ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
הסיבה הראשונה היא המחשבה כאילו הקב"ה נמצא רק בד' אמות של הלכה ולא בהלכות מדינה. אבל ההיפך הוא הנכון. אי אפשר לנתק את ריבונו של עולם מהנהגת עולמו, שמנוהל באופן פוליטי-מדיני. פוליטיקאי שמתייעץ עם רבנים אינו דבר משונה אלא צורך חיוני. לתורה יש מה לומר בהנהגת הכלל לא פחות משיש לה לומר בהלכות כשרות. הנביאים, ואחריהם חכמי הדורות, לא רק יעצו מבחוץ לפוליטיקאים, אלא היו מורי הדרך בצמתים המרכזיים ביותר של העם. רבן יוחנן בן זכאי ויתר על בית המקדש לטובת יבנה וחכמיה, רבי עקיבא וחכמי דורו עודדו את העם למרד ברומאים ותמכו בבר כוכבא. הרב צבי יהודה קוק, שמכוחו קם גוש אמונים אשר הונהג על ידו, הוא שטבע את המושג "פוליטיקה אלוקית". כי באמת צריך לנהל את הפוליטיקה של עם ישראל מתוך ראייה אלוקית.
הסיבה השנייה היא טענה לחוסר מומחיות של רבנים בענייני מדינה. כלומר, כמו שבשאלות רפואה והלכה הרב חייב להיוועץ ברופא, כך גם בשאלות פוליטיות הרב לא מבין והפוליטיקאים כן. אבל כולנו יודעים שמעטים מהפוליטיקאים מבינים משהו בפוליטיקה פנימית ובינלאומית, לבד מהידע איך להתקדם לתפקיד במפלגה. לרובם הגדול אין הכשרה במדעי המדינה, או בהיסטוריה, ודאי לא בהיסטוריה של עם ישראל. הם לא מבינים הרבה יותר מכל אזרח - ובכלל זה רבנים - בענייני הנהגת מדינה. אדרבה, לא מעט רבנים מבינים בפוליטיקה יהודית הרבה יותר מכל פוליטיקאי. הם למדו תורה ויודעים את ערכו של העם הזה, את יכולתו האמונית, ואת הכוחות הגנוזים בו גם אם הם מוסתרים לפעמים.
גם בנושאים ביטחוניים תשובות המומחים אינן מספקות. אפילו הנשיא שמעון פרס ביטל את הערכות המומחים הביטחוניים, באומרו שהם לא מבינים כמו שלא הבינו ערב מלחמת יום הכיפורים. כולנו יודעים שהשקפתו הפוליטית של המומחה משפיעה מאוד על הערכת המצב שלו. מול כל מומחה שיאמר הערכה אחת יש מי שיאמר הערכה הפוכה. זה מצב שבו יש מחלוקת בין המומחים, שבו דווקא הרב ששמע אותם הוא שצריך להכריע בכלים שהתורה נותנת לו. למשל, התורה עצמה אומרת שלפני יציאה לקרב בתנאים נחותים מול האויב אסור ללוחם לפחד, כפי שמודיע הכוהן: "כי ה' אלקיך עמך המעלך מארץ מצרים"! האם אין זה שיקול 'רבני' לצאת לקרב ולא להיכנע - שיקול היוצא מפיו של כוהן משוח מלחמה ?!
רבים מנסים לדמות את נושא שחרור מחבלים במטרה לשחרר חייל חטוף לסוגיית פדיון שבויים. אך דומני שכל מי שלמד סוגיה בגמרא מבין מיד שאין זה המקרה שלפנינו. כאן מדובר במדינה במצב מלחמה, ולא בקהילה שפודה שבויים. שתי סיבות פשוטות ויסודיות מבהירות את האיוולת שבשחרור מחבלים:
א. הסכנה האורבת ח"ו לפתחנו מידי המרצחים, שיחזרו לפעול כפי שהיה בעבר, וכעת מדובר על מחבלים מסוכנים פי כמה וכמה. כאן השאלה המוסרית כה פשוטה להכרעה עד שקשה להבין מי שחושב אחרת. וכי חייו של חייל אחד חשובים מחייהם של הקרבנות העתידים ח"ו?
ב. מדינה הנתונה לסחיטה בידי גורם זר, ובייחוד ארגון טרור, מאבדת את יכולת ההגנה העצמית והופכת לטרף מבוקש וזמין. מה שכמובן יזמין את החטיפה הבאה ואת זו שאחריה, כי אין דבר משתלם לטרור יותר מחטיפות. כניעה זו גם תגביר את המוטיבציה לפיגועים נוספים, בידיעה שגם אם יישפטו לחמישים מאסרי עולם, לא יהיו אלה אלא מספר שנים בכלא הישראלי הנוח והמפנק.
לכן, אין צורך לדעת את פרטי העסקה כפי שניסו לומר כמה רבנים, וגם לא לשמוע מומחי ביטחון. לא חשוב איך קוראים לרוצחים וגם לא מה עשו - מה שחשוב הוא התמונה הכוללת והקשה שתיגרם מהחלטה אומללה כזו. עלובה העיסה שהנחתום - אהוד ברק - מעיד עליה שהיא רעה, וכבר כעת אומר בפה מלא שלהבא אסור לנהוג כך. למה לא לעצור עכשיו? רק בגלל שכבר התחלנו בדרך אומללה זו?! משום מה נוהגים מנהיגינו כאותם אנשים שעליהם נאמר שאפילו על פתחו של גיהנום אינם מסוגלים לשנות דרכם ולחזור בתשובה.
האמת היא, שלא צריך גם חוות דעת של רבנים. במקרים כאלה, התחושה הקמאית ביותר של חוקי הג'ונגל - החזק מנצח - היא שצריכה לקבוע את דרכנו. נשמע מאוד לא מלומד. אבל מה לעשות - כשאויב מאיים על חייך אין זמן להתפלפל בסוגיא מה נקרא איום ומה משמעות החיים. השאלה האחת והיחידה היא - אני או הוא. והחזק ינצח. לחלש יעמידו אנדרטאות ושדרות זיכרון. מאלה יש לנו כבר די והותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
