ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הנביאים אינם נגד קשרים דיפלומטיים, אבל הם בהחלט מתנגדים לתפיסה שברית עם איזו מדינה או מעצמה תביא את הישועה. ברית כזו גורמת לאבדן האמונה ולהתרחקות מחיי תורה שכן המדינה אתם כורתים ברית משפיעה עלינו גם רוחנית ותרבותית, וגם אינה משתלמת מבחינה מדינית
מדי פעם נשמעת אמירה מעין זו 'מעולם לא היו יחסינו עם ארצות הברית טובים יותר', או 'ארה"ב היא בעל ברית נאמן'. היה אפילו מי שהגזים ואמר שיש בינינו לארה"ב 'מערכת יחסים אינטימית'. אמירות כאלה מתעלמות מהכלל הידוע בפוליטיקה הבינלאומית - בין מדינות אין ידידות אלא שותפות אינטרסים. זו גם התעלמות מההיסטוריה הקצרה שלנו כמדינה, בה נוכחנו בשינוי יחס של מדינות כה רבות כלפנינו. צרפת היתה בת בריתנו עד מלחמת ששת הימים ואח"כ הפנתה לנו עורף. ארה"ב הייתה עוינת בימים שטרם הקמת המדינה ולחצה שלא להקים אותה ורק אח"כ תמכה בנו. אסור לשכוח שאת הנשק שלנו קיבלנו דווקא ממדינות מזרח אירופה בראשית קיומנו כמדינה. לאחר שנים של נתק, שינתה בריה"מ את מדיניותה העוינת כלפינו וקשרים דיפלומטיים מתפתחים בינינו לבינה. לא נראה שמישהו התחיל לאהוב אותנו לאחר שקרא את התנ"ך. זה אינטרס רוסי, שאנחנו נהיה המפתח שלהם לכלכלה האמריקאית והבינלאומית. דיפלומטיה בינלאומית משתנה לפי האינטרס של אותו רגע.
אחד מהלקחים החשובים ביותר של השואה הוא, שאי אפשר לסמוך בשום אופן על עמים אחרים בקשר לחיינו. אזכיר רק את אדישותה של ארה"ב לשואה, וכמו שהיטיב לבטא אז חיים וייצמן, שההיסטוריון של העתיד ימצא בקורות ימינו שני דברים שאי אפשר להאמין להם: הפשע עצמו של הרג המיליונים ואדישות העולם התרבותי.
אבל זה לא חדש. כל הנביאים התריעו מפני הסתמכות על ברית עם מדינה אחרת. מלכים רבים מדי בבית ראשון לא שמעו לאזהרות הנביאים וכשלו בזה אחר זה. אפילו שלמה המלך נכשל והתחתן עם בת פרעה, כדי לכרות ברית עם המעצמה הדרומית. למרבית האירוניה המרה - הוחלפה השושלת המלכותית במצרים, ובת פרעה שהיתה מהשושלת שהודחה הפכה מידית לאויב השלטון המצרי החדש, ויחד עמה שלמה בעלה. לכן נתן פרעה מקלט לירבעם שהתחיל למרוד כבר בימי שלמה והשלים את המרד בימי רחבעם. כלומר דווקא הברית היא שגרמה לתוצאה ההפוכה ממה שהתכוונו עושיה. הושע בן אלה מלך ישראל כרת ברית עם מצרים נגד מלך אשור וכשזה התקיף אותו - לא באה מצרים לעזרתו, וכך גלו עשרת השבטים. גם צדקיהו, המלך האחרון לבית דוד, כרת ברית עם מצרים ומרד במלך בבל ובזה הביא לחורבן, כיון ששוב עמדו המצרים מנגד ולא נקפו אצבע. על כן מוזכרת מצרים בתור 'משענת הקנה הרצוץ'. גם בריתות עם עמים אחרים לא היו לטובתנו. הברית שכרת אחז מלך יהודה עם אשור נגד מלך ישראל וארם שבתחילה היה נראה שהצליחה, שכן עזרה ליהודה לנצח בקרב. אלא שהניצחון היה אסון של גלות עשרת השבטים, ואחר כך אשור ה"ידידה" כבשה חלקים גדולים ביהודה, ובימי חזקיהו בנו של אחז כמעט ומחקה את מדינת יהודה, אלמלא נס משמים. לכן אומר הנביא הושע "שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעוונך", שאין לפנות למצרים המעצמה הדרומית ארץ הסוסים המלחמתיים 'על סוס לא נרכב', ולא לפנות לאשור המעצמה הצפונית 'אשור לא יושיענו'. ההסתמכות צריכה להיות רק על עזרת ה'. גם ירמיהו מוכיח את דורו, עשרות שנים אחר-כך 'מה לך לדרך מצרים לשתות מי שיחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר'? גם מה שנראה במבט ראשון ברית מוצלחת שמוכיחה את עצמה - כשזה הופך לתלות ואיבוד השיקול העצמאי הברית הופכת לאסון. כך קרה לחזקיהו שפיתח קשרי ברית עם מלך בבל, לאחר שה' שלח מגיפה בחיל אשור. ישעיהו אמר לו כבר אז שימים יבואו ומלך בבל זה יחריב את בית המקדש. מה שלבסוף קרה. למרות שבמשך שנים היתה הברית הזו מוצלחת.
אין זה אומר שהנביאים נגד קשרים דיפלומטיים, גם לא נגד שיתוף פעולה צבאי ומדיני. אבל הם בהחלט מתנגדים לתפיסה שברית עם איזו מדינה או מעצמה תביא את הישועה לישראל. ברית כזו גורמת לאבדן האמונה ולהתרחקות מחיי תורה שכן המדינה אתם כורתים ברית משפיעה עלינו גם רוחנית ותרבותית, כמו שקרה לשלמה ע"י נשיו וכמו שקרה לכל המלכים שכרתו ברית. שלמדו מהעבודה זרה של אותה מדינה. כבר שנים רבות אנו רואים כיצד קלקולי התרבות האמריקאית משתלטים עלינו, בין היתר זה נובע מהתחושה שאנחנו תלוים בכחם. תלות זו מפריעה לנו גם מלקיים את המצוה הגדולה של האחזותנו בארצנו. לעולם אין ישועתנו אלא בה', ובאהבתו אותנו ותמיכתו בנו תלויה הצלחתנו המדינית והצבאית.
מדינה שתתנהל לאור דברי הנביאים תהיה עצמאית לגמרי, משוחררת מתלות ובוטחת על אלקיה. מפתחת את כוחה העצמי, וקושרת קשרי-חוץ מתוך עמדת כח וראיית האינטרס הרוחני והקיומי שלה כערך עליון. תפיסה כזו נכונה יותר אפילו מן הצד המעשי, שכן היא משחררת אותנו מהסכנה להפוך ל"עבדים" של מדינה שאנו תלויים בה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
