ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
במהלך דורות שנות גלותנו, מקום עצמותינו הפזורות, מארצנו - מקום חיותנו ובריאותנו הרוחנית והלאומית, היו סיבות שונות לקשיים בישום הדרכה זו, סיבות פרקטיות כקשיי פרנסה, צרות הגלות, ועד סיבות מידותיות ומהותיות.
חכמי הדורות העניקו רציונאל לימודי/למדני להדרכה זו לצד הדרכות נוספות בלימוד תשב"ר כאופן הלימוד, היקפו ועוד. הראי"ה קוק זצ"ל עוסק בנושא זה בכמה וכמה מקומות בספריו, כאשר הקו המנחה הוא אותה התאמה נפשית רגשית של הילד לתכני הלימוד על זמניהם, ובמיוחד גיל המקרא. נביא כאן את דבריו בפירושו לסדור התפילה "עולת ראי"ה": "על כן התינוק מבן חמש עד עשר (כיתות א' – ד'. י.ש.), מוכן הוא בשכלו הרך בתחילת התפתחותו, להרגיש את יפיים וזיום של פשטי המקראות, בסיפוריהם ומליצותיהם ורעיונות מוסרם, המרהיבים לב ונפש גם בחיצוניותם, וביושר עניניהם בטבעיות המדות ונפלאות ד' וחסדיו, ולהכיר להם ערך של תכלית, אבל עודנו רחוק מלהכיר התכלית של יושר המעשים הפרטיים אשר במשנה".
מדברי הרב משמע שהלמידה בגילאי היסוד הנ"ל צריכה להיות ברגש, חוויה של קדושה והתפעמות מדבר ה' והנהגתו את עולמו, כי הרי לכך מוכן הוא הילד, ונקוט בידינו: "חנוך לנער על פי דרכו". ומה יש על הילד ללמוד? – מקרא!!! ומה במקרא? – פשט, כלומר הצד החיצוני של המקרא, ללא למדנות וללא העמקה שאינה ראויה לגילו, ובעצם שאינו צריך לה בגיל זה בכדי להרהיב את נפשו וליבו לדבר ה', שזה ענינו של החינוך הישראלי. ובאיזה אופן? ברגש ובחיות. ובקיצור: פשט המקרא, בחיות וברגש!!! ואין צריך לומר שאין ללמדו משנה בגילאים אלו.
ומתי נלַמדו משנה, אותה משנה שמימד הרגש הוא לא הצד המרכזי שלה אלא לימוד אבחנתי שכלי? מגיל עשר, כיתה ד/ה, לא לפני: "אך בבואו לשנות עשר תתברר הבחנתו במציאות מעשים טובים והפכם, ויכיר את צורך הלימוד המדריך בהוראת מעשי הטוב וברור פרטיהם, ובהזהרה ממעשי הרע בברור פרטיהם, ואז ילמדוהו משנה." – רק אז ילמדוהו משנה, רק כשיגיע לרוויה מהלימוד הרגשי של המקרא ויהיה ספוג ממנו בידע ובהפנמה רגשית ואמונית, ויעבור לשלב נפשי חדש. וכן הוא הכלל בגמרא, כדברי הרב בהמשך דבריו שם. ובסוף דבריו מבטיח הרב: "ועל דרך זה יגדל בלמוד תורת ד', בשמחה וטוב לב, ויראת ד' אוצרו."
האם יש בדברי הרב הדרכה ללימוד שכלי קוגנטיבי, כ"מה היה קשה לרש"י", המלווה בפיתוח מיומנויות אוריינות ואסטרטגיות כ"איתור פרטים", "הבעת עמדה", "ניתוח", ועוד? אין ספק שתוך כדי לימוד המקרא הילד יפגוש אגב אורחא כל מיני מיומנויות ופיתוחן, אבל מכאן ועד שימוש במקרא ככלי לפיתוח מיומנויות – לא הייתה כזאת בישראל! אין ענינו של לימוד התורה, ובן בנו של קל וחומר בתורה לתשב"ר – לשמש כלי טכני למלחמת החיים על הבנת הנקרא שבה וכיו"ב. ענינו לעשות את האדם טוב וישר ולקרוא בשם ה' (עיין אגרות הראי"ה, אגרת ק"ע "החינוך").
במקום "מה היה קשה לרש"י" ב"הבור ריק אין בו מים – נחשים ועקרבים יש בו" – נראה עדיף שהילד הרך יחווה וירגיש את "מה היה קשה ליוסף במעמקי הבור האפל, הקר והטחוב, המסוכן ורווי דמעות שליש ואכזבה מרה מאחיו משליכיו"; "יחווה" - רצוני לומר שיהיה ביחד איתו בבור ולא שילמד/ידון על יוסף שבבור, כי הרי "מוכן הוא ... להרגיש, להרגיש ולהרגיש"!!!.
אותו לימוד למדני קוגנטיבי רווי הקנית מיומנויות וטכניקות, מרחיק את הילד וחומס מנפשו את אותו לימוד רגשי מלא שמחה של קדושה ואהבת ה'. מה היה לנו ומה חטא הבן שכך אנו מעיקים עליו במה שאינו שייך לו, לא רגשית/נפשית ולא מצד יכולותיו, עד שיאמר "לא רוצה אני". הרי הוא בבחינת (על דרך המליצה) "נמצא פג ונאכל". ימתינו רק לאחר שה"מה היה קשה ליוסף" יוספג בדמו נפשו ורוחו של הילד, באותם גילאי הילדות שלעולם לא יחזרו.
יהי רצון (מלפני מקבלי ההחלטות...) שתתקיים בכל בתי הספר משאלת הרש"ר הירש (ועוד רבים וגדולים מכל הדורות ומדורנו אנו): "מתי נזכה, שבני הנעורים שלנו ילכו שוב כהוראת ה"אבות", דרך זו של התפתחותם הרוחנית"? רש"ר הירש! מי יגלה עפר מעיניך ותחזינה עיניך מישרים את אותם תשב"ר הלומדים בשמחה כבדרך "בן חמש למקרא", בהבל פה קדוש, בשינון בטעמי המקרא, בהיקף גדול בכ"ד ספרים, וברגשי קודש אש שלהבתיה כבשנים קדמוניות - בחלק מהממ"דים שבמרחבי ארצנו, בכניסת מלמדים תלמידי חכמים, יראי שמים ואוהבי תשב"ר - במהלך השנים האחרונות לבתי הספר, ביוזמת שליחים נאמנים במינהל החמ"ד ובברכתם.
ומי ייתן, ויותר ויותר תלמידים רכים וטהורים ביותר ויותר בתי ספר יזכו ללמוד "כהוראת האבות" להתפתחותם הרוחנית הראויה. עתה שהגענו לארצנו הקדושה ולמדינתנו המכוננת, שהם היסוד לחזרה לבריאותנו ומקוריותנו, הוכשרו התנאים לחזור לסדרנו בהוראת תשב"ר – "בן חמש למקרא" - בפשט, היקף, הבל פה, ועוד הדרכות קדושות מרבותינו, והכל במלוא הרגש והחיות. התכנית כבר קיימת אלפי שנים – ואידך נזיל ונגמור!
לתגובות: @gmail.com7937457
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








