ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לא פעם, חדתי לאנשים חידה – מועצת 'בני עי"ש', על שם מי היא קרויה? בדרך כלל, התגובה היא - בוודאי על שם אחד מגדולי יהודי תימן.
ובכן – 'בני עי"ש' קרויה על שם רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ראשי תיבות – עי"ש!
רבי עקיבא יוסף שלזינגר (שיום ההילולא שלו יחול ב- א' אייר, וזכיתי ואחיו היה אחד מאבות משפחת אימי), גדול בנגלה ובנסתר, היה דמות ייחודית מאד בין גדולי התורה בדורו. בתחומים רבים, הלך במשעול המיוחד לו תוך חידושים מופלגים. בשני תחומים, הנחשבים בדרך כלל מנוגדים בימינו, הוא היה קיצוני ביותר.
הוא התנגד בחריפות למודרניזציה, ולכל שמץ של הידמות לגויים בלבוש, בשפה או בשם. התנגד גם למגמות של אורתודוכסיה מודרנית ושילוב השכלה עם לימוד תורה. דווקא מתוך דרכו זו, הגיעה למסקנה שבאותם ימים הייתה מפתיעה ביותר.
מול ההשכלה שהשתוללה באירופה באותם ימים, קרא רבי עקיבא יוסף לעם ישראל לעלות לארץ ולהקים בה מדינה דתית. באותם ימים, התנועה הציונית כלל לא נולדה, והוא סבר שאם הדתיים יעלו לארץ ישראל וייסדו בה מדינה, הרי שיהיה בכוחם לבלום את התפשטות החילוניות. כך היה רבי עקיבא יוסף ל'חוזה המדינה' הראשון והאמיתי, ואף חיבר ספר שלם המפרט את דמות המדינה העתידית כולל צבא יהודי בשם 'שומריאל' ו'לוחמיאל'.
והוא קם ומבצע. הוא עולה לארץ, ובדרך כשאחת הקהילות מפצירה בו לכהן כרב הקהילה, הוא עונה - "כבר כתבתי תנאים עם כלה אחרת היא ארץ ישראל אשר לא אוכל לביישה". בהמשך, הוא זוכה להיות ממייסדי פתח תקווה, ופועל אט אט להגשמת חלומותיו.
הוא גם האיש, שחיבר בין חסידי ברסלב לאדמו"ר מראדזין, ולפיכך מטילים עד היום חסידי ברסלב תכלת בציציותיהם. כטבעם של עושי חדשות, סבל גם ממלחמות רבות, וחלק מחידושיו לא התקבלו, כדוגמת יוזמתו לחדש את תקיעת השופר בירושלים בראש השנה שחל בשבת. יוזמה, שלמרות הנימוקים ההלכתיים שהביא, לא התקבלה על גדולי דורו.
למעשה, בכל דור צומחים בעם ישראל גם גדולי תורה, שהולכים בדרכים ייחודיות. לעיתים, דרכם מתקבלת ולעיתים לא. המבחן הקובע הוא פסיקת ההלכה. ובכל זאת, לעיתים גם כשלא נפסקת ההלכה כאותם גדולים, הרי אם הם דבריהם בנויים על תשתית הלכתית רחבה ומנומקת, מעשיהם באים מתוך יראת שמיים, הרי שגם דבריהם הם חלק מהתורה.
ואולי... שורשם של דרכים ייחודיות אלו בהלכה מצוי בפרשת שמיני בסיפורם של נדב ואביהוא. על ענקים אלו נאמר – 'בקרובי אקדש', ועל כך אמר משה לאהרון – סבור הייתי שבי ובך יתקדש המשכן, ועכשיו אנו רואים שהם גדולים מאיתנו.
כמובן, הדבר הקובע היחידי הוא דבר ה'. נדב ואביהוא לא פעלו על פי דבר ה', ובזה הם שונים מדברי אותם גדולים שנימקו דבריהם בדבר ה' זו – הלכה. ובכל זאת, למרות מעשיהם אלו, נדב ואביהוא לא נדחו לגמרי מעולמם של צדיקים, ונשאר בגדר – 'בקרובי אקדש'. יש כאן נקודה עדינה מאד, שהתורה שבעל פה עוסקת בה ומלבנת אותה לאורך כל הדורות. אימתי הדברים הם בתוך גבולות הגזרה, אימתי הם מעשי רשע מחוץ לגבולות הגזרה, ואימתי הם לא להלכה אך ההולך בדרך זו – לא הוציא עצמו מהכלל.
ואולי נסיים בדרך רמז- לסבם של נדב ואביהוא קראו – עמינדב. אמם הייתה – אלישבע בת עמינדב אחות נחשון. אולי, יש לנו כאן מקרה ראשון בו הנכדים מזכירים בשמם את הסבא: נדב הוא חלק מהשם – עמינדב, ואביהוא – מלשון אב. כידוע, נחשון בן עמינדב היה פורץ הדרך, שקפץ ראשון למים. אם כן, התכונה של הפריצה והתעוזה ללכת קדימה הייתה כבר אצל עמינדב. אצל נחשון היא הופיעה בדרך טובה, ואצל נדב ואביהוא בדרך בעייתית. ושבה תכונה זו והופיעה בצורה חיובית אצל בן המשפחה – פנחס. ללמדנו, עד כמה עלינו להיות זהירים בבואינו לחדש חידושים.
שנזכה לחדש ולהתחדש לשם ה' באמת בתורה ובגאולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
