ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
האמת ההיסטורית שיש המנסים לעמעם ואף להעלים היא כי יוזמי הקמתה של המדינה היו גאונים וצדיקים, שלא מחמת רדיפות אלא מתוך רצון לגאולה הניחו את התשתית האידאולוגית והמעשית להקמת המדינה.
כך כתב הרב צבי יהודה קוק (לנתיבות ישראל, א, רא), כי בתשובה לשאלה כיצד ומתי התחילה תקופת הגאולה, יש לומר כי היו אלה הרבנים קלישר וגוטמכר, תלמידי הגאון רבי עקיבא אייגר, אשר עוררו את העם לעלייה ולייסוד היישוב החקלאי בארץ ישראל.
הזדמנות מיוחדת נקרתה השבוע לעסוק בעניין חשוב זה, במלאת 150 שנה לפטירתו של הרב צבי הירש קלישר, רבה של העיר טהורן בפולין. ספרו 'דרישת ציון', שראה אור בתרכ"ב (1862), היה פורץ דרך בשעתו, ושלל את התפיסה שרווחה עד אז בקרב היהודים ולפיה המשיח עתיד לבוא מן השמיים ללא שתקדם לכך עשייה מצידנו ביישוב הארץ. הוא ביסס על מקורות רבים את התפיסה כי הגאולה עתידה לבוא בשלבים לאחר שעם ישראל יעלה לארצו. לכן קרא לעלייה ארצה ולחידוש ההתיישבות בה, ואף לחידוש עבודת הקורבנות. לספרו ומעשיו של הרב קלישר נודעה השפעה רבה, משום שהיה דמות ידועה ומוערכת בפולין ובמזרח אירופה בכלל. הרב מוהליבר, מראשיה הבולטים של תנועת חיבת ציון, אימץ את שיטת הרב קלישר וקרא ליהודים לעלות ארצה ולהקים יישובים חקלאיים. הייתה זו העלייה הראשונה, בשנת 1882, עוד טרם הקמת התנועה הציונית־חילונית, שאנשיה היו שומרי תורה ומצוות, והייתה הבסיס לכל העליות שיבואו אחריה.
תורה ועבודה
לצד קריאתו לתמיכה בעניי ארץ ישראל העוסקים בתורה ובתפילה, קרא הרב קלישר לאפשר לצעירים יושבי הארץ חיי עבודה ועשייה, בייחוד בעבור מי שאין ביכולתו להתמיד בלימוד לאורך שנים והוא חי חיי בטלה תוך שהוא מקבל כספי חלוקה, והביא לכך ראיות ממעשי האמוראים והתנאים שעסקו בעבודת אדמה ועשו תורתם עיקר ומלאכתם טפל. במסגרת זו הדגיש הרב קלישר כי עבודת הארץ ויישובה הם מצווה ולא ביטול תורה. גם בפעולות מונטיפיורי להקמת תעשייה בארץ ישראל ראה הרב קלישר את תחילתה של תנועת השיבה לארץ ששיאה הקרבת קורבנות, שלדעתו הינה מרכזית במיוחד בתהליך זה.
כמו כן הרב קלישר הביא את דברי הרמב״ן כמקור לגאולה ברישיון האומות, לכן דרש לפעול בכל המרץ לשם השגת רישיון זה להקמת מדינה. "אביב העמים" של אמצע המאה ה־19 עורר אותו לדרוש גם מאחיו היהודים מסירות נפש על התקומה הלאומית. בדבריו היה חידוש גדול נוסף על האמור לעיל, שכן מושג הלאומיות נשכח בגלות מרוב העם ומנהיגיו.
אלא שבשונה משאר העמים, אנו מוזהרים שלא למרוד באומות, ולכן העלה הרב קלישר הצעה נועזת במיוחד: להפעיל את הכוח הכלכלי העצום שבידי משפחת רוטשילד ומשפחת מונטיפיורי. לדעתו, יד ההשגחה היא שישנם יהודים עשירים שמדינות אירופיות רבות לוו כסף מהבנקים שלהם, ולכן השפעתם גדולה במיוחד. אפילו על הקמת צבא דיבר הרב קלישר, תוך שהוא מעריך שכל העולם הדתי המאמין בכתבי הקודש, מוסלמים ונוצרים, יסייע בהגשמת הנבואות לשיבת ציון.
לימים, התגשמו דבריו לפחות בנוגע לנוצרים, שהרי תמיכתו של לויד ג'ורג', ראש ממשלת אנגליה, בהצהרת בלפור נבעה מתוך אמונה נוצרית וקריאה בכתבי הקודש.
והייתה לכך גם תוצאה מעשית. הרב קלישר פנה לאנשל רוטשילד וביקש ממנו שינצל את רכושו הרב ומעמדו הרם כדי לקנות את ארץ ישראל מידי הטורקים, על מנת ליישב בה יהודים ולחדש את עבודת הקורבנות. עוד הוסיף כי אם הדבר קשה, לכל הפחות יקנה רוטשילד את ירושלים או למצער את הר הבית. הרב קלישר פנה גם למשה מונטיפיורי, שאף נפגש עם מוחמד עלי וביקש לחכור אדמות בארץ ישראל אך נענה בשלילה.
דברי הרב קלישר ומאמציו נשאו פרי, גם אם חלק מהצעותיו המעשיות לא יצאו לפועל. ספרו 'דרישת ציון' החדיר לתודעה ציבורית את אפשרות הגאולה בימינו, ודבריו שימשו לרבים בדורות הבאים כבסיס תורני איתן להיתכנותה, שלא לומר הכרחיותה, של הגאולה בדרך הטבע. התוצאה המעשית הבולטת ביותר של מאמצי הרב קלישר הייתה תמיכתו הכלכלית והמעשית של רוטשילד בהקמת 'מקווה ישראל', מוסד חינוכי־חקלאי שמטרתו חינוך ילדי ירושלים לעבודה חקלאית. הרב קלישר אף הוזמן לשמש חבר בהנהלת המוסד. הוא התכונן לעלות לארץ ולהתיישב בה, אך נפטר בטרם עלה. ערכו של מוסד זה בהיותו פורץ דרך בתחום ההתיישבות, העלייה והמלחמה על הארץ גדול מאוד.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, שימש המוסד מקום הכשרה לחלוצים רבים שייסדו לאחר לימודיהם יישובים רבים. המוסד שימש גם מקום לאימונים צבאיים, ובסיס לכוחות ההגנה והפלמ"ח במאבק מול הבריטים ובמלחמת השחרור. תלמידי המוסד השתתפו במלחמה זו. רבים מהם נפלו בקרבות, בתוכם שנים עשר מחניכי המדור הדתי שנפלו על כיבוש גוש עציון. בן־גוריון אמר: "אלמלא הוקם מקווה ישראל – ספק אם הייתה קמה מדינת ישראל. הכול התחיל מאז, ואנו רק באנו להשלים את המעשה מבחינה פוליטית ולאומית".
המשך המהלך
היסטוריונים רגילים לכנות את הרב קלישר ואישים נוספים 'מבשרי הציונות', כביכול הציונות החילונית עיקר והם רק מבשריה. אבל הרב אברהם יצחק הכהן קוק הביע בכמה מקומות את דעתו כי הרבנים, ובעקבותיהם חובבי ציון המאמינים, אנשי העלייה הראשונה וממשיכיהם הדתיים, הם הזרם הגאולי המקורי, והציונות החילונית נבנית עליו. אלא שהאחרונה מטה אותו לכיוונים חילוניים, ועל כן יש להשיבו למסלולו המקורי. לכן כתב "במהדורה שנייה, וביתר תוקף ועוז, ביתר עומק וקדושה, הננו קריבים לחדש עכשיו את כל הרוחניות של חיבת ציון, כמו שהייתה בשחר טל ילדותה, כמו שהייתה חיה בליבות אנשי קודש אשר החלו לטפחה ולטפל בה, כמו שהייתה באוצר־הלב של הגר"צ קאלישער והגר"א גרידיץ וסייעתם ז"ל".
בהמשך דבריו הוא מגדיר את השתלטות התנועה הציונית־חילונית על התחייה הלאומית במונח הקבלי "שבירת הכלים", שגרם לאור הגדול של יישוב הארץ ושיבת ציון ליפול ולהידרדר עד לנטישת התורה ומצוותיה, (אגרות הראיה, חלק א, איגרת מז).
יותר מעשר שנים לאחר מכן, בשנת תרע"ט, שנה לאחר ייסודה של דגל ירושלים, שאותה הקים כאלטרנטיבה משלימה לציונות החילונית, כתב הרב קוק לרב חרל"פ: "התנועה הירושלמית הנקראת בשם ההסתדרות 'ירושלים' ו'דגל ירושלים', מוכרחת היא להיות מתפשטת במלוא עולם להמתיק על ידי הוד קדושתה את מרירות החול אשר נסתבכה בהתנועה הציונית, ולהציל את אור הקודש אשר בשם ציון מידי עושקיו". לדעתו של הרב קוק על התנועה הציונית־חילונית לעסוק בבניין החול בלבד. אומנם מהלך זה התרחק משיבת ציון המקורית וקדושתה, אבל תפקידנו אינו להילחם בו אלא לרומם אותו (אגרות הראיה, חלק ג, איגרת תתקלו).
אלא שהתנועה הציונית לא הסכימה להארת קודש זו ולחלוקה שהרב קוק הגדיר. לכן נוצר מאבק תרבותי מורכב, שהרב אברהם יצחק הכהן קוק עצמו לקח בו חלק חשוב. הוא נלחם על דמות הפרהסיה היהודית בכל מקום, על מצוות התלויות בארץ, על חינוך לתורה ומצוות ועוד. הוא שיצק את דמותה של הרבנות הראשית ואת השפעתה ואחריותה על המדינה כולה, למרות התנגדות עזה של חוגי השמאל.
בשנים האחרונות שבה ומתעוררת האידאולוגיה של הרב קלישר, שאותה החל הרב קוק ליישם בתנועתו דגל ירושלים. זו בולטת בחלקים רבים של הציונות הדתית, בייחוד בחלק התורני שבה. אך גם גורמים חרדיים, אשר אינם מוכנים להתחבר לתנועה הציונית־חילונית, רואים ברב קלישר את מורה דרכם ועוסקים ב"גאולת ציון על טהרת הקדש". השבת התחייה הלאומית למקורה הראשוני הינה משימת חיינו, להצלחת המדינה בכל התחומים.
(מבוסס על הספר 'קורא לדגל' שפרסמתי בשנת תש"פ)
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
