ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הספרים הק' כתבו רמז לחודש אלול בראשי תיבות הפסוק בספר שיר השירים " אני לדודי ודודי לי ". (יש עוד פסוקים שראשי תיבותיהם אלול, ודרשו אותם כרמז למהות חודש אלול, ברם הרמז הנזכר הוא המפורסם ביותר, ולכן המשמעותי ביותר למהותו של חודש זה). ויש ללמוד מזה כמה רעיונות ביחס למהות עבודת ה' במיוחדת לחודש אלול.
הנה היחס בין הקב"ה לישראל בפסוק זה, הוא כיחס הדוד לרעיה, ולכאורה היינו מצפים ליחס של עבדים כלפי מלכם, שכן חודש אלול הוא הכנה לראש השנה, שבו מתגלה לנו הקב"ה כמלך על כל הארץ, ובו אמר הקב"ה " אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם ".
נראה לומר, שבימי המועד של חודש תשרי ישנה התפתחות ביחס של ישראל כלפי הקב"ה. בר"ה הקב"ה מתגלה לנו כמלך, וכאמור אנו אומרים לפניו מלכויות, ומאידך גיסא, נזהרים שלא להזכיר בו חטא, ואין מתוודים בו כלל, ונראה שהסיבה לכך בגלל דין המלך שבו, לפי ההלכה ש" מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ", אבל ביום הכפורים שהוא יום סליחה וכפרה, משתנה היחס ליותר מידת הרחמים, ולכן אנו מזכירים בו חטא, ומתוודים בו חמש פעמים, ונראה שהקב"ה מתגלה בו כאב לבניו, ו" אב שמחל על כבודו, כבודו מחול ". ובחג סוכות זמן שמחתינו, שבו "הביאני המלך חדריו", ואנו חוסים בצל הסוכה, מורגש יחס של אהבה בין הקב"ה לכנסת ישראל, בחינת חתן וכלה, וכדוד ורעיה.
נמצא, שחודש אלול הוא בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה, ואנו מכינים עצמינו ויחס קרבה לקב"ה כדוד ורעיה, וסופו נעוץ בתחילתו, ולכן רמז החודש הוא " אני לדודי ודודי לי ".
אני לדודי - תחילה, אח"כ - דודי לי
מובא בספרים הק', שחודש ניסן הוא בסימן הפסוק " דודי לי ואני לו ", היינו שהקב"ה התחיל בהתערותא דלעילא לגאול את ישראל, בחינת "דודי לי", ורק אח"כ אנו השבנו לו אהבה בחינת "ואני לו". וזה בניגוד לחודש אלול, שבו מוטל עלינו להתחיל בהתערותא דלתתא להתקרב לה' לפי הסדר של " אני לדודי ודודי לי ". והחידוש שבדבר הוא, שאם בחודש ניסן הקב"ה בורא אותנו כבריה חדשה, בחינת "החודש הזה לכם ראש חדשים" חידוש מעיקרא, הרי בחודש אלול ניתן לנו הכוח לשפר את מעשינו, בחינת "שופר - שפרו מעשיכם".
ויתייצב ארבעים יום
מובא בגמ' (סוטה דף מב עמוד ב) מדוע מצאנו שגלית התייצב ארבעים יום וחרף מערכות אלוקים, וז"ל: "ויתייצב ארבעים יום - א"ר יוחנן: כנגד ארבעים יום שנתנה בהן תורה ", היינו כנגד אותם ארבעים יום שמשה עלה על הר סיני להוריד תורה לישראל, שהיו ימי הרחמים. נראה שבא ללמדנו, שזה לעומת זה עשה אלוקים, וכנגד הזכות הגדולה של הימים האלו, יש לעומתם מקטרג שמעורר דין. כיצד יש להתגבר עליו, למדנו מדוד המלך. גלית הענק מופיע עטור שרון קשקשים ונראה שמי שאי אפשר לנצחו, ובודאי שלא דוד הקטן, שאינו לובש בגדי הגנה מולו, ואעפ"כ מצליח דוד לפגוע בו במקום התורפה ולנצחו, נראה שפגע בו בנקודת התורפה הרוחנית, כפי שדוד אומר לגלית (שמואל א פרק יז פסוק מה) " ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות אלוקי מערכות ישראל אשר חרפת ". אנו עומדים מופתעים מול ההעזה של דוד, אולם היא נובעת מהביטול שלו לה', אין הוא יוצא למלחמה בגלית אלא ה' אלוקי מערכות ישראל, ולכן בודאי סמוך ובטוח הוא שינצח את גלית. יש ללמוד מכאן ביחס לחודש אלול, שאין לפחד מאיומים של יצר הרע שמפחיד אותנו בדין קשה שאי אפשר להתגבר עליו, אלא להאמין בסייעתא דשמיא, שנזכה להתגבר עליו, מפני שאנו באים בכוחו של ה' שקורא לנו לשוב אליו. אלא שהצעד הראשון צריך לבוא מאתנו.
ולוא אנחנו, כתיב ולא וקרינן ולו - אותיות אלול
כתב השפת אמת בדרשות חודש אלול, על הפסוק בתהילים במזמור לתודה " ולוא אנחנו, כתיב ולא וקרינן ולו - אותיות אלול", היינו שע"י הביטול לה' בחינת "ולא" זוכים להרגיש ש"ולו" אנחנו. ונראה להוסיף לפי דברינו לעיל, שהרגשת הביטול של דוד נתנה לו את העוצמה לפעול נגד גלית, מפני שכך היה חדור בתחושה שהוא פועל בשם ה', וכדרכו אפשר לפעול בחודש אלול אם רוצים לשנות את המציאות ולשפרה.
לולא האמנתי - אותיות אלול
עוד כתבו הספרים שיש רמז לאלול בפרק כ"ז בתהילים שאותו אומרים בחודש אלול, בפסוק "לולא האמנתי" שהוא אותיות אלול. והנה אמרו חז"ל במדרש (ילקוט שמעוני תהילים רמז תשז) "לולא האמנתי לראות בטוב ה', תאנא משמיה דר' למה נקוד על לולא כך אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע, מובטח אני בך שאתה עתיד ליתן שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא, אבל איני יודע אם יש לי חלק עימהם, והכתיב שמרה נפשי כי חסיד אני אמר שמא יגרום החטא".
ולכאורה יש כאן דבר והיפוכו, אם האמנתי, מדוע חשש ופחד שמא יגרום החטא?
אלא שהיא הנותנת, כיון שהיה ירא שמא יגרום החטא, לכן היה כל כך נחוש באמונתו שהקב"ה יעזור לו. (ועיין בגמ' גיטין "פחדו בציון חטאים", לעומת "אשרי אדם מפחד תמיד", ואמרו בגמ' ההוא בדברי תורה כתיב).
כפי שאמרו באבות (פרק א משנה יד) "הוא היה אומר אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי". מצד אחד הכל תלוי בי, ומצד שני אני בעצמי איני יכול לפעול כלום בלא סייעתא דשמיא.
וזה מהותו של חודש אלול, כלפי שמיא להיות ירא שמא יגרום החטא, ובאופן מעשי לפעול ללא מורא לתקון המצב, ואז "לולא האמנתי", יאמין ש"אני לדודי" יביא "דודי לי".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
