ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
קניין המערה הוא תוצאה של מציאת פיתחו של גן עדן, המאפשר את הכמיהה לחזרה למצב של אדם הראשון, לפני החטא. כך מפורש בזוהר חדש: "רַבִּי קִיסְמָא אָמַר, מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, סָמוּךְ לְפֶתַח גַּן עֵדֶן. בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתָה חַוָּה, בָּא אָדָם לְקָבְרָהּ שָׁם. וְשָׁם הֵרִיחַ, מֵרֵיחוֹת גַּן עֵדֶן, בְּאוֹתוֹ הָרֵיחַ שֶׁהָיָה שָׁם" (מהדורת הסולם - רות מאמר כשגירש הקב"ה אדה"ר מגן עדן אות ריד). אם כך, נשאלת השאלה, מדוע לא נבחרה חברון לשמש כבירתה של מדינת היהודים לדורי דורות? התשובה הפשוטה היא שירושלים היא זו שנבחרה, כיוון שהיא המחברת בין שבט יהודה לבין שבטי יוסף, היא המחברת בין רחל ולאה "אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (רות ד, יא), שנרמז גם בפסוק הבא "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג).
כדי לחדד יותר את השאלה, נשתף באירוע שהתרחש בבית דינו של מרן הראי"ה לפני למעלה ממאה שנים. אנשי ירושלים הגישו תביעה בבית הדין של הרב הראשי, הראי"ה קוק זצ"ל, כנגד קהילת חברון שפתחה במסע גיוס כספים עצמאי, ולא כחלק מהגיוס של ה"ועד הכללי", שאסף בעבור כל הישוב היהודי בארץ ישראל. הרב זצ"ל ביקש מהנתבעים להסביר את פשר המעשה. אנשי חברון טענו כמה טענות שנפרטן בקיצור: א. חברון היא הפתח לקניית כל ארץ ישראל שהרי הארץ מקופלת תחתיה (רמוז בשם מכפלה, הכ"ף מתחלפת בקו"ף). ב. האבות גרו בחברון ולא בירושלים ולכן לקהילת חברון יש ותק של 4000 שנה לעומת הותק הקטן בהרבה שיש לקהילת ירושלים, רק 3000 שנה. ג. הפתח של גן עדן הוא בחברון כמבואר בזוהר לעיל, והפתח של גיהינום הוא בירושלים, כמבואר במסכת סוכה "תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי: שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן..., וזו היא פתחה של גיהנם!" (עירובין דף יט ע"א). אם כך, ברור שיש עדיפות לחברון על ירושלים, ואנשי חברון אינם כפופים ל"ועד הכללי" היושב בירושלים.
הראי"ה דחה את טענתם באמצעות המקור הבא בזוהר: "תָּא חֲזֵי (בא וראה), יְרוּשָׁלִַם כָּל אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אִתְכַּפַּל תְּחוֹתָהּ (כל ארץ ישראל מקופלת תחתיה), וְאִיהִי קָיְימָא לְעֵילָא וְתַתָּא (ויש ירושלים של מעלה וירושלים של מטה), כְּגַוְונָא דָא, יְרוּשָׁלִַם לְעֵילָא יְרוּשָׁלִַם לְתַתָּא, אֲחִידָא לְעֵילָא, וְאַחִידָא לְתַתָּא, יְרוּשָׁלִַם לְעֵילָא אֲחִידַת בִּתְרֵין סִטְרִין (ירושלים של מעלה יש לה שתי בחינות של אחדות), לְעֵילָא וְתַתָּא, וּבְגִין כָּךְ, כָּפֶלְתָּא הִיא" (מהדורת הסולם - בראשית פרשת חיי שרה מאמר מערת המכפלה אות קיג).
כדי שהדברים יהיו ברורים, נביא את דברי הרב אשלג זצ"ל, המבארים את הדברים (שם) בתוספת ביאור בסוגריים מרובעים "תא חזי ירושלם וכו': בוא וראה, ירושלים, כל ארץ ישראל מקופלת תחתיה, שהיא סוד המלכות [עירו של דוד], והיא נמצאת למעלה ולמטה [כעיר שחוברה לה יחדיו]. באופן זה: יש ירושלים למעלה שהוא בינה, ויש ירושלים למטה שהיא מלכות, כי נאחזת למעלה ונאחזת למטה. ונמצאת ירושלים של מעלה אחוזה בשני צדדים למעלה ולמטה וירושלים של מטה אחוזה בשני צדדים למעלה ולמטה. וע"כ היא כפולה. פירוש. ירושלים של מעלה היא בינה, וירושלים של מטה היא מלכות. ונודע שבסוד שיתוף מדת הרחמים בדין נכללו זה בזה ...".
הסביר הרב זצ"ל כי עם בניין ירושלים, עברה מערת המכפלה לירושלים. וחיבור של חברון (כשמה כן היא) עלה דרגה לחיבור של ירושלים, המחברת ומאחדת את עם ישראל ומחברת ומאחדת בין ירושלים של מטה וירושלים של מעלה, שהיא שקולה כנגד "כנסת ישראל" (ולכן הגימטרייה שלהן שוות).
חברון לא נפגעה! היא נשארה במעלתה, בנגלה מערת המכפלה היא בחברון, אבל בנסתר היא בירושלים. ארץ ישראל ועם ישראל חד הם.
נזכור כי האחריות לבניין ארץ ישראל יושבת על כתפי מנהיגי כל העם שנבחרו על ידו, ולא על כתפי אנשים פרטיים, גם אם אהבתם לארץ ישראל עזה וחזקה מאוד מאוד וד"ל.
נמשיך ללכת באורו של מורה האורות הראי"ה זצ"ל, הדרך של אהבת חינם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
