ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי: וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק: וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ: וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב:".
ידוע לנו שמשה היה גבור, שאין הנבואה שורה אלא על גבור, ובפרט משה רבינו בדרגת נבואתו, וכן מצאנו שהוא לבדו הקים את המשכן דבר שדרש גבורה רבה, ואם כן מדוע כאן כבדו ידיו?
מפרש רש"י " וידי משה כבדים - בשביל שנתעצל במצוה ומנה אחר תחתיו, נתייקרו ידיו ". פירוש נוסף מובא במדרש (שכל טוב (בובר) שמות פרק יז ד"ה יב):
"'וידי משה כבדים' ולמה כבדו שתי ידיו, לפי שהשהה ישועתן של ישראל מהיום למחר, לפיכך נצטער כך והיו ידיו כבדים, כאדם שתלויין לו שתי כדי מים בשתי זרועותיו, מיכן שלא ישהה אדם במצוות".
שני הפרושים שנאמרו על עצלותו של משה במלחמת עמלק אינם מובנים, כי הרי היתה למשה סיבה למנות את יהושע לנהל את המלחמה בעמלק, שכן אמרו חז"ל (בראשית רבה (וילנא) פרשה עג) " מסורת היא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל ", ולכן מן הראוי שיהושע שבא מאפרים בנו של יוסף מבניה של רחל יצא למלחמה זו בעמלק. נוסף לכך הלא צריך גם מי שיתפלל עליהם, ועוד אמרו חז"ל שמינה את יהושע מפני שהוא עתיד להנחיל להם את הארץ כפי שכתב רש"י:
"ושים באזני יהושע - המכניס את ישראל לארץ, שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו, כאן נרמז לו למשה שיהושע מכניס את ישראל לארץ".
נוסף לכך מוטב שיהושע יעשה את המלחמה כדי שמשה יתפנה לתפילה עליהם. ומי מתאים לכך יותר ממשה, ולכן לכאורה היה כאן שיקול נכון למנות את יהושע לצאת למלחמה, כדי לאפשר למשה רבינו להתפלל עליהם?!
וכן ניתן להסביר מדוע משה דחה את המלחמה בעמלק למחר, על פי מה שהבחינו חז"ל שגם אסתר נהגה כן (ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנו):
"'ומחר אעשה כדבר המלך', מה ראתה לומר 'מחר', אלא שכל זרעה של עמלק למדים ליפול למחר, וכן הוא אומר 'מחר אנכי נצב על ראש הגבעה' " 1 ,
ומשמע שמלחמת עמלק צריכה הכנה וראוי לעשותה למחר, ואם כן אין בכך כל חסרון, וצריך להבין מדוע חז"ל ראו בכך עצלות?
נראה שמלחמת עמלק היא מלחמה ב"עצלות", כל מציאותו גורמת לקרירות בעבודת ה' (אשר קרך בדרך - קררך), מעוררת ספיקות באמונה (עמלק בגימטריה ספק), וכל זה מרפה ידים ומביא לחולשה בקיום התורה. וכך הסבירו חז"ל את הסיבה לכך שעמלק יצא במלחמה בישראל (מדרש תנחומא (בובר) פרשת יתרו סימן ג):
"'ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים' (שמות יז ח), מהו ברפידים? על ידי שריפו ידיהם מן המצות",
וכך בפתיחתא למגילת אסתר להסביר את הופעת המן ע"פ הפסוק (קהלת פרק י) ב"ַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם יִדְלֹף הַבָּיִת", דרשו חז"ל (מגילה דף יא עמוד א):
"רבי אלעזר פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא: (קהלת י) 'בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית', בשביל עצלות שהיה להם לישראל שלא עסקו בתורה, נעשה 'שונאו של הקדוש ברוך הוא' מך".
ולכן הנצחון על עמלק הוא בהתגברות על העצלות בעבודת ה', ומשה רבינו היה צריך להתגבר על העצלות הזאת שפגעה בעם "הנחשלים אחריך", אלו שפלטן הענן, ולכן אף אם היו למשה סיבות טובות למנות את יהושע לצאת למלחמה זו, וכן לעשות את המלחמה מחר, אבל כלפי העם עלולה היתה התנהגותו להתפרש כעצלות, וכחוסר נחישות מספקת לצאת למלחמה זו בעמלק, וכך יכלו לפרש את דחית המלחמה למחר כחולשה ורפיון, ומעגלי חולשה ורפיון ידים שהשפיע עמלק על העם, חזרו והשפיעו על משה, וחוזר חלילה לעם, ומכל זה כבדו ידיו של משה.
אולם משה לא הניח לרפיון לשלוט עליו, והתגבר כארי בתפילה בעזרתם של אהרן וחור שתמכו בידיו, ושמו אבן שישב עליה 2 כדי להקל עליו את המעמסה הזאת של הרמת הידים. "ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה", מדוע ישב על אבן דוקא ולא על כסא? אמרו חז"ל במדרש תנחומא):
"וכי לא היה לו למשה כר אחת או כסת אחת לישב עליהן, אלא כדי להצטער בצערן של ישראל, מיכן בזמן שהציבור בצער לא יאמר אדם אלך לביתי ואוכל ואשתה ושלום עלי נפשי, אלא ישתתף בצערן של ציבור, שכל המשתתף בצערן של ציבור, זוכה לראות בנחמת ציבור, וכן הפורש מן הציבור אינו רואה בנחמת ציבור",
וכן למדו מכן הלכה בתפילת תענית צבור " מיכן אמרו אין פוחתין משלשה בני אדם שעוברין לפני התיבה ביום תענית ציבור ", כל זה בא ללמד כמה השקיע משה בתפילה זו, ולכן למדו מכאן הלכות תפילה, כיצד יש להתפלל בעת צרה.
"וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק", לכאורה אם משה ידע שכאשר הוא מניח את ידיו גובר עמלק אין הוא הניח את ידיו? נראה לבאר ע"פ הנ"ל, שמשה היה צריך לעורר את העם להתגבר על העצלות ועל חוסר האמונה, וכמו שנאמר במשנה (ראש השנה פרק ג משנה ח):
"וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים ואם לאו היו נופלין",
הנצי"ב בהרחב דבר הקשה מדוע היה צריך להדגיש כאן שידיו של משה לא עושות מלחמה, מדוע לא אמרו זאת כאשר משה נטה ידו על ים סוף? ומתרץ שמלחמת עמלק היא בדרך הטבע ולכן היה צורך להסביר שידיו של משה לא חוללו נס אל טבעי אלא עוררו את העם לשעבד לבם לאביהם שבשמים. ולפי מידת שעבוד הלב של ישראל לאביהם שבשמים כן הצליחו ידיו של משה לעשות מלחמה, וכאשר לא כיוונו לבם למקום, שוב כבדו הידים והיה חייב להניחם, וכאשר העם התחזק היה יכול משה להגביה את ידיו.
נאמר במשנה (ברכות דף נד עמוד א):
"הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה".
ובבריתא שם נתנו דוגמאות לדבר:
"תנו רבנן: הרואה מעברות הים, ומעברות הירדן, מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון, ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק",
לכאורה קשה הדוגמה של אבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, שאין היא מזכירה את הנס אלא את כבדות ידיו של משה שנבעה מחמת העצלות שלו ושל ישראל, ומדוע יש לברך עליה "ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה"?
אלא לפי הנ"ל האבן הזאת מזכירה לנו את ההתגברות של משה על כל המניעים המפריעים במלחמת עמלק על העצלות והקרירות וחוסר האמונה, וכיצד הצליח לעורר את העם לנצח את עמלק מבחינה רוחנית וכך הצליחו להתגבר עליו גם במלחמה שניהלו כנגדו. ולכן זהו מקום הנכון של הנס שיש לברך עליו שעשה לי נס במקום הזה, הוא על האבן שישב עליה משה "אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה".
^ 1 ספרי דאגדתא על אסתר - מדרש פנים אחרים (בובר) נוסח ב פרשה ה "מה ראתה אסתר לומר ומחר אעשה כדבר המלך, אלא שכל זרעו של עמלק למודים הם ליפול במחר, וכן הוא אומר מחר אנכי נצב על ראש הגבעה (שמות יז ט), וכן בשאול כעת מחר אשלח לך איש וגו' (ש"א =שמואל א'= ט טז), וזו כאן ומחר אעשה כדבר המלך, מחר הוא שאעשה כדבר המלך".
^ 2 הנצי"ב בהעמק דבר מסביר מדוע שמו אבן שישב תחתיה אם כבדו ידיו, ומה עזרה האבן לידיו? ואומר, שמשה היה גבוה י' אמות והיה קשה לאהרן וחור להחזיק בידיו מפני גובהו ולכן היה חייב לשבת. אולם לפי הפשט נראה לי שהישיבה גם כן מקילה על האדם שצריך להתאמץ בהרמת ידים.
^ 2 הנצי"ב בהעמק דבר מסביר מדוע שמו אבן שישב תחתיה אם כבדו ידיו, ומה עזרה האבן לידיו? ואומר, שמשה היה גבוה י' אמות והיה קשה לאהרן וחור להחזיק בידיו מפני גובהו ולכן היה חייב לשבת. אולם לפי הפשט נראה לי שהישיבה גם כן מקילה על האדם שצריך להתאמץ בהרמת ידים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
