ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
- שבת ומועדים
- סוכות
- הושענא רבה
במשך שנים רבות הדת נתפסה כמדכאת, ויש לכך בסיס, בייחוד כשקוראים את ספרי המוסר העוסקים ביראת העונש כמו קב הישר או ראשית חכמה ועוד. יראת השמיים של הדורות הקודמים נשענה הרבה על הפחד מהעונש בעולם הזה ובעולם הבא.
בעולם הנוצרי, שינק מהיהדות, התבססה תפיסת היראה הזאת ונוסף לה גם הייאוש מהעולם הזה. לכן, השבח והתהילה בנצרות ממוקדים בעני המסכן תוך דחייה ובוז לעשיר הנהנה מעולמו, כפי שניסחו: נקל לגמל לעבור בנקב המחט מבוא עשיר אל מלכות הא־לוהים.
קרל מרקס ראה את הכומר המטיף לעני המסכן על התועלת שבמצבו בעולם הזה כדי לזכות לחיי העולם הבא בתור שליחו הערמומי של בעל ההון המנצל את הפועל. לכן הגדיר את הדת "אופיום להמונים", לסמם אותם כדי שלא ירצו להתיר את כבלי השעבוד הכלכלי של העשירים המנצלים. אחריו בא הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה שהתקומם נגד מה שכינה "מוסר עבדים", אשר מדכא את הרצון החופשי, העוצמה והיכולת. תופעת ההתחלנות מתוך הרצון לחיי חופש והנאה בעולם הזה הלכה וגברה בעולם הנוצרי, ובהמשך חלחלה לתוכנו. השפעתם של אלה על הצעירים שעלו ארצה בראשית המאה, בעזרת כמה סופרים עבריים (ובראשם ברנר וברדיצ'בסקי), הייתה עצומה, ואלה דרשו חיים חופשיים ממגבלות המוסר הדתי.
כבר במאמר הראשון שפרסם, "הדור", יצא הראי"ה נגד הרושם המדכא שהתורה בלבושה הנוכחי עושה על הדור הצעיר שמחפש חיים של דעה ורגש, ואינו מקבל יראת שמיים של הפחדות ועונשים. בחיבורו "למהלך האידיאות" הסביר את מקור הכישלון העולמי שגם אנו מושפעים ממנו. בימים שבהם הופיעה הדת הנוצרית, השואבת מן היהדות, היינו כבר במצב גלותי תחת השלטון הרומי. מכיוון שבשלב הזה של היהדות השפענו על העולם רק לימודי חובות, מוסר וצדק, הרי שאלה מעיקים, "וחובות אין העולם חפץ לקבל".
אבל כשיגיע זמן ההשפעה שלנו על העולם באופן האידיאלי, ייראה לעין כול "שדרכי החיים של העונג האמיתי אנחנו משפיעים בעולם, את אושר החיים הנותן לו את ערכו, אשר מבלעדו הוא שלול כל ערך" (אורות ישראל, ה, טו).
לעסוק בחיזוק הרצונות
אין בכל זה להמעיט במאומה מהדרישה לענווה, חמלה, הכנעה וכל המידות הטובות המרסנות את החלקים הרעים בקרבנו. אלא שאם עוסקים רק באלה ולא בחיים, בשמחה, בגבורה ובאומץ, במידות המחזקות את הרצון – נופלים ל"מוסר עבדים". כלומר, רכרוכיות, ובנדון שאנו עוסקים בו – רפיון מלהגן על האמת. רבי יעקב ברבי אשר פתח את ספרו טור אורח חיים בדבריו של יהודה בן תימא "הווי עז כנמר". הוא מדגיש כי מידת העזות נדרשת כדי להתמודד מול כוחות המנסים לבטל אותנו מעבודת ה' ומצוותיו. דיבורים על חשבון נפש אודות חלקנו בפילוג – לדעתי אין לנו חלק בכך, אך גם אם כן – אינם אלא החלשה. אין ליפול למכשול האשמה העצמית במקום שבו עלינו לעמוד איתן מול מתנגדינו.
עוד בזמנו של הראי"ה היו מי שטענו כלפי תל אביב כי היא ריקה מקדושה. אך הוא ענה בטקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת הגדול, כשנתיים בלבד לאחר הקמתה, כי "כאן היישוב החדש מודיע כלפי כל המלעיזים – יש לנו חלק באלוקי ישראל" (לשלשה באלול, מה). בחנוכת בית הכנסת, כעשרים שנה לאחר מכן, הדגיש (מאמרי הראי"ה, עמ' 247) כי גם בשנים אלה התפללו בתל אביב אלפי יהודים בבתי כנסת קטנים. יתרה מזו, הוא הגדיר את בניית העיר עצמה כ"הכנה לגילוי המדרגה הגדולה של רוחניות הצפונה בגאולת ישראל", ולכן העיכוב לא הדאיג את העולם הרבני המופקד על פיתוח הקדושה וטיפוחה. חשוב לציין כי בית הכנסת שנבנה במרכז תל אביב בלט למרחקים בגודלו והדרו ליד בתיה הקטנים של העיר באותה עת.
כשיש מי שלוחמים נגד הנכחת היהדות ברחובה של עיר באלימות ובשנאה, ורוצים לרוקן את רחובותיה של העיר העברית הראשונה מיהדות – האם יש להיכנע לבריונות ולספר לעצמנו שאיפוק הוא כוח?
האם בשם אחדות מזויפת שתכליתה ריקון המדינה היהודית מיהדותה – עלינו לוותר ולסגת מחפירות חיינו? האם אנו אשמים, או אשמים במקצת, כשקבוצה אלימה ומלאת שנאה מתנפלת על כל היקר והקדוש, כולל התפרעות בתוך בתי הכנסת? כשם שלעיתים עלינו להתחזק במידת העדינות והרוך, הרי שלא פחות מזה אנו נדרשים להתאזר בגבורה ולצאת למאבק נחוש.
לסלק את מכבי האורות
הראי"ה התבטא על התנועה החילונית־חלוצית במילים אלה: "אנו קרואים למלחמה, בתחילה להציל ולהגן, ואחר כך להתגבר עד כדי הצדק להריע גם כן תרועת ניצחון של כבישה ולכידה" (אגרות הראי"ה, תקמא). הוא עצמו אמר "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק. אינם קובלים על הכפירה, אלא מוסיפים אמונה". אין סתירה בדבריו. לא קובלים, אבל נלחמים, לא קובלים אבל מוסיפים. כך נהג במאבקיו המתמידים נגד חילול שבת במשחקי כדורגל, במסחר, בתחבורה הציבורית ובעבודות החקלאיות. הייתה זו תחילת המאבק על הפרהסיא היהודית, הנמשכת והולכת עד היום.
אכן, מעט אור דוחה הרבה מן החושך, אבל אם יש מי שמכבה את האור צריך לסלקו, גם אם יש בידיו מעשים טובים אחרים. לכן הראי"ה פעל אישית נגד כוחות שליליים, למרות שעסקו בתחיית האומה. ביחד עם עמיתו הרב יעקב מאיר הוא דרש מהקק"ל לפטר כל פקיד שיחלל שבת ויגיע לצפות במשחק כדורגל, גם אם הוא עוסק בגאולת אדמות בתפקידו בקק"ל. את פנייתם חתמו: "בתקוותנו שדברינו אלה יגיעו למטרתם וסוף כל סוף ישובו בנים לשמור את חוקי תורתנו הקדושה באהבה, והיו לברכה ולכבוד ולתפארה בישראל ובארץ ישראל". הנה דוגמה אחת מני רבות שבה גם לוחמים בחושך וגם שואפים להוסיף אור.
לכן, בה בעת ובמקביל לפעולות אדירות של הוספת אור, יש לנקוט בעוז גם כלפי מי שהביאו עלינו את אחד האסונות הגדולים בדורות האחרונים בשמחת תורה שעברה. אלה חייבים לתת את הדין על מחדליהם, ו"אין מרחמין בדין". יהיו זכויות העבר שלהם אשר יהיו, הרי "צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו", גם אם זהו מחדל ולא זדון.
בספרו אורות התשובה (סוף פרק ט) מסביר הראי"ה את הסכנה שבמהלך התשובה הפוגע גם ב"רצון של הטוב ועוז החיים הטהורים", לכן לאחר עשרת ימי תשובה שבהם אנו מחלישים את הרצון המתפרץ למחוזות שליליים, בא חג הסוכות המלא שמחת קודש, לחזק את העוז בנפש האדם, שיוכל להתמודד עם כוחות שליליים בגבורה. בסיומו ובשיאו של חג זה אנו חובטים את הערבות, שהן סמל לרשעים, אשר בימי החג קירבנו את החלקים הטובים בהם למצוות ארבעת המינים. אך יש גם ללחום נגד החלקים הרעים בהם, שמאל דוחה וימין מקרבת. מכאן נכנסים לשמחת תורה, הנוסכת בנו עוז ואורה.
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









