ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- פסח שני
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"ראויה היתה פרשה זו להאמר ע"י משה כשאר כל התורה כולה אלא שזכו אלו שתאמר על ידיהן, שמגלגלין זכות ע"י זכאי". (רש"י שם).
ולפי זה חודש אייר, שבו פסח שני הוא אור חוזר של חודש ניסן שבו פסח ראשון. פסח ראשון היה גאולה בהתערותא לדלעילא, בלא כל זכות מלמטה, שנאמר: "ואת ערום ועריה", עד שנגלה הקב"ה עליהם וגאלם. לעומת זאת, פסח שני ניתן להם בהתערותא דלתתא, בזכות שבקשו לקיימו, וזה מראה שישראל הפנימו בלבם את הגאולה ודרשוה, ולכן היא נתנה להם בזכות תשוקתם לזכות בה. והנה בדומה לפסח ראשון שבו היו ישראל רחוקים מבחינה רוחנית והקב"ה גאלם, כך גם פסח שני ניתן לאלו שהיו בדרך רחוקה, או טמאים לנפש אדם, דבר המעיד על רחוק רוחני, אבל ההבדל הוא שבפסח ראשון הקב"ה עורר אותם לגאולה, ובפסח שני באה ההתעוררות מלמטה.
נראה דוגמאות נוספות שיכולות ללמד על הרעיון הנ"ל של חודש אייר. הנה מלחמת עמלק היתה בסוף חודש אייר, בחנותם בפרדים, ואחרי כן באו בר"ח סיוון למדבר סיני "ויחן שם ישראל נגד ההר". מלחמה זו היא תופעה חדשה בישראל לעומת מה שיכלו לעשות ביציאת מצרים, שאז נאמר להם: "התיצבו וראו את ישועת ה'... ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", משום שביציאת מצרים עדין לא היו מסוגלים לצאת למלחמה "פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה", וכמו שהסביר האבן עזרא את פחדם מפני שש מאות רכב בחור, מפני שהיו עבדים עד עתה ולא יכלו להתקומם מול אדוניהם, "ואתם תחרישון" - אפילו מתפילה, כפי שנאמר למשה "מה תצעק אלי"- לא עת צעקה היא עתה, היינו מפני שגם התפילה נקראת "עבודה" שע"י נפעל מעשה שמים, והנס היה צריך להתרחש בלא שיתוף פעולה מצד התחתונים, עד שאפילו התפילה נאסרה עליהם "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". והנה בחודש אייר הגיעו לדרגה שהיו יכולים לצאת למלחמה בעמלק ונאמר למשה שיאמר יהושע "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק".
יש משמעות מיוחדת למלחמה בעמלק בהבנת השנוי האמור לעיל בישראל, כי הנה עמלק מעורר ספק (עמלק בגמטריא ספק) בהשגחתו של הקב"ה בארץ, "אשר קרך בדרך", ופרשו חז"ל מלשון מקרה, והמלחמה בעמלק מלמדת שהם התגברו על הניסיון שלו והאמינו בהשגחתו יתברך בעולם.
עוד דרשו חז"ל במילה "עמלק" - שהיא מלשון עם-לק" שרוצה ללוק דמם של ישראל, ומובא בספרים שמליקה נעשית בצוואר, ומשמעות הדבר שעמלק מנתק בין המוח והלב, בין שמים וארץ. מנתק את שם הוי"ה ב"ה, ואין השם שלם עד שימחה זרעו של עמלק. הינו שחסר ביחוד קוב"ה ושכינתיה, שכינה בארץ.
הגר"א פרש הפסוק"רם על כל גויים ה' על השמים כבודו" , שהגויים גם הם מאמינים בה' ומרוממים אותו, אלא שהם מנתקים את השגחתו מן הארץ, לאמר שהוא מרומם על כל המעשים "על השמים כבודו". לעומת זאת ישראל אומרים"מי כה' אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ" , גבוה הוא מציאות שאינה מנתקת מארץ, אלא גבוה הוא יחסי ליושב הארץ, ולכן יש אפשרות של "המשפילי לראות בשמים ובארץ".
ואם כן הניצחון על עמלק בשורשו הוא כאשר התחזקו באמונה זו שהקב"ה שוכן בקרב הארץ, במציאות הטבעית שבה. ולא רק כאשר נעשים נסים. וזה היתרון שנעשה בחודש אייר על פני חודש ניסן.
עוד מצאנו, שבאחד לחודש זה התחיל שלמה לבנות את בית המקדש הראשון (מלכים א, ו), ובו ביום החלו לנצח על העבודה בבית ה' גם במקדש שני ככתוב בספר עזרא ג': "ובשנה השנית לבואם אל בית האלקים לירושלים, בחודש השני, החלו זרובבל וגו' ושאר אחיהם הכהנים וגו' ". וכתב הריעב"ץ, שהכוונה לאחד בחדש, שהרי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש.
וגם זה מסמל את השראת השכינה בארץ, וכמו שעמלק גורם שלא יהיה השם שלם, כך גורם שלא יהיה הכסא שלם, הוא כיסא ה' שבירושלים שנאמר: "כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו".
נראה שגם ל"ג בעומר שבו פסקו תלמידי ר"ע למות מסמל את התיקון הנדרש לקיום תורה שבעל פה, ר"ע לפי האר"י ז"ל הוא שורש תושבע"פ, ותלמידיו היו צריכים לקיים בעצמם "את והב בסופה" במלחמתה של תורה שאהבה בסופה, אולם משלא נתנו כבוד זה לזה מתו במגיפה, וכשפסקו למות, הוכן לבם לקלוט תושבע"פ. בו ביום הלולא דרשב"י שגילה סתרי תורה, והוציאם מחשיכה לאורה.
הבני יששכר אומר שהרמז של החודש הזה בשם הוי"ה הוא ע"פ ראשי התיבות העולות מן הפסוק "י תהלל ה מתהלל ה שכל ו ידוע וגו'" היינו השכלה וידיעה של תורה שבעל פה. וזה תואם כל מה שאמרנו שבחודש זה הפנימו תורה שנתגלתה להם בניסן. (והוסיף ה"בני יששכר" שבחודש זה נברא הבאר, המסמל את נביעת המים התחתונים תושבע"פ).
ובאמת זה עומק הרעיון שבספירה ממחרת השבת, "ספירה לכל אחד ואחד" להעמיק בלבם פנימה את הגילוי שנתגלה להם בליל התקדש חג הפסח.
הבעש"ט נתן לכך משל לאב שמלמד את בנו ללכת. בתחילה נותן לו יידים ותומך בו בהליכתו, ואח"כ מתרחק ממנו כדי לתת לו את ההזדמנות לעשות את צעדיו בעצמו. כך גאולת פסח בהתערותא דלעילא, ומיד ממחרת השבת, התרחק מהם כדי לתת להם להגיע לכל הפניית הגלויים האלו בכוחות עצמם.
והנה י"ב החדשים בשנה הם כנגד י"ב השבטים (עיין טור או"ח תי"ז בשם פרקי דר"א), וכתב הראב"ד שהחדשים כנגד י"ב השבטים לפי סדר לידתם, ולפי זה ניסן הוא כנגד ראובן, ואייר כנגד שמעון דהיינו תיקון הראיה - ראו - בן , ותיקון השמיעה שמעון- "כי שמע ה'". וראיתי בספר "אור גדליה" שכתב שהיחס בין הראיה השמיעה הוא ביתרון וחסרון של כל אחד מהם. בראיה- אפשר לראות בעת ובעונה אחת דברים הרבה, אבל הם נשארים חצוניים לאדם, ולעומת זאת בשמיעה- מפנימים את הדברים פנימה אבל אי אפשר לשמוע שני דברים בעת ובעונה אחת. ואם כן בחודש ניסן הם זכו לראיה כמו שנאמר: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים". וגם על ים סוף ראו את השכינה עד ש"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי" , אולם למרות הראיה הגדולה הזו עדין לא הפנימו את המראה הזה, אותה שפחה שראתה יותר מיחזקאל בן בוזי (שראה מעשה מרכבה),נשארה שפחה, ולא התעלתה למדרגת הנבואה. אבל בחודש אייר פעלה מידת השמיעה, והדברים הללו הופנמו לקראת קבלת התורה. ובקבלת התורה עצמה שלטו שתי המידות הללו הראיה והשמיעה, ונאמר: "וכל העם רואים את הקולות ", ופרשו חז"ל רואים את הנשמע, ורואים את הנראה (מכילתא ע"פ גרסת הגר"א), היינו שראו את כל הדברים ביחד (דוגמת שמור וזכור בדבור אחד נאמר), והפנימו אותם בפנימיות לבם.
כל הרעיון הנזכר נותן נופך, וטוב טעם, במועדים המתחדשים עלינו ביום העצמאות ויום ירושלים, שהם יסוד גאולת ישראל מלמטה, "כי לא בחפזון תצאו ולא במנוסה" אין כאן ניסים גלויים כפי שהיו ביציאת מצרים, אלא התקדמות איטית של עם שמפלס דרכו בבעיות קשות מבית ומחוץ כדי להקים את ביתו, ומתוך צפייה לראות עין בעין בשוב ה' ציון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
