ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
הסיבה הראשונה היא המחשבה כאילו הקב"ה נמצא רק בד' אמות של הלכה ולא בהלכות מדינה. אבל ההיפך הוא הנכון. אי אפשר לנתק את ריבונו של עולם מהנהגת עולמו, שמנוהל באופן פוליטי-מדיני. פוליטיקאי שמתייעץ עם רבנים אינו דבר משונה אלא צורך חיוני. לתורה יש מה לומר בהנהגת הכלל לא פחות משיש לה לומר בהלכות כשרות. הנביאים, ואחריהם חכמי הדורות, לא רק יעצו מבחוץ לפוליטיקאים, אלא היו מורי הדרך בצמתים המרכזיים ביותר של העם. רבן יוחנן בן זכאי ויתר על בית המקדש לטובת יבנה וחכמיה, רבי עקיבא וחכמי דורו עודדו את העם למרד ברומאים ותמכו בבר כוכבא. הרב צבי יהודה קוק, שמכוחו קם גוש אמונים אשר הונהג על ידו, הוא שטבע את המושג "פוליטיקה אלוקית". כי באמת צריך לנהל את הפוליטיקה של עם ישראל מתוך ראייה אלוקית.
הסיבה השנייה היא טענה לחוסר מומחיות של רבנים בענייני מדינה. כלומר, כמו שבשאלות רפואה והלכה הרב חייב להיוועץ ברופא, כך גם בשאלות פוליטיות הרב לא מבין והפוליטיקאים כן. אבל כולנו יודעים שמעטים מהפוליטיקאים מבינים משהו בפוליטיקה פנימית ובינלאומית, לבד מהידע איך להתקדם לתפקיד במפלגה. לרובם הגדול אין הכשרה במדעי המדינה, או בהיסטוריה, ודאי לא בהיסטוריה של עם ישראל. הם לא מבינים הרבה יותר מכל אזרח - ובכלל זה רבנים - בענייני הנהגת מדינה. אדרבה, לא מעט רבנים מבינים בפוליטיקה יהודית הרבה יותר מכל פוליטיקאי. הם למדו תורה ויודעים את ערכו של העם הזה, את יכולתו האמונית, ואת הכוחות הגנוזים בו גם אם הם מוסתרים לפעמים.
גם בנושאים ביטחוניים תשובות המומחים אינן מספקות. אפילו הנשיא שמעון פרס ביטל את הערכות המומחים הביטחוניים, באומרו שהם לא מבינים כמו שלא הבינו ערב מלחמת יום הכיפורים. כולנו יודעים שהשקפתו הפוליטית של המומחה משפיעה מאוד על הערכת המצב שלו. מול כל מומחה שיאמר הערכה אחת יש מי שיאמר הערכה הפוכה. זה מצב שבו יש מחלוקת בין המומחים, שבו דווקא הרב ששמע אותם הוא שצריך להכריע בכלים שהתורה נותנת לו. למשל, התורה עצמה אומרת שלפני יציאה לקרב בתנאים נחותים מול האויב אסור ללוחם לפחד, כפי שמודיע הכוהן: "כי ה' אלקיך עמך המעלך מארץ מצרים"! האם אין זה שיקול 'רבני' לצאת לקרב ולא להיכנע - שיקול היוצא מפיו של כוהן משוח מלחמה ?!
רבים מנסים לדמות את נושא שחרור מחבלים במטרה לשחרר חייל חטוף לסוגיית פדיון שבויים. אך דומני שכל מי שלמד סוגיה בגמרא מבין מיד שאין זה המקרה שלפנינו. כאן מדובר במדינה במצב מלחמה, ולא בקהילה שפודה שבויים. שתי סיבות פשוטות ויסודיות מבהירות את האיוולת שבשחרור מחבלים:
א. הסכנה האורבת ח"ו לפתחנו מידי המרצחים, שיחזרו לפעול כפי שהיה בעבר, וכעת מדובר על מחבלים מסוכנים פי כמה וכמה. כאן השאלה המוסרית כה פשוטה להכרעה עד שקשה להבין מי שחושב אחרת. וכי חייו של חייל אחד חשובים מחייהם של הקרבנות העתידים ח"ו?
ב. מדינה הנתונה לסחיטה בידי גורם זר, ובייחוד ארגון טרור, מאבדת את יכולת ההגנה העצמית והופכת לטרף מבוקש וזמין. מה שכמובן יזמין את החטיפה הבאה ואת זו שאחריה, כי אין דבר משתלם לטרור יותר מחטיפות. כניעה זו גם תגביר את המוטיבציה לפיגועים נוספים, בידיעה שגם אם יישפטו לחמישים מאסרי עולם, לא יהיו אלה אלא מספר שנים בכלא הישראלי הנוח והמפנק.
לכן, אין צורך לדעת את פרטי העסקה כפי שניסו לומר כמה רבנים, וגם לא לשמוע מומחי ביטחון. לא חשוב איך קוראים לרוצחים וגם לא מה עשו - מה שחשוב הוא התמונה הכוללת והקשה שתיגרם מהחלטה אומללה כזו. עלובה העיסה שהנחתום - אהוד ברק - מעיד עליה שהיא רעה, וכבר כעת אומר בפה מלא שלהבא אסור לנהוג כך. למה לא לעצור עכשיו? רק בגלל שכבר התחלנו בדרך אומללה זו?! משום מה נוהגים מנהיגינו כאותם אנשים שעליהם נאמר שאפילו על פתחו של גיהנום אינם מסוגלים לשנות דרכם ולחזור בתשובה.
האמת היא, שלא צריך גם חוות דעת של רבנים. במקרים כאלה, התחושה הקמאית ביותר של חוקי הג'ונגל - החזק מנצח - היא שצריכה לקבוע את דרכנו. נשמע מאוד לא מלומד. אבל מה לעשות - כשאויב מאיים על חייך אין זמן להתפלפל בסוגיא מה נקרא איום ומה משמעות החיים. השאלה האחת והיחידה היא - אני או הוא. והחזק ינצח. לחלש יעמידו אנדרטאות ושדרות זיכרון. מאלה יש לנו כבר די והותר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











