ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
ומה נגיד על הרב נפתלי וייזל (הנושא של מאמרנו זה) והרבה אחרים כמוהו שנחשדו? נצטט: "אמר ר' יוסי יהא חלקי ממי שחושדין אותו ואין בו. אמר רב פפא, אותי חשדו, ולא היה בי" (שבת קיח ע"ב). כי נסיון קשה כזה רק מרומם את האדם לדרגות רוחניות גבוהות.
הבה נברר. איש היה בארץ אשכנז ושמו ר' נפתלי הירץ וייזל (נפטר שנת תקס"ה 1805). והיה האיש ההוא תם וישר ירא אלוקים וסר מרע. כיצד אני יודע להביע הערכה כזאת?
א. המחבר כתב ספרים רבים ("ספר המדות", "יין לבנון", גן נעול", רוח חן" ועוד) והביע שם רעיונות ומושגים שהם נשגבים ומוסריים ביותר. הוא לא העתיק אותם הדברים מספרים אחרים, אלא הם פרי טוהר קדושת נפשו. מי שיש בו זיכוך המדות בצורה כזאת, יש לבדוק בקפדנות את ההאשמות נגדו.
ב. החולק העיקרי על רנ"ה וייזל הרי הוא הגאון הגדול ר' יחזקאל לנדא, מחבר שו"ת נודע ביהודה. אבל במבוא לספר "יין לבנון" (מהדורת ישיבת ההסדר ראשון לציון, שנת תשס"ג) מובאים ארבעים רבנים גדולים וחשובים שסברו כי ר' נפתלי הירץ וייזל היה כשר וטוב, עד שהביאו מדבריו בספריהם. כמעט כל הרבנים ההם חיו בתקופה אחרי פרסום דברי "נודע ביהודה", ובכך הם מביעים דיעה שאין ממש בהאשמותיו של ה"נודע ביהודה". מי הם? המלבי"ם, רש"ר הירש (עיין דבריו על ויקרא, עמ' קצז), ספר "הכתב והקבלה", הנצי"ב, הגאון המגיד מפאלאצק (אשר היה בן בית אצל הגר"א, וידע גם דעתו עליו). שו"ת תשובה מאהבה (תלמיד הנוב"י), (ונודע לי אח"כ כי גם מהר"ם שיק, תלמיד מובהק להחתם סופר ובן ביתו משך שש שנים, מביא דבריו). מי שמהדיר בימינו ספריו של רנ"ה וייזל, כי סומך על הרבנים ההם, כלום יש להתקיף אותו על שאינו נרתע מפני רוגזו של ה"נודע ביהודה"? כל זאת בנוסף לאותה "הסכמה" גורפת שנתן הגאון הגדול "ערוך לנר" לכל ספרי רנ"ה וייזל. וגם הוא כבר ראה וידע על התנגדותו של ה"נודע ביהודה".
ג. נבדוק נא באופן עובדתי, על מה יצא כל הכעס הגדול של ה"נודע ביהודה"? מתברר שהכל נבע מפני ביטוי בלתי מוצלח של רנ"ה וייזל, אשר באמת הוא רק ציטט מאמר של חז"ל במדרש רבה! הנה בחוברת שלו "דברי שלום ואמת", מצדד רנ"ה וייזל שלתוכנית הלימודים שב"חדר" של ילדי ישראל יש להוסיף "חכמות לימודיות". מה הם? גיאוגרפיה וחשבון ולימוד דרך ארץ. כאשר נימק זאת, כתב (שם עמ' 6) "כל ת"ח שאין בו דיעה (והוסיף הרב וייזל את המלים, "בנימוסיות ודרך ארץ") נבלה טובה הימנו". ולא ציין לדבריו מקור בחז"ל.
חרה אפו של מחבר "נודע ביהודה" וחשב שהוא מבזה ת"ח, ודרש עליו ברבים "עולם הפוך ראיתי. והנה קם איש מאנשי עמנו איש רשע העיז פניו, שהתורה אינה חשובה מאומה, ונבלה טובה מלומדי תורה, והנימוסים חשובים יותר מהתורה, ובודאי האיש הזה במומו פוסל" ("דרושי הצל"ח", דרוש ל"ט, ד"ה ועכשיו).
אבל כאשר נעיין בדבר, הלא הביטוי הנ"ל ("כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו") הוא מאמר חז"ל עצמם (מדרש ויקרא רבה א פסקא טו) ששבחו משה רבנו מפני שלא נכנס לאהל מועד עד שקבל רשות להכנס. והוא לימוד בעניני דרך ארץ ונימוסים, בדיוק כדברי רנ"ה וייזל. וכמו שאמרו חז"ל (יומא כז ע"ב) על אמוראים "אשתמיטתיה" (כלומר נשכח ממנו לרגע דברי חז"ל הקדמונים) כמו כן אשתמיטתיה לגאון עולם הנודע ביהודה דברי המדרש.
ואי אפשר לחשוב כי טעם התנגדותו של הגאון הוא מפני שהרב וייזל הציע כי ילד לא מוצלח בלימודי תורה, כעבור כמה שנים ינסו מחנכיו ללמד אותו מקצוע וחכמות אחרות; כי הרי בדיוק כך כתב בנו של ה"נודע ביהודה" והממשיך אחריו בכסא רבנות בעירו. (עיין בסוף ספר "דרשת הצל"ח", חלק הנקרא "אהבת ציון", דרוש י"ב עמ' 37, ודבריו נשמעים כהעתק דברי רנ"ה וייזל). ואילו היה הנוב"י מחרים שיטה זו, כלום הבן יפיץ דיעה כזאת?
אמנם מחמת המלחמה הקשה שניהלו נאמני התורה (בדורות הבאים) נגד תנועת הריפורם ואנשי ההשכלה הכפרנית, קמו חלק מהלוחמים והשתמשו ברנ"ה כדגם וסמל לרוע. חלק מהנ"ל הרחיקו לכת ואף בדו שקרים. זייפו מכתב בשם החתם סופר, כאילו גם הוא נגד הרב וייזל. מכתב זה פורסם בעתון ע"י אלמוני בפולין (!) כשלשים שנה אחרי פטירת החת"ס. אין אמינות לפיסת נייר שלא בטוח מי "אבא" שלו. וכן יש הוכחות מתוך טכסט אותו מכתב שהוא זיוף. ואחרים זייפו המתלהטים מאמר בשם בעל "ההפלאה" כאילו גם הוא התנגד לרנ"ה וייזל. מוזר הדבר שדרשה זו נודעה רק תשעים שנה אחרי שנת המחלוקת! והנה הגאון "בעל שם ממיכלשטאט" היה בן עירו של ההפלאה בתקופה ההיא, והיה מתומכי רנ"ה, וכיצד לא ידע מהשמצת בעל ההפלאה? עוד פרטים על זיופים מרושעים אלו מובאים במבוא הנ"ל ל"יין לבנון" (מהד' ישיבת ראשון לציון, עמ' עמ' 19, 22). לאחרונה נודע לי כי גם מהר"ם שיק, שנתגדל בביתו של החתם סופר ואכל על שולחנו משך שש שנים, הביא דברי רנ"ה ובשמו (דרשות מהר"ם שיק, סוף פרשת בהעלותך). ואם באמת החתם סופר היה מתנגד להרב וייזל, כלום לא ידע על כך מהר"ם? למרבה הצער, לפני שנה ההדירו שוב ספר זה (בארה"ב) והשמיטו משם את שמו וזכרו של רנ"ה וייזל. זה נקרא "שיכתוב ההיסטוריה".
גם ב"אגרות הראי"ה" (של הרב קוק) משבח ספר "יין לבנון" וקורא לדבריו "פנינים". וגם בנו הצדיק ר' צבי יהודה שיבח את המחבר (מבוא, דף 29).
אחרי כל דברי האמת והצדק הללו, תמוה בעיני כיצד אנשים בימינו מתלוננים עלי שההדרתי ספרי רנ"ה וייזל. אני מאמין באמונה שלמה שגם הגאון "נודע ביהודה" חזר בו אח"כ ממה שאמר ברגע של ריתחא. ועוד, הרשימה של ארבעים רבנים מפוארים, אשר חלק מהם אינם פחותי ערך מהנודע ביהודה, הרי תמכו בצדקותו של המחבר, ואף שבחו לחידושיו. ודאי ראוי לי לסמוך עליהם וללכת בעקבותיהם.
אלא מה? יש עדיין יצר הרע של מחלוקת בזמננו? פשיטא ופשיטא. שמא יש בכך תכסיס השטן. במקום לריב עם הרשעים המוחלטים בזמננו המסכנים את חיי ישראל בארץ ישראל ע"י מזימות מדיניות, ובמקום לריב עם בעלי שלטון באומה הנלחמים נגד החינוך התורני, מסית יצר הרע שילחם דתי אחד בדתי אחר. התופעה מזכירה לי סיפור על אנשים שנסעו בקבוצה יחד. ביניהם היה כייס אחד שגנב מחבריו. כאשר אחד מהם עלה על הענין שנעלם ממנו הארנק, נזדעק "הבה ונעשה בדיקה בכיסיו של כל אחד ואחד כאן. לאן נעלם הארנק שלי?". התחילו לבדוק איש איש לפי סדר במעגל. ראה הגנב הנוכל שהנה מתקרבים הם לבדוק גם אותו. הרים צעקה: "הנה שמה מטייל לו הגנב. תרוצו ותתפסו אותו!" והצביע על איזה עובר ארח המטייל לתומו. קמה מהומה גדולה וחלק מהאנשים דלקו אחרי המואשם. עד פה ועד שם, הכייס הטמין והחביא את הארנק שגנב. וכך ניצול מכל בדיקה לכשיחזרו. כן בנמשל, השטן מעוניין שלא נעצור אותו ממסירת א"י לנכרים, ומקלקול החינוך התורני האמתי. יש ענין לשטן שלא נריב עם אויבינו ושונאינו האקטואליים בזמננו אנו. מה הוא עושה? הוא מסכסך בין בני תורה, וקמה צעקה "שמה מסתובב לו הגנב!"
לענינינו, היצר מסית לדון בהרב וייזל ולפסול כתביו. אבל הרי הוא חי בתקופה למעלה ממאתיים ועשרים שנה ואין האשמתו מועילה כלום לבעיותינו הבוערות. ועוד מוזר הדבר, כי מה שהוא צידד והציע, ללמד לבני נוער חשבון וגיאוגרפיה, וקצת נימוסים ודרך ארץ, הרי כבר בלאו הכי כבר עושים כך גם ב"חינוך העצמאי". ובכן, מה כל הצעקה הנוראה נגדו?
על בעלי המחלוקת לשוב בתשובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
