ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
מדוע נעלם ממנו הקץ?
מובא בגמרא (פסחים נו.):
"ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין, ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: שמא חס ושלום יש במטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, ואבי יצחק שיצא ממנו עשו. אמרו לו בניו: שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. אמרו: כשם שאין בלבך אלא אחד - כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
מדוע חשד יעקב בבניו שיצא מהם פסולת, וכי לא הכיר בצדקת בניו?
נראה שחשש שמא עדין נשארו שרידים של המחלוקת שהיתה בין האחים, שיעקב טעם את טעמה המר, וראיה לכך, שהתוכחה לראובן היתה לפי חז"ל על שבלבל יצועי אביו, שזה קשור למתח שהיה בין הבנים בענין היחס אל אמותיהם. ולכן אומר להם יעקב "האספו ואגילה לכם" ופרשו חז"ל (בראשית רבה, פרשה צו):
"האספו ואגידה לכם - ר' פינחס הכהן בר חמא ור' יהודה הלוי בר' שלום אמרו מהו האספו הטהרו כדאיתא תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף (במדבר יב יד), ד"א האספו העשו אסופות אסופות, מה עשו כיון שניכנסו התחיל מקנתרן ראובן בכורי אתה...".
היינו שכנס אותם להתאחד, וזוהי טהרתם, חסידים פרשו את ההלכה "אסיפתן זוהי טהרתן", שהאחדות היא יסוד הטהרה.
וכך נראה לפרש את המדרש הבא (בראשית רבה פרשה צ"ח):
"אלעזר בן אחוי אמר מכאן זכו ישראל לקריאת שמע, בשעה שהיה יעקב אבינו נפטר מן העולם קרא לשנים עשר בניו אמר להם שמעו אל ישראל שבשמים אביכם שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב"ה א"ל (דברים ו) שמע ישראל אבינו כשם שאין בלבך מחלוקת על הקב"ה, כך אין בלבנו מחלוקת אלא ה' אלוקינו ה' אחד אף הוא פירש בשפתיו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל הדא הוא שישראל משכימים ומעריבים בכל יום ואומרים שמע ישראל אבינו ממערת המכפלה אותו דבר שצויתנו עדיין הוא נוהג בנו ה' אלוקינו ה' אחד".
יעקב פחד שמא יש בלבם מחלוקת על הקב"ה, ויש להבין מה משמעות הביטוי "מחלוקת על הקב"ה", נראה שכוונתו למחלוקת בין האחים, שהיא כאילו מחלוקת על הקב"ה, מפני שבחירת ישראל כוללת כל שבטי י-ה, ואם חלילה יחסר אחד מהם, יחסר פן אחד בהכרת ה', ולכן חזקה שלא יכלה שבט מישראל, ולכן תשובת האחים היתה על האחדות "ה' אלוקינו ה' אחד", היינו, כיון שהם מאוחדים ביניהם מתגלה ה' אחד.
הגמרא בפסחים ממשיכה ומבארת מדוע אנו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בלחש:
"אמרי רבנן: היכי נעביד? נאמרוהו - לא אמרו משה רבינו, לא נאמרוהו - אמרו יעקב. התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי. אמר רבי יצחק, אמרי דבי רבי אמי: משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה, אם תאמר - יש לה גנאי, לא תאמר - יש לה צער. התחילו עבדיה להביא בחשאי".
צריך להבין את הנמשל, מדוע נמשלה אמירה זו לציקי קדרה (תבשיל מתובל), שיש בושה לקחת ממנו בגלוי?
מובא במדרש (בראשית רבה, פרשה צו):
"ויקרא יעקב אל בניו - זהו שאמר הכתוב: מסיר שפה לנאמנים (איוב יב כ) זה יצחק ויעקב ששניהם ביקשו לגלות מיסטירין של הקב"ה, יצחק קרא לעשו בקש לגלות לו את הקץ, וגנזו הקב"ה ממנו שנאמר ויקרא את עשו בנו הגדול (בראשית כז א), ואף יעקב ביקש לגלות את הקץ לבניו שנאמר האספו ואגידה לכם..., למה הדבר דומה לעבד שהאמינו המלך על כל מה שיש לו, בא אותו העבד למות, קרא לבניו לעשותן בני חורין ולומר להן היכן הוא דייתיקי שלהן והאוני שלהן, ידע המלך ועמד לו מלמעלה ממנו, ראה אותו העבד והפליג את הדבר שהיה מבקש לגלות להן, התחיל אמר להם בבקשה מכם עבדים שלמלך אתם, היו מכבדין אתו כדרך שהייתי מכבדו כל ימיי, כך יעקב אבינו אמר אקרא לבניי להודיע להן אימתי הוא הקץ, מיד נגלה עליו הקב"ה ואמר לו לבניך את קורא, ולי לאו, שכן ישעיה אמר "ולא אתי קראת יעקב" (ישעיה מג כב), כיון שראה אותו יעקב התחיל אומר לבניו בבקשה מכם היו מכבדין להקב"ה כדרך שכיבדוהו אבותיי שנאמר האלוקים אשר התהלכו אבותי לפניו... (בראשית מח טו), אמרו לו יודעין אנו מה בלבך שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד (דברים ו, ד), כיון ששמע יעקב כן נשתחוה שנאמר וישתחו ישראל על ראש המטה (בראשית מז, לא), התחיל אומר בלחישה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, אמר לו הקב"ה כבוד אלוקים הסתר דבר (משלי כה ב), אין המידות הללו שלך שנאמר הולך רכיל מגלה סוד... (משלי יא, יג)".
כמה תמיהות יש כאן:
א. המדרש משווה את יצחק ליעקב ברצון לגלות את הקץ, והנה אצל יעקב נאמר שרוצה לומר להם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, אך היכן מצאנו זאת אצל יצחק?
ב. המשל אומר, שאוהבו של מלך רצה לגלות לבניו שטרי אוני שלהם, דהיינו שטרי שחרור, מה הנמשל לזה, האם שייך שחרור מן הקב"ה חלילה.
ג. כיצד עלה על דעתו של אוהבו של מלך לגלות את המסתרין שלו בלא רשות? וכשהתגלה אליו המך התבייש ולא גלה, ומעיקרא מאי קסבר?
ד. כיצד מתפרש הנמשל, שאמר יעקב "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בלחש, מדוע זה נחשב לציקי קדרה?
נראה שהברכות שיצחק ויעקב רוצים לברך את בניהם, זה גלוי הקץ. מפני שבברכות הם מבארים לבנים את תכלית יעודם, למה שעליהם לשאוף עד קץ הימים. וכמו שיצחק לא ראה את סוד אמיתו של יעקב אבינו, כך נסתם מיעקב קץ תכלית ברכות בניו. והסיבה לכך, מפני שזה תלוי בעבודה שיעבדו כל חייהם, ולאורך כל הדורות, על מידותיהם ומעשיהם עד שיגיעו לתיקונם השלם, אפשר להגדיר את ההבדל בין המצב של בית יעקב עד בוא הגאולה השלמה, כהבדל שבין עבד לבן, עד בא קץ הימים אנו יותר קרובים לבחינת עבדים, והעבד צריך לקבל עליו עול אדונו, ולעתיד לבא נהיה בבחינת בנים, והבן מרגיש קרוב לאביו עד שיודע בעצמו מה רצון אביו, והוא כבן חורין לעשות מה שלבו חפץ, כי זה משתלב עם רצון אביו. יעקב אבינו בקש לגלות לבניו את הקץ, להראות להם שהם בנים למקום, וזהו שטרי שחרור שלהם, כמו שיהיה לעתיד לבא שיהיו כבנים, ואז הציץ אליו הקב"ה, ונתמלא יראה מלפניו, והתבייש לדבר לפניו על מצב של קרבת בן, שאין זה מתאים להם בדרגה שהיו אז בגלות מצרים, בבחינת עבדים, ואמר להם הזהרו בכבודו של מלך, ולכן קרא עמם "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", והנה מיד כשקבלו עליהם עול מלכות שמים, נצנץ בלבם הארה של לעתיד לבא, כיצד הם קרובים למלך עד שהם כבנים, ואמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
מה משמעות אמירה זו "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"?
מובא בגמרא (תענית דף טז עמוד ב) שזה אמן שבמקדש:
"ומנין שאין עונין אמן במקדש - שנאמר (נחמיה ט') קומו ברכו את ה' אלוקיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבדך ומרומם על כל ברכה ותהילה. יכול על כל ברכות כולן לא תהא אלא תהילה אחת - תלמוד לומר: ומרומם על כל ברכה ותהילה, על כל ברכה תן לו תהילה. ואלא במקדש מהו אומר? ברוך ה' אלוקים אלוקי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל, והן עונין אחריו: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
וכך אמרו במקדש גם בזמן הזכרת השם המפורש (יומא דף מא עמוד ב):
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. והן עונין אחריו: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
כדי להבין מדוע אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" במקדש נעיין במקורות הבאים:
מובא במדרש (דברים רבא, ואתחנן)
"חביבה קריאת שמע שניתנה לישראל שהן משבחין תחלה ואח"כ מלאכי השרת שהן אומרים ה' אלוקינו ה' אחד, ואח"כ המלאכים אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, וכן הוא אומר: בעמדם תרפנה כנפיהם, וכי יש ישיבה למעלה, והרי המלאכים אין להם קפצין, וכן הוא אומר: קרבת על חד מן [קאמיא] ומהו בעמדם, כשישראל אומרים שמע ישראל, דוממים ואומרים בלחישה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. באותה שעה הן מקלסין, וכן יחזקאל אומר, ואשמע אחרי (יחזקאל ג, יב), מאחר שקלסתי קלסו מלאכי השרת, ברוך שם כבוד מלכותו".
וכן מובא עוד במדרש (דברים רבא ואתחנן)
"ולמה ישראל אומרים אותו בלחישה אלא כשעלה משה למרום גנב אותו מן המלאכים ולימדה לישראל. אמר רב שמואל בר נחמן: למה הדבר דומה? - לבן בתו של מלך שהיתה לו בת בתולה, והיתה רואה בגדים נאים ואומרים לו קח את הבגדים הללו, והיה לוקח לה, פעם אחת נכנס לפלטין של מלך וראה קוזמירין של מטרונה וגנב אותה ובא ונתנה לבתו, התחיל מצווה ואומר לה, כל הבגדים שלקחתי ליך לבוש אותן בפרהסיא, אבל קוזמירין זה גנוב הוא, אל תלבשי אותו אלא מן הדלת ולפנים, כך אמר משה לישראל, כל המצוות שנתתי לכם ממה שקבלתי מן התורה, אבל השם הזה ממה ששמעתי ממלאכי השרת שבו הם משבחים להקב"ה ונטלתי אותו מהם, לכך תהיו אומרים אותו בלחישה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. למה הן אומרים אותו ביום הכפורים בפרהסיא אלא שהם כמלאכים, לובשים לבנים ולא אוכלים ולא שותין ואין בהם לא חטא ולא עון שהקב"ה סולח להם כל עונותיהם".
ומכל המקורות הללו למדנו שאמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" שייכת למלאכי השרת, שמשיגים את כבוד מלכותו יתברך. ואע"פ שהם משיגים זאת ולא אנחנו, כבוד מלכותו מתגלה גם להם מכח זה שאנו בני אדם שלמטה מיחדים שמו יתברך.
וכיון שאמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", משמעותה גלוי כבוד שמו יתברך ומלכותו בכל העולמות, ולכן מתאים לומר זאת במקדש מפני ששם מתגלית הקדושה של השכינה, ובמיוחד בזמן הזכרת השם המפורש. וכן אנו אומרים זאת ביום הכפורים שבו כולנו דומים למלאכים. וכן אומרים זאת, במקום חשש לחלול השם ע"י הזכרתו לבטלה (תוספות מסכת ברכות דף לט עמוד א) "וכן נכון לומר על כל ברכה לבטלה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", הטעם לכך, כי במקום חשש חלול השם יש לקדש את השם באמירה זו. אולם בדרך כלל אין לומר בקול רם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", מפני שזה לא מתאים למציאות שלנו היום, שמלכות ה' נסתרת בעולם הזה, אולם אנו שואפים לכך שיתגלה עלינו כבוד מלכותו במהרה, כמו אותה מטרוניתא שמתאווה לאכול ציקי קדרה, ולכן אומרים זאת בלחישה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
