', "ששב לא-ל בכל ליבו". הנביא מביא לנו את דבר ה'. הקב"ה, בוחן כליות ולב, מעיד עליו בכבודו ובעצמו ששב בכל ליבו. זו הייתה תשובה אמיתית מעומק הלב. ובכל זאת, אחר כך נפל יונתן. הכיצד?
זוהי עומקה של התשובה. החוטא, לוקח את הכוחות האלוקיים, ומשתמש איתם לריחוק מה'. הרי גם בעת החטא, חייו של החוטא ניתנים לו מאת ה', והכוחות לחטא מגיעים מה'. אם כן – אלו כוחות אלוקיים הלובשים לבוש שלילי. לפיכך, כשאנו חוזרים בתשובה, אנו לוקחים את אותם כוחות, ומחברים אותם מחדש למקורם האלוקי.
זו הייתה אבחנתו של המעמיקה של דוד המלך, אביר התשובה. דוד הבחין שליונתן יש כוחות גדולים הקשורים לממון. כאשר כוחות אלו לא מוצאים ביטוי חיובי, הם נופלים לעומק החטא. אולם, כאשר דוד מצא להם ביטוי חיובי (שר האוצר, קרוב לכסף), מיד הם שבו לאלוקים. באותם ימים, שב שבואל לאלוקים באמת ובתמים. רק כאשר, ניטל ממנו האופק החיובי, הוא שב ונפל.
זו הסיבה, שבכוחה של התשובה לתקן גם את העבר. באמת, בזמן החטא, הכוחות לא נפלו ונשברו לחלוטין, הם רק לבשו לבוש שלילי, ובתשובה אנו משיבים אותם למקורם.
לפיכך, חודש אלול חל בסוף השנה ולא בתחילת השנה, ללמדנו שבכוחנו לתפוס גם את כוחות השנה החולפת ולהעלותם. 'ומובטחים אנו שסוף ישראל לעשות תשובה ומיד נגאלים'. במהרה בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
