ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הספרים הק' כתבו רמז לחודש אלול בראשי תיבות הפסוק בספר שיר השירים " אני לדודי ודודי לי ". (יש עוד פסוקים שראשי תיבותיהם אלול, ודרשו אותם כרמז למהות חודש אלול, ברם הרמז הנזכר הוא המפורסם ביותר, ולכן המשמעותי ביותר למהותו של חודש זה). ויש ללמוד מזה כמה רעיונות ביחס למהות עבודת ה' במיוחדת לחודש אלול.
הנה היחס בין הקב"ה לישראל בפסוק זה, הוא כיחס הדוד לרעיה, ולכאורה היינו מצפים ליחס של עבדים כלפי מלכם, שכן חודש אלול הוא הכנה לראש השנה, שבו מתגלה לנו הקב"ה כמלך על כל הארץ, ובו אמר הקב"ה " אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם ".
נראה לומר, שבימי המועד של חודש תשרי ישנה התפתחות ביחס של ישראל כלפי הקב"ה. בר"ה הקב"ה מתגלה לנו כמלך, וכאמור אנו אומרים לפניו מלכויות, ומאידך גיסא, נזהרים שלא להזכיר בו חטא, ואין מתוודים בו כלל, ונראה שהסיבה לכך בגלל דין המלך שבו, לפי ההלכה ש" מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ", אבל ביום הכפורים שהוא יום סליחה וכפרה, משתנה היחס ליותר מידת הרחמים, ולכן אנו מזכירים בו חטא, ומתוודים בו חמש פעמים, ונראה שהקב"ה מתגלה בו כאב לבניו, ו" אב שמחל על כבודו, כבודו מחול ". ובחג סוכות זמן שמחתינו, שבו "הביאני המלך חדריו", ואנו חוסים בצל הסוכה, מורגש יחס של אהבה בין הקב"ה לכנסת ישראל, בחינת חתן וכלה, וכדוד ורעיה.
נמצא, שחודש אלול הוא בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה, ואנו מכינים עצמינו ויחס קרבה לקב"ה כדוד ורעיה, וסופו נעוץ בתחילתו, ולכן רמז החודש הוא " אני לדודי ודודי לי ".
אני לדודי - תחילה, אח"כ - דודי לי
מובא בספרים הק', שחודש ניסן הוא בסימן הפסוק " דודי לי ואני לו ", היינו שהקב"ה התחיל בהתערותא דלעילא לגאול את ישראל, בחינת "דודי לי", ורק אח"כ אנו השבנו לו אהבה בחינת "ואני לו". וזה בניגוד לחודש אלול, שבו מוטל עלינו להתחיל בהתערותא דלתתא להתקרב לה' לפי הסדר של " אני לדודי ודודי לי ". והחידוש שבדבר הוא, שאם בחודש ניסן הקב"ה בורא אותנו כבריה חדשה, בחינת "החודש הזה לכם ראש חדשים" חידוש מעיקרא, הרי בחודש אלול ניתן לנו הכוח לשפר את מעשינו, בחינת "שופר - שפרו מעשיכם".
ויתייצב ארבעים יום
מובא בגמ' (סוטה דף מב עמוד ב) מדוע מצאנו שגלית התייצב ארבעים יום וחרף מערכות אלוקים, וז"ל: "ויתייצב ארבעים יום - א"ר יוחנן: כנגד ארבעים יום שנתנה בהן תורה ", היינו כנגד אותם ארבעים יום שמשה עלה על הר סיני להוריד תורה לישראל, שהיו ימי הרחמים. נראה שבא ללמדנו, שזה לעומת זה עשה אלוקים, וכנגד הזכות הגדולה של הימים האלו, יש לעומתם מקטרג שמעורר דין. כיצד יש להתגבר עליו, למדנו מדוד המלך. גלית הענק מופיע עטור שרון קשקשים ונראה שמי שאי אפשר לנצחו, ובודאי שלא דוד הקטן, שאינו לובש בגדי הגנה מולו, ואעפ"כ מצליח דוד לפגוע בו במקום התורפה ולנצחו, נראה שפגע בו בנקודת התורפה הרוחנית, כפי שדוד אומר לגלית (שמואל א פרק יז פסוק מה) " ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות אלוקי מערכות ישראל אשר חרפת ". אנו עומדים מופתעים מול ההעזה של דוד, אולם היא נובעת מהביטול שלו לה', אין הוא יוצא למלחמה בגלית אלא ה' אלוקי מערכות ישראל, ולכן בודאי סמוך ובטוח הוא שינצח את גלית. יש ללמוד מכאן ביחס לחודש אלול, שאין לפחד מאיומים של יצר הרע שמפחיד אותנו בדין קשה שאי אפשר להתגבר עליו, אלא להאמין בסייעתא דשמיא, שנזכה להתגבר עליו, מפני שאנו באים בכוחו של ה' שקורא לנו לשוב אליו. אלא שהצעד הראשון צריך לבוא מאתנו.
ולוא אנחנו, כתיב ולא וקרינן ולו - אותיות אלול
כתב השפת אמת בדרשות חודש אלול, על הפסוק בתהילים במזמור לתודה " ולוא אנחנו, כתיב ולא וקרינן ולו - אותיות אלול", היינו שע"י הביטול לה' בחינת "ולא" זוכים להרגיש ש"ולו" אנחנו. ונראה להוסיף לפי דברינו לעיל, שהרגשת הביטול של דוד נתנה לו את העוצמה לפעול נגד גלית, מפני שכך היה חדור בתחושה שהוא פועל בשם ה', וכדרכו אפשר לפעול בחודש אלול אם רוצים לשנות את המציאות ולשפרה.
לולא האמנתי - אותיות אלול
עוד כתבו הספרים שיש רמז לאלול בפרק כ"ז בתהילים שאותו אומרים בחודש אלול, בפסוק "לולא האמנתי" שהוא אותיות אלול. והנה אמרו חז"ל במדרש (ילקוט שמעוני תהילים רמז תשז) "לולא האמנתי לראות בטוב ה', תאנא משמיה דר' למה נקוד על לולא כך אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע, מובטח אני בך שאתה עתיד ליתן שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא, אבל איני יודע אם יש לי חלק עימהם, והכתיב שמרה נפשי כי חסיד אני אמר שמא יגרום החטא".
ולכאורה יש כאן דבר והיפוכו, אם האמנתי, מדוע חשש ופחד שמא יגרום החטא?
אלא שהיא הנותנת, כיון שהיה ירא שמא יגרום החטא, לכן היה כל כך נחוש באמונתו שהקב"ה יעזור לו. (ועיין בגמ' גיטין "פחדו בציון חטאים", לעומת "אשרי אדם מפחד תמיד", ואמרו בגמ' ההוא בדברי תורה כתיב).
כפי שאמרו באבות (פרק א משנה יד) "הוא היה אומר אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי". מצד אחד הכל תלוי בי, ומצד שני אני בעצמי איני יכול לפעול כלום בלא סייעתא דשמיא.
וזה מהותו של חודש אלול, כלפי שמיא להיות ירא שמא יגרום החטא, ובאופן מעשי לפעול ללא מורא לתקון המצב, ואז "לולא האמנתי", יאמין ש"אני לדודי" יביא "דודי לי".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









