ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
במהלך דורות שנות גלותנו, מקום עצמותינו הפזורות, מארצנו - מקום חיותנו ובריאותנו הרוחנית והלאומית, היו סיבות שונות לקשיים בישום הדרכה זו, סיבות פרקטיות כקשיי פרנסה, צרות הגלות, ועד סיבות מידותיות ומהותיות.
חכמי הדורות העניקו רציונאל לימודי/למדני להדרכה זו לצד הדרכות נוספות בלימוד תשב"ר כאופן הלימוד, היקפו ועוד. הראי"ה קוק זצ"ל עוסק בנושא זה בכמה וכמה מקומות בספריו, כאשר הקו המנחה הוא אותה התאמה נפשית רגשית של הילד לתכני הלימוד על זמניהם, ובמיוחד גיל המקרא. נביא כאן את דבריו בפירושו לסדור התפילה "עולת ראי"ה": "על כן התינוק מבן חמש עד עשר (כיתות א' – ד'. י.ש.), מוכן הוא בשכלו הרך בתחילת התפתחותו, להרגיש את יפיים וזיום של פשטי המקראות, בסיפוריהם ומליצותיהם ורעיונות מוסרם, המרהיבים לב ונפש גם בחיצוניותם, וביושר עניניהם בטבעיות המדות ונפלאות ד' וחסדיו, ולהכיר להם ערך של תכלית, אבל עודנו רחוק מלהכיר התכלית של יושר המעשים הפרטיים אשר במשנה".
מדברי הרב משמע שהלמידה בגילאי היסוד הנ"ל צריכה להיות ברגש, חוויה של קדושה והתפעמות מדבר ה' והנהגתו את עולמו, כי הרי לכך מוכן הוא הילד, ונקוט בידינו: "חנוך לנער על פי דרכו". ומה יש על הילד ללמוד? – מקרא!!! ומה במקרא? – פשט, כלומר הצד החיצוני של המקרא, ללא למדנות וללא העמקה שאינה ראויה לגילו, ובעצם שאינו צריך לה בגיל זה בכדי להרהיב את נפשו וליבו לדבר ה', שזה ענינו של החינוך הישראלי. ובאיזה אופן? ברגש ובחיות. ובקיצור: פשט המקרא, בחיות וברגש!!! ואין צריך לומר שאין ללמדו משנה בגילאים אלו.
ומתי נלַמדו משנה, אותה משנה שמימד הרגש הוא לא הצד המרכזי שלה אלא לימוד אבחנתי שכלי? מגיל עשר, כיתה ד/ה, לא לפני: "אך בבואו לשנות עשר תתברר הבחנתו במציאות מעשים טובים והפכם, ויכיר את צורך הלימוד המדריך בהוראת מעשי הטוב וברור פרטיהם, ובהזהרה ממעשי הרע בברור פרטיהם, ואז ילמדוהו משנה." – רק אז ילמדוהו משנה, רק כשיגיע לרוויה מהלימוד הרגשי של המקרא ויהיה ספוג ממנו בידע ובהפנמה רגשית ואמונית, ויעבור לשלב נפשי חדש. וכן הוא הכלל בגמרא, כדברי הרב בהמשך דבריו שם. ובסוף דבריו מבטיח הרב: "ועל דרך זה יגדל בלמוד תורת ד', בשמחה וטוב לב, ויראת ד' אוצרו."
האם יש בדברי הרב הדרכה ללימוד שכלי קוגנטיבי, כ"מה היה קשה לרש"י", המלווה בפיתוח מיומנויות אוריינות ואסטרטגיות כ"איתור פרטים", "הבעת עמדה", "ניתוח", ועוד? אין ספק שתוך כדי לימוד המקרא הילד יפגוש אגב אורחא כל מיני מיומנויות ופיתוחן, אבל מכאן ועד שימוש במקרא ככלי לפיתוח מיומנויות – לא הייתה כזאת בישראל! אין ענינו של לימוד התורה, ובן בנו של קל וחומר בתורה לתשב"ר – לשמש כלי טכני למלחמת החיים על הבנת הנקרא שבה וכיו"ב. ענינו לעשות את האדם טוב וישר ולקרוא בשם ה' (עיין אגרות הראי"ה, אגרת ק"ע "החינוך").
במקום "מה היה קשה לרש"י" ב"הבור ריק אין בו מים – נחשים ועקרבים יש בו" – נראה עדיף שהילד הרך יחווה וירגיש את "מה היה קשה ליוסף במעמקי הבור האפל, הקר והטחוב, המסוכן ורווי דמעות שליש ואכזבה מרה מאחיו משליכיו"; "יחווה" - רצוני לומר שיהיה ביחד איתו בבור ולא שילמד/ידון על יוסף שבבור, כי הרי "מוכן הוא ... להרגיש, להרגיש ולהרגיש"!!!.
אותו לימוד למדני קוגנטיבי רווי הקנית מיומנויות וטכניקות, מרחיק את הילד וחומס מנפשו את אותו לימוד רגשי מלא שמחה של קדושה ואהבת ה'. מה היה לנו ומה חטא הבן שכך אנו מעיקים עליו במה שאינו שייך לו, לא רגשית/נפשית ולא מצד יכולותיו, עד שיאמר "לא רוצה אני". הרי הוא בבחינת (על דרך המליצה) "נמצא פג ונאכל". ימתינו רק לאחר שה"מה היה קשה ליוסף" יוספג בדמו נפשו ורוחו של הילד, באותם גילאי הילדות שלעולם לא יחזרו.
יהי רצון (מלפני מקבלי ההחלטות...) שתתקיים בכל בתי הספר משאלת הרש"ר הירש (ועוד רבים וגדולים מכל הדורות ומדורנו אנו): "מתי נזכה, שבני הנעורים שלנו ילכו שוב כהוראת ה"אבות", דרך זו של התפתחותם הרוחנית"? רש"ר הירש! מי יגלה עפר מעיניך ותחזינה עיניך מישרים את אותם תשב"ר הלומדים בשמחה כבדרך "בן חמש למקרא", בהבל פה קדוש, בשינון בטעמי המקרא, בהיקף גדול בכ"ד ספרים, וברגשי קודש אש שלהבתיה כבשנים קדמוניות - בחלק מהממ"דים שבמרחבי ארצנו, בכניסת מלמדים תלמידי חכמים, יראי שמים ואוהבי תשב"ר - במהלך השנים האחרונות לבתי הספר, ביוזמת שליחים נאמנים במינהל החמ"ד ובברכתם.
ומי ייתן, ויותר ויותר תלמידים רכים וטהורים ביותר ויותר בתי ספר יזכו ללמוד "כהוראת האבות" להתפתחותם הרוחנית הראויה. עתה שהגענו לארצנו הקדושה ולמדינתנו המכוננת, שהם היסוד לחזרה לבריאותנו ומקוריותנו, הוכשרו התנאים לחזור לסדרנו בהוראת תשב"ר – "בן חמש למקרא" - בפשט, היקף, הבל פה, ועוד הדרכות קדושות מרבותינו, והכל במלוא הרגש והחיות. התכנית כבר קיימת אלפי שנים – ואידך נזיל ונגמור!
לתגובות: @gmail.com7937457
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
