ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לא פעם, חדתי לאנשים חידה – מועצת 'בני עי"ש', על שם מי היא קרויה? בדרך כלל, התגובה היא - בוודאי על שם אחד מגדולי יהודי תימן.
ובכן – 'בני עי"ש' קרויה על שם רבי עקיבא יוסף שלזינגר, ראשי תיבות – עי"ש!
רבי עקיבא יוסף שלזינגר (שיום ההילולא שלו יחול ב- א' אייר, וזכיתי ואחיו היה אחד מאבות משפחת אימי), גדול בנגלה ובנסתר, היה דמות ייחודית מאד בין גדולי התורה בדורו. בתחומים רבים, הלך במשעול המיוחד לו תוך חידושים מופלגים. בשני תחומים, הנחשבים בדרך כלל מנוגדים בימינו, הוא היה קיצוני ביותר.
הוא התנגד בחריפות למודרניזציה, ולכל שמץ של הידמות לגויים בלבוש, בשפה או בשם. התנגד גם למגמות של אורתודוכסיה מודרנית ושילוב השכלה עם לימוד תורה. דווקא מתוך דרכו זו, הגיעה למסקנה שבאותם ימים הייתה מפתיעה ביותר.
מול ההשכלה שהשתוללה באירופה באותם ימים, קרא רבי עקיבא יוסף לעם ישראל לעלות לארץ ולהקים בה מדינה דתית. באותם ימים, התנועה הציונית כלל לא נולדה, והוא סבר שאם הדתיים יעלו לארץ ישראל וייסדו בה מדינה, הרי שיהיה בכוחם לבלום את התפשטות החילוניות. כך היה רבי עקיבא יוסף ל'חוזה המדינה' הראשון והאמיתי, ואף חיבר ספר שלם המפרט את דמות המדינה העתידית כולל צבא יהודי בשם 'שומריאל' ו'לוחמיאל'.
והוא קם ומבצע. הוא עולה לארץ, ובדרך כשאחת הקהילות מפצירה בו לכהן כרב הקהילה, הוא עונה - "כבר כתבתי תנאים עם כלה אחרת היא ארץ ישראל אשר לא אוכל לביישה". בהמשך, הוא זוכה להיות ממייסדי פתח תקווה, ופועל אט אט להגשמת חלומותיו.
הוא גם האיש, שחיבר בין חסידי ברסלב לאדמו"ר מראדזין, ולפיכך מטילים עד היום חסידי ברסלב תכלת בציציותיהם. כטבעם של עושי חדשות, סבל גם ממלחמות רבות, וחלק מחידושיו לא התקבלו, כדוגמת יוזמתו לחדש את תקיעת השופר בירושלים בראש השנה שחל בשבת. יוזמה, שלמרות הנימוקים ההלכתיים שהביא, לא התקבלה על גדולי דורו.
למעשה, בכל דור צומחים בעם ישראל גם גדולי תורה, שהולכים בדרכים ייחודיות. לעיתים, דרכם מתקבלת ולעיתים לא. המבחן הקובע הוא פסיקת ההלכה. ובכל זאת, לעיתים גם כשלא נפסקת ההלכה כאותם גדולים, הרי אם הם דבריהם בנויים על תשתית הלכתית רחבה ומנומקת, מעשיהם באים מתוך יראת שמיים, הרי שגם דבריהם הם חלק מהתורה.
ואולי... שורשם של דרכים ייחודיות אלו בהלכה מצוי בפרשת שמיני בסיפורם של נדב ואביהוא. על ענקים אלו נאמר – 'בקרובי אקדש', ועל כך אמר משה לאהרון – סבור הייתי שבי ובך יתקדש המשכן, ועכשיו אנו רואים שהם גדולים מאיתנו.
כמובן, הדבר הקובע היחידי הוא דבר ה'. נדב ואביהוא לא פעלו על פי דבר ה', ובזה הם שונים מדברי אותם גדולים שנימקו דבריהם בדבר ה' זו – הלכה. ובכל זאת, למרות מעשיהם אלו, נדב ואביהוא לא נדחו לגמרי מעולמם של צדיקים, ונשאר בגדר – 'בקרובי אקדש'. יש כאן נקודה עדינה מאד, שהתורה שבעל פה עוסקת בה ומלבנת אותה לאורך כל הדורות. אימתי הדברים הם בתוך גבולות הגזרה, אימתי הם מעשי רשע מחוץ לגבולות הגזרה, ואימתי הם לא להלכה אך ההולך בדרך זו – לא הוציא עצמו מהכלל.
ואולי נסיים בדרך רמז- לסבם של נדב ואביהוא קראו – עמינדב. אמם הייתה – אלישבע בת עמינדב אחות נחשון. אולי, יש לנו כאן מקרה ראשון בו הנכדים מזכירים בשמם את הסבא: נדב הוא חלק מהשם – עמינדב, ואביהוא – מלשון אב. כידוע, נחשון בן עמינדב היה פורץ הדרך, שקפץ ראשון למים. אם כן, התכונה של הפריצה והתעוזה ללכת קדימה הייתה כבר אצל עמינדב. אצל נחשון היא הופיעה בדרך טובה, ואצל נדב ואביהוא בדרך בעייתית. ושבה תכונה זו והופיעה בצורה חיובית אצל בן המשפחה – פנחס. ללמדנו, עד כמה עלינו להיות זהירים בבואינו לחדש חידושים.
שנזכה לחדש ולהתחדש לשם ה' באמת בתורה ובגאולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
