ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הנביאים אינם נגד קשרים דיפלומטיים, אבל הם בהחלט מתנגדים לתפיסה שברית עם איזו מדינה או מעצמה תביא את הישועה. ברית כזו גורמת לאבדן האמונה ולהתרחקות מחיי תורה שכן המדינה אתם כורתים ברית משפיעה עלינו גם רוחנית ותרבותית, וגם אינה משתלמת מבחינה מדינית
מדי פעם נשמעת אמירה מעין זו 'מעולם לא היו יחסינו עם ארצות הברית טובים יותר', או 'ארה"ב היא בעל ברית נאמן'. היה אפילו מי שהגזים ואמר שיש בינינו לארה"ב 'מערכת יחסים אינטימית'. אמירות כאלה מתעלמות מהכלל הידוע בפוליטיקה הבינלאומית - בין מדינות אין ידידות אלא שותפות אינטרסים. זו גם התעלמות מההיסטוריה הקצרה שלנו כמדינה, בה נוכחנו בשינוי יחס של מדינות כה רבות כלפנינו. צרפת היתה בת בריתנו עד מלחמת ששת הימים ואח"כ הפנתה לנו עורף. ארה"ב הייתה עוינת בימים שטרם הקמת המדינה ולחצה שלא להקים אותה ורק אח"כ תמכה בנו. אסור לשכוח שאת הנשק שלנו קיבלנו דווקא ממדינות מזרח אירופה בראשית קיומנו כמדינה. לאחר שנים של נתק, שינתה בריה"מ את מדיניותה העוינת כלפינו וקשרים דיפלומטיים מתפתחים בינינו לבינה. לא נראה שמישהו התחיל לאהוב אותנו לאחר שקרא את התנ"ך. זה אינטרס רוסי, שאנחנו נהיה המפתח שלהם לכלכלה האמריקאית והבינלאומית. דיפלומטיה בינלאומית משתנה לפי האינטרס של אותו רגע.
אחד מהלקחים החשובים ביותר של השואה הוא, שאי אפשר לסמוך בשום אופן על עמים אחרים בקשר לחיינו. אזכיר רק את אדישותה של ארה"ב לשואה, וכמו שהיטיב לבטא אז חיים וייצמן, שההיסטוריון של העתיד ימצא בקורות ימינו שני דברים שאי אפשר להאמין להם: הפשע עצמו של הרג המיליונים ואדישות העולם התרבותי.
אבל זה לא חדש. כל הנביאים התריעו מפני הסתמכות על ברית עם מדינה אחרת. מלכים רבים מדי בבית ראשון לא שמעו לאזהרות הנביאים וכשלו בזה אחר זה. אפילו שלמה המלך נכשל והתחתן עם בת פרעה, כדי לכרות ברית עם המעצמה הדרומית. למרבית האירוניה המרה - הוחלפה השושלת המלכותית במצרים, ובת פרעה שהיתה מהשושלת שהודחה הפכה מידית לאויב השלטון המצרי החדש, ויחד עמה שלמה בעלה. לכן נתן פרעה מקלט לירבעם שהתחיל למרוד כבר בימי שלמה והשלים את המרד בימי רחבעם. כלומר דווקא הברית היא שגרמה לתוצאה ההפוכה ממה שהתכוונו עושיה. הושע בן אלה מלך ישראל כרת ברית עם מצרים נגד מלך אשור וכשזה התקיף אותו - לא באה מצרים לעזרתו, וכך גלו עשרת השבטים. גם צדקיהו, המלך האחרון לבית דוד, כרת ברית עם מצרים ומרד במלך בבל ובזה הביא לחורבן, כיון ששוב עמדו המצרים מנגד ולא נקפו אצבע. על כן מוזכרת מצרים בתור 'משענת הקנה הרצוץ'. גם בריתות עם עמים אחרים לא היו לטובתנו. הברית שכרת אחז מלך יהודה עם אשור נגד מלך ישראל וארם שבתחילה היה נראה שהצליחה, שכן עזרה ליהודה לנצח בקרב. אלא שהניצחון היה אסון של גלות עשרת השבטים, ואחר כך אשור ה"ידידה" כבשה חלקים גדולים ביהודה, ובימי חזקיהו בנו של אחז כמעט ומחקה את מדינת יהודה, אלמלא נס משמים. לכן אומר הנביא הושע "שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעוונך", שאין לפנות למצרים המעצמה הדרומית ארץ הסוסים המלחמתיים 'על סוס לא נרכב', ולא לפנות לאשור המעצמה הצפונית 'אשור לא יושיענו'. ההסתמכות צריכה להיות רק על עזרת ה'. גם ירמיהו מוכיח את דורו, עשרות שנים אחר-כך 'מה לך לדרך מצרים לשתות מי שיחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר'? גם מה שנראה במבט ראשון ברית מוצלחת שמוכיחה את עצמה - כשזה הופך לתלות ואיבוד השיקול העצמאי הברית הופכת לאסון. כך קרה לחזקיהו שפיתח קשרי ברית עם מלך בבל, לאחר שה' שלח מגיפה בחיל אשור. ישעיהו אמר לו כבר אז שימים יבואו ומלך בבל זה יחריב את בית המקדש. מה שלבסוף קרה. למרות שבמשך שנים היתה הברית הזו מוצלחת.
אין זה אומר שהנביאים נגד קשרים דיפלומטיים, גם לא נגד שיתוף פעולה צבאי ומדיני. אבל הם בהחלט מתנגדים לתפיסה שברית עם איזו מדינה או מעצמה תביא את הישועה לישראל. ברית כזו גורמת לאבדן האמונה ולהתרחקות מחיי תורה שכן המדינה אתם כורתים ברית משפיעה עלינו גם רוחנית ותרבותית, כמו שקרה לשלמה ע"י נשיו וכמו שקרה לכל המלכים שכרתו ברית. שלמדו מהעבודה זרה של אותה מדינה. כבר שנים רבות אנו רואים כיצד קלקולי התרבות האמריקאית משתלטים עלינו, בין היתר זה נובע מהתחושה שאנחנו תלוים בכחם. תלות זו מפריעה לנו גם מלקיים את המצוה הגדולה של האחזותנו בארצנו. לעולם אין ישועתנו אלא בה', ובאהבתו אותנו ותמיכתו בנו תלויה הצלחתנו המדינית והצבאית.
מדינה שתתנהל לאור דברי הנביאים תהיה עצמאית לגמרי, משוחררת מתלות ובוטחת על אלקיה. מפתחת את כוחה העצמי, וקושרת קשרי-חוץ מתוך עמדת כח וראיית האינטרס הרוחני והקיומי שלה כערך עליון. תפיסה כזו נכונה יותר אפילו מן הצד המעשי, שכן היא משחררת אותנו מהסכנה להפוך ל"עבדים" של מדינה שאנו תלויים בה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








