ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
שמעו נא רבותינו, הרי אנחנו שואלים ומבקשים התרה, מן הקדוש־ברוך־הוא ומן תורתנו הקדושה, ומבית־דין של מעלה ומבית־דין של מטה, וממעלתכם, שתתירו לנו ולנפשנו לנשינו ולבנינו ולכל־אנשי ביתנו ולכל־הנלוים אלינו, כל־מיני נדרים שנדרנו על עצמנו או על אחרים בכל־מין לשון נדר, וכל־מיני נזירות ואסורים שאסרנו על עצמנו או על אחרים בכל לשון שיהיה. וכל־ההסכמות שקבלנו על עצמנו או שהסכמנו אפלו במחשבה, לעשות איזו מצוה בכל־צד־ואפן שיהיה, ומנהגים שהנהגנו את־עצמנו לעשות איזו מצוה, או פרישות, או סיגים וגדרים, או חמרות ונדרי זרוזין, בכל־צד־ואפן שיהיה, ונהגנו הדבר ההוא שלש פעמים או יותר, ולא פרשנו שיהיה בלי נדר. וכל־מיני שבועות שנשבענו בכל־לשון שיהיה על עצמנו או על אחרים בכל־צד ואפן שיהיה. וגם הרינו מבקשים ממעלתכם להתיר לנו ולכל־בני־ביתנו כל־מיני אלות שמתות חרמים ארורים נדויים ונזיפות וכנויים, וכל־מיני קללות שקללנו את־עצמנו או את־אחרים, או אחרים שקללו אותנו בין בהקיץ בין בחלום. ובפרט אם עברנו על אותם ארבעה ועשרים דברים שבית־דין מנדין עליהם, על כלם או על מקצתן, או אפלו על אחד מהם. או שעברנו על שום דבר שחיבין עליו שום קללה, או שום גזרה רעה. וכל־מיני חלומות רעים שחלמנו על עצמנו או על אחרים, או אחרים שחלמו עלינו רעה. וכל־מיני פתרונים רעים על החלומות שפתרנו לעצמנו או לאחרים, או אחרים שפתרו רעה לנו. וכל־מיני מסירת דין שמסרנו על עצמנו או על אחרים, או אחרים שמסרו עלינו. וכל־מיני פתחון פה לרעה שפתחנו פינו על עצמנו או על אחרים, או אחרים שפתחו פיהם לרעה עלינו. וכל־מיני גזרות קשות ורעות, וכל־מיני עין הרע, וכל־מיני מחשבות זרות והרהורים רעים, וכל־מיני גאוה וכעס וקפדנות וקנאה ושנאה ותחרות, וכל־מיני הזכרת השם לבטלה, וכל־מיני דברים אסורים שיצאו מפינו. על הכל הרי אנחנו מתחרטים עליהם חרטה גמורה, ומבטלים אותם בטול גמור. ואין אנחנו תוהים ומתחרטים, חס ושלום, על המצות ומעשים טובים שעשינו ושקימנו, או שקבלנו או שהנהגנו, אלא הרי אנחנו מתחרטים על שקבלנו הענינים ההם בחיוב נדר או שבועה, ואנחנו יראים לנפשנו שלא נכשל, חס ושלום, בעון נדרים ושבועות, ומקבלים עלינו לשוב בתשובה שלמה. ומעתה אנחנו מבקשים ממעלתכם להתיר לנו עליהם התרה גמורה:
ויענו המתירים:
בצרוף קדשא בריך הוא ושכינתה, וברשות בית־דין של מעלה, וברשות בית־דין של מטה, וברשות תורתנו הקדושה, וברשות סנהדרי גדולה, וברשות סנהדרי קטנה, מתרים יהיו כל־קללות אלות ושמתות וחרמים וארורים ונדויים ונזיפות ובטויים וכנויים וכל־דברים רעים וכל־חלומות רעים ופתרונים רעים ומסירת דין ופתחון פה לרעה וכל־מיני דברים אסורים וכל־מיני גזרות קשות ורעות, וכל־מיני עין רעה, וכל־מחשבות זרות והרהורים רעים, וכל־מיני גאוה וכעס וקפדנות וקנאה ושנאה ותחרות, וכל־מיני נדרים ושבועות ונזירות ואסורין וקבלות ומנהגים שהושמו עליכם או על שום אחד מבני בתיכם, וכן קללות שקללו אתכם אחרים, או שקללתם את־עצמכם, או שקללתם את־אחרים, בין בשוגג בין במזיד, בין בכעס בין ברצון, בין בכונה בין שלא בכונה, בין בחלום בין בהקיץ, בכל־אפן שיהיה, או שנתחיבתם שום קללה או ארור או חרם או נדוי או נזיפה או שום גזרה רעה באיזה צד ואפן שיהיה, על הכל מעתה ומעכשו אנחנו מתירין ומבטלין מעליכם את־הכל בצרוף קדשא בריך הוא ושכינתיה, ובית דין פמליא של מעלה ופמליא של מטה:
מתרים לכם, מתרים לכם, מתרים לכם. שרויים לכם, שרויים לכם, שרויים לכם. מחולים לכם, מחולים לכם, מחולים לכם. אין כאן קללות, אין כאן אלות, אין כאן שמתות, אין כאן ארורים, אין כאן חרמים, אין כאן נדויים, אין כאן נזיפות, אין כאן בטויים, אין כאן דברים רעים, אין כאן חלומות רעים, אין כאן פתרונים רעים, אין כאן מסירת דין, אין כאן פתחון פה לרעה, אין כאן מחשבות זרות והרהורים רעים, אין כאן גזרות קשות ורעות, אין כאן עין הרע דנשים, אין כאן עין הרע של אנשים, אין כאן עין הרע דשונאים ודאוהבים, אין כאן דברים אסורים, אין כאן קבלות, אין כאן מנהגים. כלם יהיו בטלים ומבטלים, וחשובים כחרס הנשבר, וכדבר שאין בו ממש, שביתין ושביקין, לא שרירין ולא קימין, וכל־מיני עין הרע יוסרו מעל־כל־ישראל ומעליכם ומבתיכם, וישלכו במצולות ים, ככתוב: ולא־ידבק בידך מאומה מן־החרם, למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן־לך רחמים ורחמך והרבך, כאשר נשבע לאבתיך:
אנא יהוה התמלא ברחמים, ויכבשו רחמיך את־כעסך, ויגלו רחמיך על מדותיך, ויתמתקו הדינין מעל עמך ישראל ומעלינו, וזכר לנו עקדתו של יצחק אבינו עליו השלום כאלו אפרו צבור ומנח על גבי המזבח, והבט באפרו להצילנו לנו ולכל־ישראל מכל־רע. וכשם שמסכימים ומתירים לכם הבית־דין של מטה, כך יסכימו ויתירו לכם הבית־דין של מעלה. וכל־הקללות וכל־החלומות רעים, וכל־פתרונים רעים, וכל־מסירת דין, וכל־פתחון פה לרעה, וכל־מיני גזרות קשות ורעות, וכל־מיני דברים אסורים, וכל־מיני מחשבות זרות והרהורים רעים, כלם יתהפכו לכם לטובה ולברכה, ככתוב: ולא־אבה יהוה אלהיך לשמע אל־בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את־הקללה לברכה, כי אהבך יהוה אלהיך, וכתיב: ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם, חיים כלכם היום:
עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדשתך. יהיו לרצון אמרי־פי והגיון לבי לפניך, יהוה צורי וגאלי: יהוה עז לעמו יתן, יהוה יברך את־עמו בשלום:
ואחר־כך ימסרו השואלים מודעה זו ויאמרו:
הרי אנחנו מוסרים מודעה לפני הקדוש־ברוך־הוא, ולפני בית־דין של מעלה ולפני בית־דין של מטה, ולפניכם, ומבטלים מעתה ועד עולם כל־מין קבלה אם נקבל עלינו מנדרים ושבועות ונזירות ואסורין וקונמות וחרמות והסכמות וקבלה בלב בכל־לשון בכל־צד ואפן שיהיה, בין בהקיץ בין בחלום, חוץ מנדרי קבלת תענית אשר נקבל. ותנאי מודעה זו יהיה קים עד עולם, ולא יתבטל בשום צד ואפן שיהיה. ואם נשכח לתנאי מודעה זו ונדור עוד, או נשבע עוד ולא נזכר לתנאי מודעה זו תוך כדי דבור לנדר או לשבועה, או בשעה שאנחנו זוכרים לתנאי מודעה זו ונחזר לנדר או לשבע מחמת איזו סבה שתהיה, בין באנס בין ברצון, בין בכונה בין שלא בכונה, בכל לשון, בין בלשון נדרים ושבועות או נזירות או אסרים או קונמות או חרמות או הסכמות או קבלה בלב, בכל־צד ואפן שיהיה, הרי אנחנו מבטלים אותם בטול גמור ומתנים עליהם שיהיו כלם בטלים ומבטלים, לא שרירין ולא קימין, ולא יהיו חלין כלל. והרי אנחנו מעתה מגלים דעתנו שאין לנו חפץ בהם ולא בקיומם, כי אם בקיום תנאי מודעה זו שלא תתבטל לעולם:
ועוד אנחנו מוסרים מודעה לפניכם בכל־לבנו ובכל־נפשנו, והרי אנחנו מבטלים מעתה ועד עולם כל־מין מעשה של אסור אם נעשה חס ושלום, וכן כל־מין דבור של אסור אשר יצא מפינו, חס ושלום, מהמעשים ומהדבורים האסורים מדאוריתא או מדרבנן או מדברי קבלה או מדברי סופרים. וגם כל־מיני מחשבות זרות והרהורים רעים וגם כל־מיני גאוה וכעס וקפדנות וקנאה ושנאה ותחרות וחמדה ותאוה ונקימה ונטירה, וכל־מיני ראיה ושמיעה וריח וקול ורמיזה האסורים, אם נעשה או נדבר או נחשוב אותם, חס ושלום, בין באנס בין ברצון, בין בשוגג בין במזיד, בין בכעס, בין בכונה בין שלא בכונה, בין בחלום בין בהקיץ. מעתה הרי אנחנו מתחרטים עליהם ומתנים עליהם שיהיו כלם בטלים ומבטלים מעקרן ולא יהיו חלין כלל ועקר, ובכלהון אתחרטנא בהון מעתה ועד עולם:
ועוד אנחנו מוסרים מודעא לפניכם רבותינו, שכל־מחשבה רעה והרהור רע ורעותא דלבא, אם יעלה בלבנו ומחנו ובפרט בעת התפלה, ותלמוד תורה, באיזה צד ואפן שאינו לכבוד ורצון הבורא יתברך, מעכשו אנחנו מבטלים אותן מחשבות והרהורים רעים ורעותא דלבא שהם נגד רצון קדשא בריך הוא ושכינתה, בטול גמור כחרס הנשבר. ומכל־שכן אם נדבר איזה דבור רע ואסור, מעכשו יהיו הכל בטלים ומבטלים. ועתה אנחנו מבארים ומפרשים באר היטב, ואנחנו מגלים דעתנו ורצוננו בכל־לבנו כי רצוננו ומאוינו וכונתנו לעבד את־בוראנו, אלהי אברהם אלהי יצחק וישראל, עבודה שלמה, עבודה תמה, במחשבה ודבור ומעשה, ביראה ואהבה ושמחה כדת מה לעשות. וכל־מחשבה ודבור ומעשה שהם נגד רצונו יתברך, מעכשו בטלים ומבטלים כי הם מצד יצר הרע והכל הבל, באפן שכל־עבודתנו לבורא יתברך במחשבה ודבור ומעשה הכל הוא לעשות נחת רוח לפניו דוקא בלי שום פניה כלל ועקר. והכל הוא לשם יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בדחילו ורחימו, ורחימו ודחילו, ליחדא שם יו"ד ה"י באותיות וא"ו ה"י ביחודא שלים בשם כל־ישראל, לדעת רבי שמעון בן־יוחאי ורבי אלעזר בנו, ולדעת רבנו יצחק לוריא אשכנזי. המקום ברחמיו יעזרנו על דבר כבוד שמו מעתה ועד עולם: יהיו לרצון אמרי־פי והגיון לבי לפניך, יהוה צורי וגאלי:
ואחר־כך יאמרו המתירים קבלת מסירת המודעה, וזה נוסחה:
ברשות קדשא בריך הוא ושכינתה, קבלנו מסירת המודעה הזאת אשר מסרתם גופכם נפשכם רוחכם ונשמתכם לעלת כל־העלות וסבת כל־הסבות. וכל־מה שתעשו מהיום נגד מסירת המודעה הזאת, הן במעשה הן בדבור והן במחשבה, אנחנו מבטלים אותו המעשה או הדבור או המחשבה בצרוף (נ"א ברשות) קדשא בריך הוא ושכינתה, ולא יעשו בכם שום רשם כלל:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
