ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- פסח שני
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"ראויה היתה פרשה זו להאמר ע"י משה כשאר כל התורה כולה אלא שזכו אלו שתאמר על ידיהן, שמגלגלין זכות ע"י זכאי". (רש"י שם).
ולפי זה חודש אייר, שבו פסח שני הוא אור חוזר של חודש ניסן שבו פסח ראשון. פסח ראשון היה גאולה בהתערותא לדלעילא, בלא כל זכות מלמטה, שנאמר: "ואת ערום ועריה", עד שנגלה הקב"ה עליהם וגאלם. לעומת זאת, פסח שני ניתן להם בהתערותא דלתתא, בזכות שבקשו לקיימו, וזה מראה שישראל הפנימו בלבם את הגאולה ודרשוה, ולכן היא נתנה להם בזכות תשוקתם לזכות בה. והנה בדומה לפסח ראשון שבו היו ישראל רחוקים מבחינה רוחנית והקב"ה גאלם, כך גם פסח שני ניתן לאלו שהיו בדרך רחוקה, או טמאים לנפש אדם, דבר המעיד על רחוק רוחני, אבל ההבדל הוא שבפסח ראשון הקב"ה עורר אותם לגאולה, ובפסח שני באה ההתעוררות מלמטה.
נראה דוגמאות נוספות שיכולות ללמד על הרעיון הנ"ל של חודש אייר. הנה מלחמת עמלק היתה בסוף חודש אייר, בחנותם בפרדים, ואחרי כן באו בר"ח סיוון למדבר סיני "ויחן שם ישראל נגד ההר". מלחמה זו היא תופעה חדשה בישראל לעומת מה שיכלו לעשות ביציאת מצרים, שאז נאמר להם: "התיצבו וראו את ישועת ה'... ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", משום שביציאת מצרים עדין לא היו מסוגלים לצאת למלחמה "פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה", וכמו שהסביר האבן עזרא את פחדם מפני שש מאות רכב בחור, מפני שהיו עבדים עד עתה ולא יכלו להתקומם מול אדוניהם, "ואתם תחרישון" - אפילו מתפילה, כפי שנאמר למשה "מה תצעק אלי"- לא עת צעקה היא עתה, היינו מפני שגם התפילה נקראת "עבודה" שע"י נפעל מעשה שמים, והנס היה צריך להתרחש בלא שיתוף פעולה מצד התחתונים, עד שאפילו התפילה נאסרה עליהם "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". והנה בחודש אייר הגיעו לדרגה שהיו יכולים לצאת למלחמה בעמלק ונאמר למשה שיאמר יהושע "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק".
יש משמעות מיוחדת למלחמה בעמלק בהבנת השנוי האמור לעיל בישראל, כי הנה עמלק מעורר ספק (עמלק בגמטריא ספק) בהשגחתו של הקב"ה בארץ, "אשר קרך בדרך", ופרשו חז"ל מלשון מקרה, והמלחמה בעמלק מלמדת שהם התגברו על הניסיון שלו והאמינו בהשגחתו יתברך בעולם.
עוד דרשו חז"ל במילה "עמלק" - שהיא מלשון עם-לק" שרוצה ללוק דמם של ישראל, ומובא בספרים שמליקה נעשית בצוואר, ומשמעות הדבר שעמלק מנתק בין המוח והלב, בין שמים וארץ. מנתק את שם הוי"ה ב"ה, ואין השם שלם עד שימחה זרעו של עמלק. הינו שחסר ביחוד קוב"ה ושכינתיה, שכינה בארץ.
הגר"א פרש הפסוק"רם על כל גויים ה' על השמים כבודו" , שהגויים גם הם מאמינים בה' ומרוממים אותו, אלא שהם מנתקים את השגחתו מן הארץ, לאמר שהוא מרומם על כל המעשים "על השמים כבודו". לעומת זאת ישראל אומרים"מי כה' אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ" , גבוה הוא מציאות שאינה מנתקת מארץ, אלא גבוה הוא יחסי ליושב הארץ, ולכן יש אפשרות של "המשפילי לראות בשמים ובארץ".
ואם כן הניצחון על עמלק בשורשו הוא כאשר התחזקו באמונה זו שהקב"ה שוכן בקרב הארץ, במציאות הטבעית שבה. ולא רק כאשר נעשים נסים. וזה היתרון שנעשה בחודש אייר על פני חודש ניסן.
עוד מצאנו, שבאחד לחודש זה התחיל שלמה לבנות את בית המקדש הראשון (מלכים א, ו), ובו ביום החלו לנצח על העבודה בבית ה' גם במקדש שני ככתוב בספר עזרא ג': "ובשנה השנית לבואם אל בית האלקים לירושלים, בחודש השני, החלו זרובבל וגו' ושאר אחיהם הכהנים וגו' ". וכתב הריעב"ץ, שהכוונה לאחד בחדש, שהרי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש.
וגם זה מסמל את השראת השכינה בארץ, וכמו שעמלק גורם שלא יהיה השם שלם, כך גורם שלא יהיה הכסא שלם, הוא כיסא ה' שבירושלים שנאמר: "כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו".
נראה שגם ל"ג בעומר שבו פסקו תלמידי ר"ע למות מסמל את התיקון הנדרש לקיום תורה שבעל פה, ר"ע לפי האר"י ז"ל הוא שורש תושבע"פ, ותלמידיו היו צריכים לקיים בעצמם "את והב בסופה" במלחמתה של תורה שאהבה בסופה, אולם משלא נתנו כבוד זה לזה מתו במגיפה, וכשפסקו למות, הוכן לבם לקלוט תושבע"פ. בו ביום הלולא דרשב"י שגילה סתרי תורה, והוציאם מחשיכה לאורה.
הבני יששכר אומר שהרמז של החודש הזה בשם הוי"ה הוא ע"פ ראשי התיבות העולות מן הפסוק "י תהלל ה מתהלל ה שכל ו ידוע וגו'" היינו השכלה וידיעה של תורה שבעל פה. וזה תואם כל מה שאמרנו שבחודש זה הפנימו תורה שנתגלתה להם בניסן. (והוסיף ה"בני יששכר" שבחודש זה נברא הבאר, המסמל את נביעת המים התחתונים תושבע"פ).
ובאמת זה עומק הרעיון שבספירה ממחרת השבת, "ספירה לכל אחד ואחד" להעמיק בלבם פנימה את הגילוי שנתגלה להם בליל התקדש חג הפסח.
הבעש"ט נתן לכך משל לאב שמלמד את בנו ללכת. בתחילה נותן לו יידים ותומך בו בהליכתו, ואח"כ מתרחק ממנו כדי לתת לו את ההזדמנות לעשות את צעדיו בעצמו. כך גאולת פסח בהתערותא דלעילא, ומיד ממחרת השבת, התרחק מהם כדי לתת להם להגיע לכל הפניית הגלויים האלו בכוחות עצמם.
והנה י"ב החדשים בשנה הם כנגד י"ב השבטים (עיין טור או"ח תי"ז בשם פרקי דר"א), וכתב הראב"ד שהחדשים כנגד י"ב השבטים לפי סדר לידתם, ולפי זה ניסן הוא כנגד ראובן, ואייר כנגד שמעון דהיינו תיקון הראיה - ראו - בן , ותיקון השמיעה שמעון- "כי שמע ה'". וראיתי בספר "אור גדליה" שכתב שהיחס בין הראיה השמיעה הוא ביתרון וחסרון של כל אחד מהם. בראיה- אפשר לראות בעת ובעונה אחת דברים הרבה, אבל הם נשארים חצוניים לאדם, ולעומת זאת בשמיעה- מפנימים את הדברים פנימה אבל אי אפשר לשמוע שני דברים בעת ובעונה אחת. ואם כן בחודש ניסן הם זכו לראיה כמו שנאמר: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים". וגם על ים סוף ראו את השכינה עד ש"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי" , אולם למרות הראיה הגדולה הזו עדין לא הפנימו את המראה הזה, אותה שפחה שראתה יותר מיחזקאל בן בוזי (שראה מעשה מרכבה),נשארה שפחה, ולא התעלתה למדרגת הנבואה. אבל בחודש אייר פעלה מידת השמיעה, והדברים הללו הופנמו לקראת קבלת התורה. ובקבלת התורה עצמה שלטו שתי המידות הללו הראיה והשמיעה, ונאמר: "וכל העם רואים את הקולות ", ופרשו חז"ל רואים את הנשמע, ורואים את הנראה (מכילתא ע"פ גרסת הגר"א), היינו שראו את כל הדברים ביחד (דוגמת שמור וזכור בדבור אחד נאמר), והפנימו אותם בפנימיות לבם.
כל הרעיון הנזכר נותן נופך, וטוב טעם, במועדים המתחדשים עלינו ביום העצמאות ויום ירושלים, שהם יסוד גאולת ישראל מלמטה, "כי לא בחפזון תצאו ולא במנוסה" אין כאן ניסים גלויים כפי שהיו ביציאת מצרים, אלא התקדמות איטית של עם שמפלס דרכו בבעיות קשות מבית ומחוץ כדי להקים את ביתו, ומתוך צפייה לראות עין בעין בשוב ה' ציון.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









