ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
הרב שמאי גינזבורג נולד בפולין בשנת תרס"ה למשפחה אמידה מחסידות גור. בנעוריו למד אצל הרב שמעון שקופ, הרב מנחם זמבא הי"ד והרבי מאוסטרובצה. היה חריף ומהיר הבנה, ובלט במיוחד בזיכרונו המופלג. עוד בנעוריו היה בקיא בכל הש"ס, מספרים שהיה לומד עמוד גמרא ואחר זמן יכול לאומרו בעל פה ישר והפוך. במשך השנים למד עוד עד שידע בעל פה ספרים רבים מחז"ל, ראשונים ואחרונים. מספרים על הרב שלמה זלמן אוירבך שאמר שבמקום לסחוב ארון שלם של ספרים כדאי לקחת את הטלפון של ר' שמאי גינזבורג, ואף שבועיים לפני פטירתו בירר אצלו מקורות. הרב חיים בניש, בעל ספר 'המידות בהלכה', סיפר שביקש מר' שמאי את כל אזכורי המידה 'זרת' שבש"ס, ובו במקום קיבל תשובה.
ר' שמאי נודע גם בכישרונו לשפות. עוד בצעירותו ידע עברית, יידיש, רוסית ופולנית. בהמשך למד גרמנית, אנגלית, ערבית ואיטלקית, ולצורך העבודה עם העולים מצפון אפריקה למד גם צרפתית. ידע גם מדעים שונים, וכמו כן אמרו שמעולם לא ניצחו אדם בשחמט.
העלייה ארצה
ר' שמאי הצעיר רצה מאוד שמשפחתו תעלה לארץ, ומסופר כי כשלא הסכימו אמר שאם הוא בפולין עליו להתגייס לצבא הפולני, וכבר הלך ונרשם בלשכת הגיוס, כך שאם לא היו עולים בתוך שבוע היה חייב להתגייס. מצב זה הכריח את הוריו לשקול ברצינות להגשים את חלומם ולעלות ארצה. אביו נכנס לרבי מגור כדי לשאול על כך, ועוד לפני שהספיק לדבר אמר לו הרבי: "סע לשלום". בתרפ"ו, בהיותו בן 22, המשפחה התיישבה בבלפוריה שבעמק יזרעאל, בחלקה גדולה שמשפחתם רכשה. הם ניסו לפתח חקלאות אך לא זכו להצלחה רבה.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
696 - ט"ו באב וערך המשפחה
697 - דמותו של הגאון הרב שמאי גינזבורג
698 - גיד הנשה - חיבור בין רוח למעשה
טען עוד
עובד
בתרצ"ב, בהיותו כבן עשרים ושבע, התחתן עם מרים לבית ברקוביץ, משפחה של חסידי ויז'ניץ. כמקובל אצל חסידים עבד ר' שמאי לפרנסתו, אולם הקפיד ללמוד בכל יום לפחות חמש שעות, בדרך כלל בספריית ישיבת חברון או פורת יוסף או בספרייה הלאומית. היה בעל כוח פיזי רב, וכמה שנים עבד כפועל בניין. כפי הנראה, בתור אדם בעל זיכרון שכמותו, גם בעבודתו הפיזית היה יכול להמשיך לחזור על תלמודו ואף לעיין בו.
בעמדותיו הזדהה עם הציונות, וכמוהו גם אחיו שהיו חסידי גור, וגם משפחת אשתו שהיו חסידי ויז'ניץ. משפחותיהם היו קשורות לתנועת פועלי אגודת ישראל, שבאותו זמן הייתה חלק מאגודת ישראל, ועסקה ביישוב הארץ. אחיה של אשתו, הרב משה אביטל (ברקוביץ) שלמד עימו ב'שפת אמת', היה לימים קצין בכיר ברבנות הצבאית.
שמש של ה'אמרי אמת'
בשנת ת"ש עלה לירושלים הרבי מגור, הרב אברהם מרדכי בעל ה'אמרי אמת', והרב שמאי, שהיה אז בן שלושים וחמש, התבקש לעזוב את עבודתו ולהיות משמשו של הרבי, שהיה אז בן שבעים וארבע. בתפקיד זה שימש במשך שמונה שנים, עד לפטירתו של ה'אמרי אמת' בשנת תש"ח. הרבי נהנה מאוד מהיות שמשו תלמיד חכם גאון, שיכול היה לדבר עימו ברמזים מהש"ס. מספרים שאף שרבי שמאי היה חסון, מעולם לא דחף איש.
ראוי לציין כי ה'אמרי אמת' העריך מאוד את מרן הרב קוק, ומעת פגישתו עימו בתרפ"א גיבש עמדה חיובית ביחס ליישוב הארץ. בזכות זאת עודד חסידים רבים לעלות לארץ ולקנות בה נחלות, והם התשתית להיותה של חסידות גור הגדולה בארץ.
רבי שמאי כתב קונטרס שנקרא 'פרק זיכרונות' משנותיו האחרונות של ה'אמרי אמת'. בזיכרונות ישנם גם מופתים שראה אצל הרבי. לדוגמה, כאשר הזכירו לפניו חולה ולא בירך "רפואה שלמה" - ידע ר' שמאי שהחולה לא יחיה. בתוך כך סיפר שהרבי מגור תמך בלוחמי המחתרות למען עצמאות ישראל, ולפני פעולות מסוכנות היו שולחים דרך ר' שמאי פתקאות (קוויטלך) לרבי שיתפלל עליהם, ואחר כך הרבי הורה לר' שמאי לשורפן, כדי שלא ייתפסו על ידי השוטרים. פתקאות אחרות לפעמים היה שומר כמה ימים, כדי להמשיך להתפלל.
סיפר שתמיד הקפיד למלא את רצון הרבי, זולת פעמים אחדות. לדוגמה, אחרי שהרבי נחלש בזקנותו והחליק ונפל, הרופא יעץ שמישהו יישן עם הרבי בחדרו והרבי הסכים, אלא שכאשר הלך איתו בכל צעד, אמר הרבי "אין צורך, סומך ה' לכל הנופלים". ור' שמאי הרהיב עוז לומר שכוונת "סומך" שלא ליפול, והרבי הסכים. וכן כשהרופא הורה להניח שני כרים מתחת לראשו של הרבי, ראה שהרבי הזיזם והלך לישון בלעדיהם. "ניגשתי והחזרתי את הכרים למקומם, ושם ראשו עליהם ואמר לי כי הר גבוה תחת ראשו, הערתי: צדיקים נדמה להם כהר גבוה (על פי סוכה נב, א), ולא הזיז את הכרים".
עוד סיפר שבימי השואה היה דואג מאוד, וסבר שאין להסתיר מבני משפחה שמועות רעות. ואף על פי כן לא סיפרו לו הכול, אבל הרבי ידע את גודל האסון שפקד את ישראל ואת חסידיו ובני משפחתו. עוד כתב שלאחר השואה, כשהגיעו ניצולים אל הרבי, היה הרבי מראה להם פנים שוחקות כדי לחזקם ולעודדם, אולם לפני שנכנסו ואחר שיצאו היה "עצוב מאוד ונאנח הרבה". עוד סיפר שבראשית המלחמה הטמינו את כתבי ה'אמרי אמת' בבור. אחרי המלחמה חיפשו אחריהם ולא מצאו. הרבי התעניין מאוד בכתביו, ואחר שכמה פעמים חיפשו ולא מצאו אמר: "אולי כך צריך להיות, השיחות נאמרו ליהודים ההם" (שנרצחו בשואה).
לאחר פטירת הרבי בימי מלחמת השחרור דבק ר' שמאי בבנו ה'בית ישראל', וכן באדמו"רי גור הבאים.
בצבא
בימי מלחמת השחרור התגייס לצה"ל בעידוד הרבי, והיה אחד ממפקדי גדוד טוביה. היה זה גדוד אזרחי שעסק בעיקר בהכנת ביצורים. חייליו של ר' שמאי היו בחורי ישיבות, והוא, בתור בעל ניסיון בעבודות הבניין, הדריכם. אחת מפעולותיו הייתה הכנת חפירה להכשלת טנקים ירדניים שעמדו לתקוף את ירושלים. מספרים שהוא ניהל את הקרב נגד הטנקים שנפלו בחפירה, אשר נותרו בידי צה"ל.
סיפר ר' שמאי באותו קונטרס, שעוד לפני מלחמת השחרור בימי המחתרות (תוך שהוא משמש את הרבי) "הייתי כל השנים פעיל בשורות המגינים ומילאתי את כל התפקידים שהוטלו עליי. ביצעתי הרבה פעולות חשובות וגם מסוכנות". "מרן זצ"ל (ה'אמרי אמת') אמר לי פעם בזו הלשון, כאשר הודעתי שאני הולך לפעולה מסוכנת (בתרגום מיידיש): 'בטרם תלך לפעולות תאמר לי, ולא תהיה לך שום עוגמת נפש'". וכך עשה. והמשיך לספר: "לאחר מכן הלכתי בראש מורם לפעולות מסוכנות ביותר, ולא חששתי ואפילו לא התכופפתי כאשר שרקו מסביב הכדורים (בימי מלחמת השחרור)... ולא זו בלבד, גם לאחר הסתלקותו של מרן זצ"ל, כשהייתי צריך לילך לפעולות מסוכנות ניגשתי אל קברו של מרן זצ"ל על מנת להודיע שאני הולך..." בשנת תשנ"א כתב: "מעולם לא פעלתי כמפקד. כל פעולה שהייתה בה מעין סכנה פעלתי לבד. ברוך ה', מכל התלמידים של הישיבה אשר נשלחו מטעם גדוד טוביה לא נחסר ולא נפקד איש".
בסוכנות היהודית
בשלהי שנת תש"ט החל לעבוד בסוכנות היהודית בירושלים כנציג פועלי אגודת ישראל. תפקידו היה רבני, ואחריותו הייתה על ענייני הכשרות וההלכה בכל מחנות העולים ובאוניות שהביאום. במסגרת עבודתו נצרך לנסוע למדינות שונות, ועסק בבירורי הלכה רבים. משום מה, בספר שהוציאו לזכרו, 'הגאון החסיד', לא נזכר עניין גיורי וינה. כנראה צאצאיו חשבו שלא כדאי להכתימו בדיבות, למרות שהרבי תמך בו. אומנם ציינו שעל פי הדרכת הרבי ה'בית ישראל', עוד לפני שהחלה העלייה מברית המועצות הכין מחנה עולים בווינה, וכשנפתחו השערים והעולים החלו להגיע, הופתעו בסוכנות להיווכח שהוא כבר הכין מחנה לקולטם.
מתוך שותפות עם רבני הציונות הדתית שעסקו בבניין העם והארץ, פרסם מאמרים תורניים ב'שבילין', ביטאון חבר הרבנים של הפועל המזרחי, ב'שנה בשנה' של הרבנות הראשית וב'נועם' בעריכת הרב כשר, שאף הוא היה חסיד גור ציוני, וחיבר את הספר 'התקופה הגדולה' על מדינת ישראל ואתחלתא דגאולה.
כאיש אמונם של אדמו"רי גור, במשך עשרות שנים שימש רבי שמאי כראש כולל פולין. במסגרת תפקידו עסק במעשי חסד וצדקה. גם היה שותף בייסוד סניף פועלי אגודת ישראל בירושלים.
ספריו 'אמרי שמאי'
החל משנת תשל"ה, לאחר החלמתו ממחלה קשה, החל להוציא לאור את ספריו 'אמרי שמאי' בסיוע חתנו, הרב יחזקאל אשלג - האדמו"ר מאשלג, נכדו של בעל הסולם ובנו של הרב שלמה בנימין, שהיה מקושר לתלמידים מישיבת 'מרכז הרב'. הסדרה כוללת שמונה חלקים, והספרים עוסקים בהלכה ובאגדה ובחמשת חומשי תורה.
בחודש האחרון לחייו אמר בעצב לנכדו, כשדמעות בעיניו, שהוא אינו זוכר באיזה דף מובא מאמר פלוני, ולאחר זמן נזכר ושמח. בכ' בשבט תשנ"ז נפטר ונקבר בהר הזיתים, סמוך לאדמו"רי גור.
הדברים נכתבו בעזרת הרב צוריאל חלמיש והספר 'הגאון החסיד' על הרב גינזבורג.
בהזדמנות אחרת אספר כיצד הפעיל את בית הדין בווינה כדי למנוע כניסת נוכרים ונישואי תערובת בארץ. למרבה הצער, בעקבות הדיבות סוכלה היוזמה לבחון את זהותם של המבקשים לעלות לפני עלייתם, לגייר את המעוניינים עוד בחו"ל ולדחות את אלה שאינם מזדהים. כך נכנסו לארץ במסגרת חוק השבות מאות אלפי קרובי משפחה של יהודים בלא גיור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
